מאבקה המורכב והרגיש של משפחת שאול, להכרה בבנם אורון כנעדר ושבוי בעזה ולא כחלל ממבצע צוק איתן, קיבל אתמול (רביעי) תפנית כאשר יועץ התקשורת של המשפחה, מומי נמימי, הפסיק מיוזמתו לייצג את המשפחה מול הרשויות והעיתונאים. הסיבה, לדבריו היא הצהרתה של זהבה שאול, האמא, ב"מעריב סופהשבוע" בשבוע שעבר, ולפיה הבן אורון עודנו חי וכי היא מקבלת מסרים מארגון חמאס שזהו אכן המצב.
אלא שהצהרה זו, לטענתו, לא תואמה איתו והסבה נזק תדמיתי וציבורי למאבק המשפחה. "זו הצהרה שאמורה הייתה לצאת בצורה מסודרת במסיבת עיתונאים לכל העולם עם הצגת ראיות שמצויות בפני המשפחה", הסבירו אתמול מקורביו של נמימי. "אפשר להבין אותו". צעד זה גרם למורת רוח בקרב בני משפחת שאול, שהכריזו לעומתו כי אין לנטוש ברגעים כאלה. "עצוב שבגלל הצהרה כזו של האם הזועקת מדם לבה נוטשים את המערכה הארוכה שעומדת בפני המשפחה".
בן הדוד של אורון, שימי, פרסם אתמול הודעה הממחזרת את טענות המשפחה הידועות. "אנו, משפחת שאול, מכים על חטא שעשינו", כתב בסרקזם. "החטא הוא שחשבנו על המדינה לפני אורון ועכשיו המדינה שכחה אותנו. אנו, שהסכמנו להכיר באורון כחלל שמקום קבורתו לא נודע כדי לא ליצור לחצים מיותרים על צה"ל בזמן לחימה, ומעבר לכך לעזור למדינה להוריד את המחיר עבור החזרתו. עכשיו אנחנו אלה שצריכים לשכנע את אזרחי ישראל שהגורל של אורון ממש לא ברור".
לדבריו, "אין קביעה ודאית שאורון נהרג. יש הרבה ספקות וחורים בדוחות של צה"ל ורב הנסתר על הגלוי. אנו אלו שעכשיו צריכים לצאת ולהסביר את העובדה שאורון לא היה בנגמ"ש שהתפוצץ. האפוד והקסדה של אורון נמצאו במנהרה. לא נמצאו חלקי גופה וזאת עובדה. מצד שני, החמאס טוען שאורון חי ומוחזק אצלו. כל עוד אין הוכחה שאורון נהרג, מדינת ישראל ואזרחי ישראל חייבים להבין שחסר להם חייל חטוף שנמצא בידי החמאס וגורלו לא ידוע. זאת ההגדרה הנכונה עד שלא יוכח אחרת" .