הסערה סביב ועדת ביטון נמשכת: הבוקר (רביעי) הופצו ידיעות כי הספר "חצוצרה בוואדי" של הסופר סמי מיכאל, יצא מרשימת המומלצים לבחינת הבגרות, בשל מסקנות ועדת ביטון. יו"ר הוועדה, ארז ביטון, אמר ל"מעריב אונליין" באופן חד משמעי: "לא מיני ולא מקצתי, ועדת ביטון לא באה להוריד דברים קיימים אלא להפך, להוסיף. אנחנו רוצים להוסיף על 'חצוצרה בוואדי', אני לא אתן יד בשום פנים ואופן שיורידו את הספר, רצינו להוסיף את 'חופן של ערפל' של סמי מיכאל כשני ספרים שילמדו כחובה".



"אנחנו ממליצים להמשיך ללמד את כל מה שלימדו קודם, אגב לא רק לגבי סמי מיכאל אלא לגבי כל המשוררים והסופרים שנלמדו קודם", אמר ביטון והוסיף כי מאחורי הידיעות האלה עומדת יד מכוונת במשרד החינוך: "אנחנו חושבים שהידיעה הזאת נמסרה במזיד על ידי פקידים במשרד החינוך שיש לנו איתם ויכוח נוקב כי אנחנו טוענים שצריך להחזיר בתוכנית הלימודים כלימודי חובה את הסופרים ואת המשוררים מעדות המזרח. הם הפקידים המכהנים היום בנושא ספרות בתוך משרד החינוך והם האחראים על ביטול לימודי החובה של סופרים ומשוררים שנלמדו כחובה למעלה מ-15 שנה".



"היות ויש לנו ויכוח איתם, ככל הנראה הם מנסים לקעקע את ההמלצות שלנו על ידי זה שהם נטפלים באופן שקרי לאינפורמציות לא נכונות. אנחנו לא נוגעים לרעה בשום יצירה שנלמדת היום. בדוח הוספנו שירים, הוספנו סיפורים ורומנים על הקיים. לכן, 'חצוצרה בוודאי' ימשיך להילמד ולא נוריד אפילו עמוד אחד או מילה אחת מתוך הספר היפה הזה", הדגיש ביטון.



"חגיגה שלילית"


על הסערה סביב פרסומי הוועדה, אמר ביטון כי "כוונת הדוח הייתה להוסיף אלמנט זהותי-מזרחי בתוך הזהות הישראלית באמצעות תכניות הלימודים ולצערי זה פרץ כמו דיסק שנפרץ כחוט השדרה של התודעה הציבורית שלנו ונוצר איזשהו הדף, איזה שיח אלים בתוך זירה כמו גלדיאטורים שיצאו למלחמה נוראה בין אירופאים למזרחיים כשלנו לא הייתה שום כוונה בעניין הזה".



נפתלי בנט וארז ביטון בהצגת מסקנות הוועדה. צילום: ללא
נפתלי בנט וארז ביטון בהצגת מסקנות הוועדה. צילום: ללא



לדברי ביטון, רבים שלא קראו את הדוח, מיהרו להביע ביקורת לא מסובבת. "נטפלו אליי בפייסבוק, דיברו בי רעות והדביקו לי עמדות הרחוקות ממני. נוצרה איזושהי חגיגה שלילית מסביב לדמות שקוראים לה 'ארז ביטון' אבל הם לא קוראים את הדוח כל המשמיצים האלה. הם אומרים 'נכון לא קראנו את הדוח אבל..' וזה חבל. הדוח מאוד ספציפי, מאוד מינורי, הוא עדין, בא לאחד את עם ישראל. הוא בא להוסיף גאווה לעדות המזרח אבל גם להוסיף היכרות עמוקה של עדות שאינן עדות המזרח לתרבות ולהיסטוריה של יהודי המזרח ואין בזה פסול. כמו שאנחנו שולחים את הילדים שלנו למשלחות שואה בפולין, לא יקרה כלום אם התלמידים יתוודעו לספרד או להיסטוריה של יהדות המזרח".