שי גולדשטיין ודרור רפאל התקשרו הבוקר (שני) מ"רדיו ללא הפסקה 103FM", יחד עם אורי גוטליב ולאה לב, לשרון פרי, מגישת הספורט בטלוויזיה, שהטלפון הסלולרי שלה נגנב ותמונות אינטימיות שלה שהיו שמורות בו הופצו ברשתות החברתיות, כדי לברר מה מצבה.



דרור: "שרון פרי, מה שלומך היום? נרגעו הרוחות?"


שי: "את רגועה, הכל בסדר?"


גוטליב: "לא נראה לי שהיא רגועה".


שרון פרי: "הכל מצוין, כן".



שי: "מצאו? מצאו את הטלפון? דרך אגב?"


שרון פרי: "מחפשים עדיין. אם היו מוצאים הייתי יודעת".





שי: "שמעתי שאיכנו אותו בבאר שבע".


שרון פרי: "נכון, אבל עדיין לא דווח על מציאת המכשיר".


דרור: "יש לך השערה מי זה יכול להיות? כי זה נראה כמו משהו מכוון כלפייך ולא סתם גניבה".


שרון פרי: "זה עושה רושם כזה, אבל הכל זה השערות על השערות, אני לא...".


דרור: "נו, יש לך אויבים? את בטח יודעת".


שרון פרי: "לא, אין לי אויבים".


שי: "תגידי, מה, את יכולה לתאר לנו קצת את התמונות שהיו שם, כי לא ראינו".


גוטליב: "אנחנו גם לא נראה".


שרון פרי: "אז אולי אתם רוצים שאני אשלח לכם בפרטי?"


שי: "כן, כן, כן, כן".


גוטליב: "לא, חס ושלום, חס ושלום".


דרור: "לא, זה אסור, הפצה זה אסור".


שי: "לה מותר, זה שלה".


גוטליב: "לא, לא, לא לא".



דרור: "אבל היא מפיצה, אסור לה להפיץ".


גוטליב: "אנחנו בעדה".


שי: "את התמונות שלה מותר לה להפיץ".


דרור: "אל תפיצי".


שי: "עזבי, שלחי אלי".


גוטליב: "לא".


שי: "סתם".


גוטליב: "זה לא יפה".


שי: "תגידי, מה, התפרקת כשזה קרה, הא?"


גוטליב: "לא, זה נשמע נורא".


שרון פרי: "כן, ברגע שזה קרה זו תחושה לא כל כך נעימה. אבל היום אני בסדר גמור. גם אתמול הייתי בסדר גמור".


שי: "אבל, לא ידעת? לא ידעת? אני מלמד את הבן שלי, הוא בן 13 עכשיו, תדע, כל תמונה שאתה מצלם בסלולרי, היא באינטרנט עכשיו, זהו".


שרון פרי: "אני חושבת שהם יותר חכמים מאיתנו, הקטנים האלה. הרבה יותר חכמים מאיתנו. אנחנו זורקים את הטלפון לכל מקום, משאירים אותו בכל מקום, פחות אחראים מהילדים שלנו".



דרור: "כולם שאלו אתמול איך לא היה לך קוד סודי בטלפון".


שרון פרי: "אין לי כלום. אני בן אדם כזה. בן אדם חופשי ומאושר בעולם, גם בזה".


שי: "תמימה מדי, תמימה מדי, ועכשיו את כבר תדעי אחרת, את לא תצלמי ואם תצלמי את תנעלי את הטלפון".


דרור: "למה? למה? למה?"


שי: "כי עכשיו היא למדה, עכשיו היא למדה".


דרור: "אז לא לצלם יותר? זה כיף לצלם את עצמך".


לאה: "רק פולארויד, חבר'ה, רק פולארויד".


גוטליב: "אה, את מצלמת פולארויד, לאה?"


לאה: "רק פולארויד, ברור".


שי: "האמת... אני בעד לייצר – הנה המצאה טכנולוגית – טלפון שהוא מצלמת פולארויד".


לאה: "יש, יש התקנים".


שי: "לא התקנים, אתה מצלם, יוצאת פה מהצד תמונה".


לאה: "יש מדפסות כאלה".


שי: "זהו, וזה לא נשמר בשום מקום".



דרור: "רגע, אז המהומה חלפה ואת חשה בטוב יותר? כי זה נראה אתמול שהשתמשת במילים נורא חזקות כדי לתאר את מה שעברת, מין אונס וירטואלי".


שרון פרי: "ככה זה הרגיש אתמול. זה גם עדיין, אני לא יודעת".


לאה: "אי אפשר להאשים".


שרון פרי: "אני בסדר גמור, זה לא שאני באיזה התפרקות. אני בסדר גמור, אני מטפלת בעניין, הכל טוב. ברוך השם, הכל טוב".


דרור: "עברת את זה".


שי: "את יודעת לאן התמונות הגיעו? זאת אומרת, אנשים שאת מכירה אמרו לך, שרון, ראיתי את התמונות?"


שרון פרי: "בוואטסאפ, סרטונים ביו טיוב עשו".


שי: "וואיי, איך זה לא הגיע אלי?"


דרור: "זהו, זה מה שאני שואל, כי יכול להיות שאנחנו מחוץ לקבוצות. ענת הראל הגיע אלי נורא מהר".


שי: "גילי מוסינזון טס אלי".


דרור: "גילי מוסינזון...(צוחק)".


גוטליב: "לא, אני חושב שהפעם יש איזה כבוד אחר איכשהו".


שי: "אנשים מוחקים".


גוטליב: "בגלל הבקשה שלך, שרון".


שרון פרי: "אני לא כזאת מעניינת".


גוטליב: "לא לא".


שי: "לא, את כן".



לאה: "אנשים גם רואים ערוץ הספורט".


גוטליב: "שרון, עכשיו ברצינות".


לאה: "הרי מי מעביר את זה? גברים וערוץ הספורט וזה, אז אולי יש בהם איזה משהו, איזה חסד כזה של ערוץ הספורט".


גוטליב: "אני חושב שאנשים מאוד בעדך הפעם. והם כאילו, הם אומרים, לא הפעם אני...בגלל הבקשה הנורא נורא אמיתית שלך...".


דרור: "לא נעביר".


גוטליב: "הם מרגישים, הפעם, אני, הסקרנות לא תעשה שום דבר ואני לא אעביר".


שי: "ההתנהלות שלך הייתה".


דרור: "חזקה".


שי: "מדויקת".


דרור: "נכון".


גוטליב: "נכון".


שי: "היית מאוד כנה ומאוד אמיתית ואמרת...".


גוטליב: "וזה דיבר להרבה מאוד אנשים".


דרור: "אני חייב להגיד לך שיכול להיות שקריירה-ווייז זה יכול להיות טוב".


גוטליב: "אולי".


שרון פרי: "לקריירה? לא, לא הייתי רוצה. שאלו אותי כבר את השאלה...".



גוטליב: "לא, לא היית רוצה".


שרון פרי: "שאולי אני אקבל אפילו איזה קמפיין על העולב הזה".


גוטליב: "בדיוק".


שי: "ממש".


שרון פרי: "לא, לא, לא, תודה אני...".


לאה: "אני רוצה לדעת מה את עושה בימים האלו, באמת".


גוטליב: "מה? מה היא עושה?"


שרון פרי: "עוברת בין משטרה למשטרה, בעיקר".


גוטליב: "אשכרה".


שי: "ומתי את מספיקה לעשות את התמונות נהדרות האלה?"


שרון פרי: "זה לא בעיה, זה עניין של שנייה וחצי".


דרור: "שרון פרי".


שי: "שיהיה בהצלחה".


לאה: "איזה אחות".


דרור: "עד כאן שיחת טלפון מפתיעה".


שי: "ביי, להתראות".


שרון פרי: "ביי ביי".