כדי לענות על השאלה "האם אתה מרוצה מהתוצאה הסופית?", האדריכל טוביה שגיב־שקרקה צריך לחשוב כמה שניות. "חכה, חכה", הוא מבקש. "קודם נעבור את האירוע ונשמע את התגובות. אתה יודע שהדברים האלה לא פשוטים. יגידו: 'למה להשקיע בזה כסף אם אפשר להשקיע בילדים במצוקה?'. אנחנו מכירים את הטענות, אבל אם יבינו שהמסר של האנדרטה הוא לא רק הזיכרון של אלטלנה ובטח לא מכוון למגזר מסוים, אלא בעל משמעות כלל־ישראלית, אז תרמנו את חלקנו הצנוע".
מחר יגיעו לבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לענייני ירושלים ומורשת זאב אלקין ועוד אורחים רבים ומכובדים שהוזמנו לטקס חנוכת האנדרטה החדשה שהוקמה לזכר 16 אנשי האצ"ל שנהרגו בקרב על הספינה אלטלנה.
אלטלנה הייתה אונייה שהגיעה ביוני 1948 לחופי ישראל אחרי שנרכשה שנה קודם לכן בידי ארגון האצ"ל. על סיפונה היו כמעט אלף עולים, מתוגברים בציוד צבאי ורפואי רב.
לפני הגיעה לחופי ישראל התגלעו חילוקי דעות בין ראשי הארגון לממשלה. האצ"ל רצה לשמור חלק מהציוד הצבאי כדי שישמש אספקה לאנשיו שלחמו במרחב ירושלים, ואילו הממשלה ביקשה שהציוד יגיע קודם אליה ואחר כך יוחלט מה לעשות בו. המחלוקת לא נפתרה עד לרגע העגינה.
האונייה אלטלנה הגיעה בתחילה לחוף הסמוך לכפר ויתקין, שם ירדו העולים, אבל כותרה בידי הצבא. היא הפליגה לחופי תל אביב ונקלעה לעימות קשה שכלל ירי ארטילרי. הספינה נפגעה מפגז ונשרפה. 16 אנשי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל נהרגו במהלך הקרבות הקשים.
משקמים את ההיסטוריה
"קיבלנו הודעה שהאלטלנה נחתה בסביבות כפר ויתקין", מספר האלוף (בדימוס) עמוס חורב, ששימש אז סגן מפקד הגדוד השישי בפלמ"ח. "הייתה הוראה שלא לתת לה לנחות על החוף; לדחוף אותה חזרה לים. וזה מה שעשינו. נסעתי למחרת למפקדת הפלמ"ח בתל אביב ופגשתי שם את יצחק רבין. לפתע נורו יריות מכיוון האלטלנה. עד כמה שאני זוכר, אני ויצחק זרקנו רימונים. היינו הצבא של המדינה, וכצבא נותנים לנו פקודות".
אלא שעל האונייה היו יהודים.
"אתה יודע מתי כל זה התרחש? אני היום בן 92. זה היה מזמן, ובכל זאת יש צבא אחד ואין מליציות, ופה הייתה תופעה של מליציה. נדמה לי שגם מנחם בגין הבין את משמעות העניין, והדבר היה יכול להסתיים אחרת. לו היה יורד נציג מהאונייה, על נשקה וחייליה, מתייצב לפני מפקד הצבא, מצדיע ואומר: 'הבאתי חיילים, אנחנו רוצים להיות חלק מצבא ההגנה לישראל' - הכל היה מסתיים יפה. אבל זה לא נעשה. לכן זו מליציה. אז התגובה הכי הגיונית היא מה שנעשה. ואחר כך באו כל הסיפורים איך קרה, אני לא באמת בקיא עד הסוף. אני רק יודע מה הן העובדות".
עד היום נחשבת פרשת אלטלנה לאירוע מכונן מבחינת הימין. ראש הממשלה מקפיד להגיע לטקסי האזכרה השנתיים בבית העלמין בנחלת יצחק, וכמוהו נשיא המדינה ראובן ריבלין.
"ננצור לעד את מורשת השירות לאומה של חללי אלטלנה", אמר ראש הממשלה בטקס האזכרה שנערך ביוני. "נוסיף לבנות את מדינת ישראל, נבטיח שקורבנם יסמל את אהבת המולדת ואת אהבת ישראל לדורי דורות".
אנדרטה ישנה לזכר הנופלים כבר קיימת בבית העלמין, ואנדרטה אחרת, קטנה, ניצבת על חוף ימה של תל אביב, ממש מול המקום שבו נפגעה הספינה. אבל למרות זאת הוחלט להקים אחת חדשה.
"אנחנו משקמים בשנים האחרונות את בתי העלמין הישנים", הסביר אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא תל אביב. "בשנים האחרונות התחלנו בנחלת יצחק, ואחת הנקודות הראשונות שחשבנו לטפל בה הייתה האנדרטה של אלטלנה. היא שחוקה, האותיות בה דהו, כמה מהן נפלו. זה לא מכובד. חשוב שהאנדרטה תספר את הסיפור כמו שהוא ותנציח את זכר הנופלים".
וזה לא בגלל נטייה פוליטית?
"בכלל לא בכיוון. כששיקמנו מצבות של אנשים רבים שהיו שייכים לצד השני באותם זמנים, איש לא חשד בנו בנטייה לכיוון מפא"י. אנחנו משקמים את ההיסטוריה כפי שהיא".
אלטלנה היא פצע פתוח.
"נכון, אבל חשוב לשמר את נקודות המחלוקת. בסופו של דבר, עם בריא בנוי גם ממחלוקות. לא באנו לשכתב את ההיסטוריה או להגיד מי אשם. אין מילה אחת באנדרטה החדשה שמרמזת מי אשם בפרשת אלטלנה. אנחנו מנציחים את זכרם של 16 הנופלים, שלכל הדעות היו אנשים יקרים".
כמו בפראג
את האישור הסופי על צורת האנדרטה נתן משרד ראש הממשלה, שקיבל לידיו כמה אפשרויות. "הצגנו כמה חלופות והם אישרו את ההצעה הזאת", מספר אדריכל הפרויקט, טוביה שגיב-שקרקה. "לא הייתה מאיתנו שום דרישה, נתנו לנו חופש ביטוי".
אורכה של האנדרטה הוא שבעה מטרים, גובהה שני מטרים. יש לה צבע של חלודה והיא נראית כספינה שעולה מהמים; בלילה היא מוארת בתאורה מיוחדת.
האדריכל מספר שעשה הכל כדי שלא לגלוש לנקודות הרגישות. האנדרטה הישנה, שאותה הקים הפסל דן רפפורט, נשארה במקומה. היא מתארת את המקרה ועליה חקוקים שמות הנופלים - ואילו מעל האנדרטה החדשה בולט ציטוט מפיו של מנחם בגין, ראש הממשלה המנוח ששימש אז בתפקיד מפקד האצ"ל: "מלחמת אחים לעולם לא".
"ניסיתי לטעון שהקריאה של בגין רלוונטית עד היום", מסביר האדריכל. "כאילו הגרוטאה של האונייה יוצאת מתוך בריכת זכוכית ואומרת: 'אל תשכחו את הקריאה מלחמת אחים לעולם לא; היא עדיין שרירה וקיימת. היא לא אירוע שהיה בעבר, אלא יש לה משמעות עכשווית ואקטואלית'. לכן שילבתי את האנדרטה הישנה עם האנדרטה החדשה".
עוד בשלב הראשוני של התכנון פנה האדריכל לפסל דן רפפורט, שהקים את האנדרטה הישנה וסיפר לו על רעיון שילוב האנדרטאות בבית העלמין בנחלת יצחק.
"בעיני הוא החליט החלטה מאוד יפה ונדיבה, להיות בקשר וליידע אותי", רפפורט מפרגן לעמיתו. "בגלל התנהלות ההגונה הזאת ראיתי בזה דווקא דבר מתאים. הנה שילבו בין האנדרטאות, ולשלי נתנו חיים חדשים".
היה צורך בעוד אחת?
"בטיילת הרברט סמואל יש אנדרטה ממש מול מקום הנחיתה של האלטלנה. מצד שני יש כבוד לנופלים בבית הקברות. זה טוב לציבור הרחב, לתיירים ולכל בתי הספר. 'מלחמת אחים לעולם לא' - זו אקטואליה. שווה שילדים ילמדו את הערך הזה".
גם מבחינתו של מנלה יש רצון להפוך את בתי העלמין, ולא רק את טרומפלדור המוכר, לאתרי תיירות.
בבית הקברות נחלת יצחק, שהחל לפעול ב־1932 ובו מוצבת האנדרטה, אפשר למצוא בין היתר את קבריהם של אברהם שטרן, שהנהיג את הלח"י, של שמחה ארליך, ששימש שר האוצר, ואת קברה של הציירת ציונה תג'ר.
"בית העלמין בפראג הוא אחד האתרים המתוירים בעיר, עשרה מיליון מבקרים בשנה, וגם אצלנו יש סיפורים מאוד מרתקים", מסביר מנלה. "בית העלמין טרומפלדור מלא כל הזמן, והשקענו בו עד היום יותר משמונה מיליון שקל, עם 'אתרי מורשת' ועיריית תל אביב. יש לנו תוכניות לשיפוץ המצבות, לשילוט, שבילים. מקום שלא מסתובבים בו לא נשמר".
אז מחר יגיעו רבים לחנוכת האנדרטה החדשה. מבחינת חלק גדול מהציבור מדובר באירוע מכונן וראוי לשינון.
"אני חושב שזו מצווה לספר", אומר האלוף (בדימוס) חורב. "איך יגאל אלון אמר בזמנו - 'עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוּט בערפל'. צריך לזכור את העבר, לא כדי להתרפק עליו, אלא כדי להבין את התהליך. אם אתה לא יודע מה העבר, אתה לא מבין מהיכן העסק התחיל. ואם אתה לא יודע מהיכן התחיל, אתה לא יודע לאן הוא הולך. זה הכל".