בדיון מעקב של ועדת ביקורת המדינה שהתקיים הבוקר (שני) בכנסת, חשף לראשונה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר, כי במשרד החל שלב מאד ראשוני ולא פורמלי של בחינת תהליך ארוך טווח להוצאת התעשיה המזהמת ממפרץ חיפה. כמו כן מתגבשת הצעה לממשלה לרתום את כל המשרדים הנוגעים בדבר על מנת לייצר בין שתיים לארבע מועצות מקומיות תעשייתיות חדשות שיוציאו את המפעלים מאזורים צפופי אוכלוסייה.
"זיהום האוויר במפרץ חיפה ימשיך לרדת כי אנחנו פועלים, אבל חייבים להודות - הוא לא ירד מעבר לסף מסויים. לכן התחלנו בתהליך ראשוני מאד של בחינת עצם מיקומם של המפעלים הפטרוכימיים. זה תהליך ארוך מאד אבל התחלנו לבדוק את האפשרות לפחות לגבי חלק מהתעשייה במפרץ חיפה", אמר דנציגר. זאת הפעם הראשונה שגורם ממשלתי כלשהו מדבר בגלוי על עצם האפשרות הזאת, אבל דנציגר דאג לצנן מהר את ההתלהבות מהכרזתו והדגיש כי מדובר בתהליך שגם אם הממשלה תירתם אליו, אורכו המינימלי להתחלה של יישום הוא שבע שנים.
"עניין לאומי של ביטחון ובריאות הציבור"
יו"ר ועדת ביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הבהירה בדיון: "יש כאן עניין לאומי של ביטחון ובריאות הציבור שלא יכול להישאר בגבולות המשרד להגנת הסביבה ומחייב את התגייסות הממשלה כולה. הוועדה לא תניח לנושא הזה". נציג מבקר המדינה, יובל חיו, חשף בדיון: "סכנות הזיהום במפרץ חיפה נבדקות בחודשים האחרונים במשרדנו. עקב האירועים שהתרחשו לאחרונה הרחבנו את הביקורת וכבר בחודש הבא נוציא טיוטות ראשונות למבוקרים".
בסוגייה המתמשכת של העתקת מיכל האמוניה המסוכן מחיפה לנגב, הבהירה ד"ר שולי נזר, סמנכ"לית תעשיות במשרד להגנת הסביבה: "אנחנו לא משרד לסגירת מפעלים אלא להפחתת סיכונים. יצאנו למכרז מקיף שכולל רשת ביטחון מהאוצר ליזמים, קרקע מהמדינה וכל מה שצריך כדי שגם היזם ירוויח. אבל אנחנו לא יכולים להכריח יזמים לגשת למכרז. אם עד 14.11 הקרוב לא יהיו מציעים - אנחנו בבעיה. זה סיכון לבריאות הציבור וסיכון ביטחוני שהממשלה מודעת לו. ואז הממשלה תצטרך להחליט על אלטרנטיבה החל מסגירת המיכל ותוך כדי חיסול תעשיית הדשנים ומוצרי ההמשך ועד הגדלת הסיוע הממשלתי ליזמים".
"לא צריך לחכות למלחמה הבאה"
ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת, אמר בדוין כי הוא מצר על כך שלא נבחנת החלופה לסגור את מיכל האמוניה. הוא ביקש לברך את מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה על ההחלטה לבדוק את האפשרות להוציא את המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה, אך ציין כי הוא "מוטרד מטווחי הזמנים שמוצגים, כי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו המתנה של שנים. אנחנו לא הולנד ולא אוסטריה". לדבריו, "כולנו זוכרים את מלחמת לבנון השנייה, היה לנו גם הרבה מזל ואנחנו לא יכולים יותר להסתמך על המזל ולהמתין לוועדת החקירה שתקום אחרי המלחמה הבאה או רעידת האדמה הבאה. חייבים לדבר גם על רצף התקלות, בכל שבוע תקלה חדשה וכל תקלה יכולה לחולל אסון בהיקף מחריד, אבל במציאות של קרבת תעשיות מסוכנות לאוכלוסיה לא צריך לחכות למלחמה".
גם סוגיית הרחבת פעילות בתי הזיקוק במתחם הנוכחי שלהם, שאושרה בניגוד להגיון המתבקש כפי שטענו כל חברי הכנסת בדיון, לא קיבלה מענה מצד גורמי המשרד להגנת הסביבה. ח"כ חנין אמר בנושא: "מצד אחד יש לנו שיעורי תחלואה גבוהים ומצד שני באותו אזור שיעורי זיהום גבוהים מתעשיות. אז לפני שמוציאים תעשיה מהאזור לפחות לא להכניס אליו עוד גורמי זיהום והמדינה הולכת בדיוק בכיוון הפוך". נורית שטורך האחראית על בתי הזיקוק מהמשרד להגנת הסביבה השיבה: "בז"ן מבקשים תוספת של 20% לפעילות אבל בתנאי שלא יוגברו הפליטות של החומרים המזהמים". ההרחבה אושרה במוסדות התכנון והוקפאה בשל לחץ ציבורי שהביא את הנושא לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש) לממשלה שאמור להכריע בקרוב אם להביא אותה לדיון חוזר. גם בנושא זה לא היו בשורות בדיון, כשנציג משרד המשפטים הודה שיהיה קשה ליועמ"ש להורות על דיון שכזה לאחר שהרחבת בתי הזיקוק אושרה פה אחד בוועדת העררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
"להוציא צו לראש הממשלה"
בסיום הדיון מתח ח"כ חנין ביקורת על התנהלות הממשלה ואמר: "בזמן שראש הממשלה נתניהו עסוק בתאגיד מוטב שיתפנה לחיים עצמם. כשראש לשכת ראש הממשלה פונה בנימוק ביטחוני לראש העיר חיפה להימנע מסגירת מפעל מזהם שאין לו שום קשר לביטחון, זה מעיד על אובדן עשתונות. אבל זאת צורת הפעולה של נתניהו גם בעבר, כשסיכונים לבריאות הציבור הופכים לשיקולים ביטחוניים". עוד הוסיף: "אני מציע שהוועדה תוציא צו הבאה לראש הממשלה ותדרוש ממנו תשובות". יו"ר הוועדה ח"כ אלהרר השיבה: "נצטרך לשם כך רוב בוועדה וזאת בעיה אבל מניסיון הנושא לא מעניין אותו, יש לו אובססיה חדשה".