המרחק בין בני ברק לערד הוא 139 קילומטרים, אבל זה לא מנע מחסידי גור לארגן שלשום (שלישי) בעיר החרדית במרכז הארץ עצרת מחאה על מה שהם כינו “רדיפת הציבור החרדי בערד”. אלפי מפגינים הגיעו לאירוע, שדומה לו נערך אתמול באשדוד וצפוי להיערך היום בירושלים. הוויכוח אומנם ניטש על בית כנסת אחד, אבל הוא מאגד בתוכו מאבק רחב יותר על צביונה של העיר כולה.
הכל התחיל באפריל 2014, אז השתלטו חסידי גור בהנהגתו של הרב צבי ביאליסטוצקי על מבנה של בית הכנסת האשכנזי הוותיק בעיר, שעמד ריק לאחר שהעמותה ששכרה אותו מהעירייה פינתה את המקום. ראש העיר ערד ניסן בן חמו, המכהן מטעם סיעת “יש עתיד”, הגיש אז בקשה לבית המשפט, ובפסק הדין הורו השופטים לחסידים להתפנות מהמקום. אולם אלו לא מילאו את הוראת בית המשפט בטענה כי הצו ניתן במעמד צד אחד. לפני כשבועיים, בערב שבת, התפתח עימות בין תושבים חילונים למתפללים החרדים ששהו בבית הכנסת. לטענת החרדים, החילונים השתמשו בטלפונים ניידים והפריעו לתפילה.
“יש חילוקי דעות פוליטיים וזה לגיטימי”, אומר משה קווס, חבר מועצת העיר ערד ויו”ר סיעת חי המאגדת את כל הסיעות הדתיות בעיר. “אבל מה שנעשה בערד, הפגיעה בבית הכנסת, הוא חצייה של קו אדום. אתמול כל אתרי החדשות עסקו בזריקת ראש החזיר בקבר של רבי נחמן באוקראינה, אבל כשהניחו בפתח בית כנסת של חסידי גור בערד רגל של חזיר, זה עבר מתחת לרדאר. אף אחד לא צייץ, ואף אחד לא הזדעזע. בית כנסת הוא לא כלי במשחק פוליטי".
המאבק על בית הכנסת בערד הוא חלק מקרע עמוק שקיים בין החרדים לחילונים בערד, שנאבקים זה שנים על נושאים הקשורים לצביונה של העיר, כמו הקצאת מבני ציבור, תקציבים ואכיפה של חוקי עזר עירוניים. התושבים החילונים בערד התלוננו לא פעם על תליית פשקווילים בעיר וקליטת אוכלוסייה חרדית נוספת לעיר, אשר על פי נתוני העירייה מונה כבר כיום כ־20% מתושבי העיר. חסידי גור, מצדם, מעוניינים לקבוע את אופייה של העיר הדרומית, המתמודדת עם קשיי פרנסה ואבטלה. לאחרונה הם אף הפיצו את “חידון ערד”, פשקוויל שעלה לכותרות משום שהוא שם את ראש העיר בן חמו לצד שמות כמו נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן, המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי או נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
קווס מכנה את המצב “מלחמת דת” ומפנה אצבע מאשימה כלפי ראש העיר המכהן. “ראש העיר הגיע לתפקיד אך ורק על האג’נדה של אנטי כלפי החרדים”, הוא טוען. “זה לא אני שאומר זאת, הוא עצמו מצהיר שיעשה להם רע. הוא מחמם את הציבור. ראש העיר חושב שאפשר להגיד ליהודים איפה הם יכולים לגור. הרי אם היו עושים זאת לעדה אחרת, היו קמים וצועקים. ראש עיר שמוציא צווי הריסה לסוכות הוא אדם שרודף ציבור שלם”.
כל אחד בפינה שלו
אלא שהתושבים החילונים מתנערים מהביטוי “מלחמת דת” ומבקשים להבהיר שלא מדובר ביחסים עכורים עם כלל הזרמים הדתיים בעיר, אלא רק עם הפלג השייך לחסידות גור. “זה מאבק על האופי של העיר”, אומר עופר צרפתי, חבר מועצה מטעם סיעת “עתיד חדש לערד” וראש מטה “יש עתיד” בעיר. “אין לי בעיה עם היות האדם שונה, אנחנו יכולים לחיות עם כולם בשלום. אבל כאשר נכנס לעיר שלנו פלג אלים ודורסני יותר, כמו שקרה עם חסידות גור לפני כשלוש שנים, התחילו הבעיות”.
באילו בעיות מדובר?
“הם, למשל, תלו שלטי מכירה על הבתים שלהם כדי ליצור מצג שווא של היצע גדול של דירות למכירה בעיר וכך להוריד את ערך הנכסים שלנו. הם תלו שלטי דת על המרפסות שלהם, שבהם כתוב למשל ‘בערד לא עובדים בשבת’ או ‘ילד מערד חובש כיפה’. אישה תלך ברחוב ויקראו לה ‘שיקסה’, וכשילדים הלכו להתרים שפכו עליהם מים.
“הם מציקים לאנשים שרוצים לחיות בשקט, שמחפשים את איכות החיים. למשל, מפעילים בקולי קולות צופרי שבת או מארגנים טישים המוניים בשבת, שמטריפים את האנשים. יש מי שמשכיר את הדירות בשישי־שבת, ולתוך דירה אחת נכנסים 50 חסידים שעושים רעש ובלגן. הם יעשו הכל כדי להמאיס עלינו את החיים”.
עו”ד בן חמו נכנס לתפקידו ביוני 2015 בתמיכתם של 70% מהבוחרים. חסידי גור, ששר הבריאות יעקב ליצמן תומך בהם, נשלחו לראשונה לאופוזיציה. גורמים חילונים אומרים שכל עוד הייתה התעלמות של העירייה מהפרות החוק, השקט נשמר. לטענתם, רק כשהפקחים יצאו לדרך כדי לשמור על החוק והסדר, הפך ראש העיר לעוכר ישראל מבחינת החרדים. “הייתי סגן וממלא מקום ראש העיר במשך חמש שנים, ואף פעם לא הייתה בקשה לסגור רחוב או חנות בשבת. כל אחד חי את חייו בפינה שלו, עד שהגיע ראש העיר”, אמר קווס. “אומרים עלינו שאנחנו רוצים להשתלט על העיר. זה לא סוג של גזענות? הדתיים אוהבים את העיר, וכל אדם חופשי לקנות דירה איפה שהוא רוצה. אני לא רואה מה הבעיה”.
בינתיים, העיתונות החרדית התגייסה למאבק. “רדיו קול חי”, למשל, ציטט את דבריו של הרב ליצמן מכינוס החירום שארגן בעקבות חילול בית הכנסת ובו אמר: “בעיר ערד משתוללת תופעה קשה של אנטישמיות ממסדית בחסות וביוזמת ראש העיר”. “ההפגנות לא מכוונות רק לעיר”, מסביר קווס. “הן שייכות לכלל היהדות בארץ ישראל, שעומדת נדהמת מול פגיעה בבית כנסת”.
ראש העיר בן חמו צוטט לאחרונה כמי שאמר: “אם האוכלוסייה החרדית תגיע לרף של 40%, אפשר להחזיר את המפתח. אין זכות קיום לעיר”, אבל צרפתי טוען: “אין לו משהו אישי נגד החרדים. הוא פשוט לא יכול לקלוט אלפיים איש שיש להם דרישות מיוחדות של מקוואות, בתי כנסת וגני ילדים נפרדים. זו אוכלוסייה שזכאית להמון הנחות בארנונה, העיר לא יכולה לבלוע את זה. היא לא תשרוד כלכלית. צריך שיהיה בלנס בין האוכלוסיות החזקות והחלשות”.
עד שיצא עשן
לפני חצי שנה התנהל מאחורי הקלעים משא ומתן בין בן חמו לליצמן, כדי לגשר על הפערים. טיוטת ההסכם שהודלפה מלמדת כי ראש העיר הסכים בנוגע לבניית מוסדות חינוך חרדיים והקצאת שטחים לבתי כנסת בהתאם לחוק ולצורכי הקהילה. אולם ההסכם לא הגיע לכדי חתימה. יש מי שטוענים כי למעשה מדובר במאבק כספי שאינו על רקע דתי. לטענתם, המעבר שלו למישור הארצי באמצעות ההפגנות ההמוניות מכוון כדי להגביר את הלחץ הפוליטי על ראש העיר.
בכתבה שהתפרסמה באתר האינטרנט “בחדרי חרדים” מתאר הכותב אברהם דב גרינבוים את תולדות היישוב החרדי בערד: “הלב שמחה (הרב שמחה בונים אלתר, האדמו"ר החמישי של חסידות גור – ג”ע) סובב ארוכות ברחובותיה של ערד ונשם בה אויר פסגות: ‘כאן הילכו אבותינו’, נהג לומר... הוא הזמין את איש הנדל”ן, מקורבו הרב משה חיים שינפלד, למעונו בערד ואמר לו כדברים האלה: ‘יישוב יהודי הוא בית יהודי, תלמוד תורה, כולל. איך אפשר בלי כל זה?’ הוא ביקש ממנו לסור לראש המועצה ולבקש ממנו לעסוק בעניין... שינפלד פנה למועצה המקומית וביקש להיפגש עם ראש המועצה, אברהם בייגה שוחט... אבל בייגה היה נעול: אני לא רוצה כאן ירושלים מספר 2, לא אבנים ולא הפגנות. לא רוצה כאן חרדים. שינפלד חזר לרבי ובטרם פצה את פיו אמר הרבי... ‘יהיה כאן מקווה, תלמוד תורה, כולל’... וכך היה. הוא לא חיכה לאישורי המועצה ושלח טנדר עם תלמידים ומזרנים”.
“זה קשקוש”, אומר בתגובה השר וחבר הכנסת לשעבר שוחט, שנמנה עם מקימי היישוב בשנות ה־60 וכיהן כראש המועצה הראשון הנבחר שלו. “אני לא מודע לפרטים של מה שמתרחש כיום בערד, אבל אני מקווה שהם ימצאו פתרון שמצד אחד, יענה על צורכי המועצה וישמר את אופי חייה ומצד שני, ייתן לחסידים את הדברים שמגיעים להם כאזרחים. אני מקווה ששני הצדדים יצליחו להגיע להסכמה ולשיווי משקל, שהרי מחלוקות ומאבקים אינסופיים לא יהיו לטובת אף אחד מהצדדים”.
לאן המאבק הזה הולך? תלוי את מי שואלים. “אנחנו נעשה הכל כדי לטפל במשבר, כמובן, במסגרת החוק”, אומר קווס. “מעולם לא היה מאבק כזה”, אומר מצדו צרפתי. “בעבר תמיד החילונים נשברו, אבל פה החילונים לא נשברים. בסוף נצטרך לשבת עד שיצא עשן, כי הם לא יוכלו פשוט לעשות כל מה שהחרדים רוצים”.
מראש עיריית ערד ניסן בן חמו נמסר בתגובה: “פלג קיצוני בחסידות גור בראשות השר ליצמן הגיע לערד ומנסה לשנות את הסטטוס קוו ולהכתיב לי ולתושבי כיצד לנהל את העיר ואיך לחיות בה. זה לא יקרה במשמרת שלי. השר ליצמן נחל כישלון בערד ומעביר את המאבק לזירה הארצית. ההפגנות נראות לי כאובדן עשתונות מוחלט בניסיון להלך אימים עלי ועל תושבי ערד. זה לא שהוא ביקש להפגין נגד גיוס בני ישיבות או נגד קיצוצים בקצבאות, אלא נגד צו פינוי שקיבלו בבית כנסת עירוני, שהם פרצו ופלשו אליו בעיר. יש לי מסר אחד ברור: אני לא מתרגש מההפגנות ואני מתכוון להמשיך לאכוף את החוק בעיר”.
משר הבריאות יעקב ליצמן נמסר בתגובה: "בעיר ערד מתבצעת פעילות אפלייתית אנטי־חוקית של ראש העיר נגד ציבורים שלמים המתגוררים בעיר. תושבי ערד שווי זכויות המתגוררים בעיר זה שנים, ושזכו כל השנים לתנאי חיים סבירים, זוכים להתעלמות מוחלטת, לזלזול מחפיר ועד להתעללות של ממש מצד ראש העיר, בשל נקמה פוליטית ושנאה לחרדים. ראש עיריית ערד הציע בפגישה אישית עם השר ליצמן דיל מכוער, שבמסגרתו הוא יסכים להעניק כיתות לימוד לילדים החרדים, ובתמורה לכך יורו ראשי הקהילה על אי הגעת עוד תושבים חרדים לעיר. מדובר במעשה נבזי הגובל באנטישמיות. שר הבריאות נחרד מול הצעה כזאת, שאם הייתה נאמרת על קהל אחר, כערבים, אתיופים וכדומה, הייתה קמה סערה ציבורית גדולה ובצדק. בשל כך פועלת הקהילה החרדית בערד בכל הדרכים החוקיות העומדות לרשותה כדי לקבל את המגיע לה בזכות ולא בחסד.
"משאבי העירייה ומבני הציבור של ערד אינם שייכים לראש העיר, אלא לתושבים, כולם ללא הבדל. מחובתו החוקית והמוסרית להעניק זכויות שוות לכלל תושבי העיר. שר הבריאות פועל להגן על אלפי משפחות מקופחות שזוכות להתעללות ולהתעלמות מצד ראש העיר על רקע גזעני ואנטישמי. רבבות איש שבאו למחות שלשום, אתמול והיום מבטאים את הכאב של כלל הציבור החרדי נוכח הפגיעה בערד, מעשה שמעורר גלים בכל הארץ".