כעס, כאב וחרדת נטישה – אלה היו התחושות שליוו את הילי סובול בימים האחרונים לחייה, לפני שנרצחה באכזריות בידי בן הזוג של אחותה התאומה. כך עולה משורת הודעות טקסט שכתבה הילי, שהייתה בת 18 במותה, לחברותיה, והגיעו לידי "מעריב־השבוע". “אתן מעדיפות את אחותי”, כתבה הילי סובול, שהתאכזבה מהקרבה שנרקמה בין חברותיה לפנימייה ובין אחותה שירי, בעקבות מפגש משותף שנערך עם חברותיה ימים ספורים לפני הרצח. ההודעות חושפות את הצד של הילי בסכסוך המתמשך עם אחותה. עולה מהן תמונה קשה של בדידות ועלבון מכך שחברותיה נטשו אותה לכאורה וצידדו באחותה התאומה.
כמעט שנה חלפה מאז נמצאה גופתה של הילי ב־18 בפברואר 2016 ועליה סימני אלימות קשים, בכניסה לבית המשפחה בשכונת נחלת יצחק בתל אביב. שלשום קבע בית המשפט המחוזי שאיש משני הנאשמים ברציחתה – אחותה התאומה שירי סובול וחברה דוד ערן (19) - לא יישא באחריות המלאה לרצח. השופט גלעד נויטל קיבל את הסדר הטיעון שחתמה הפרקליטות עם סנגוריו של ערן, עורכי הדין ששי גז ושירן גולברי, ועם עורכי דינה של שירי, גיל פרידמן ואלי כהן. על פי הסדר הטיעון, הורשעה שירי בעבירות של שידול לחבלה בכוונה מחמירה ובסיוע לאחר מעשה. ערן הורשע ברצח, אך לא ירצה מאסר עולם בשל אחריות מופחתת.
המסרונים האחרונים ששלחה הילי סובול לחברותיה חושפים זעקה לעזרה, שלא נשמעה עד שהיה מאוחר מדי. כמה ימים לאחר המפגש המשותף, שבו פרץ ריב בין התאומות, חשה הילי כי חברותיה עומדות לצד אחותה והייתה בסערת רגשות. “אתן מעדיפות את אחותי”, כתבה הילי לחברתה יומיים לפני הרצח. בהודעה נוספת, כתבה הילי: “לכי תיהני עם החברה החדשה שלך, שירי סובול, ממני תשכחי עם כל הצער והכאב”.
חליפת מסרונים נוספת, בין הילי ובין חברה אחרת, חשפה את האכזבה שחשה מסביבתה. “כולם בוגדים, אי אפשר לסמוך על אף אחד”, “עזבי, לא משנה, גם ככה לא אכפת לך”, כתבה ברצף. קשה להאמין לאנשים. כל אחד בסוף פוגע”.
“מה קרה?”, שאלה החברה.
“בואי ניפגש, תחזקי אותי”, ביקשה הילי.
החברה: “מי פגע בך?”.
הילי: “כולם ביום אחד. אחותי, הסתומה הזאת. אמא שלי. חברות שחשבתי שהן חברות”.
“יהיה טוב”, השיבה החברה.
למחרת, פחות מיממה לפני שנרצחה, נשמעה הילי פגועה ונסערת, כאילו תחושת הבדידות דחקה אותה, וניסתה לשתף בכך חברה נוספת. “את לא מבינה שקשה לי לראות אתכם”, כתבה הילי לחברתה יום לפני הרצח בנוגע ליחסים בינה ובין אחותה. “תפגשו את אחותי, גם ככה אתן מעדיפות אותה יותר”. במסרון נוסף כתבה: “רק שתדעי שבאמת־באמת עכשיו פגעת בי... חזק”. אלה היו המילים האחרונות שכתבה לאותה חברה.
באותו יום כתבה הילי לחברה נוספת שלה וניסתה להסביר לה עד כמה הקשר שנוצר בינה ובין אחותה מכאיב לה. “הנה, על זה אני מדברת, שאת ככה מגנה על אחותי... את מתנהגת אליה יפה ומכובד ואלי כאילו אני זבל”. בהמשך כתבה: “והקטע הזה עם אחותי, את בכלל מעליבה אותי. זה נותן לי הרגשה כאילו אכפת לך יותר ממנה. מי, אם לא את, יודעת את חרדות הנטישה שלי? כואב לי שאת ככה... וזה נותן לי הרגשה כאילו אכפת לך יותר ממנה ושאת מעדיפה אותה. מרוב עצבים של כאב, בגידה, אמרתי טוב יאללה ביי, תשכחו ממני”.
אלה, ככל הנראה, המסרונים האחרונים ששלחה הילי סובול בחייה. למחרת, בשעה 12:49, הגיע דוד ערן לחדר המדרגות בבניין שבו התגוררו התאומות עם אמן, כשהוא חובש כפפות. שם פגש בהילי. הוא התנפל עליה ודקר אותה 130 פעמים באמצעות שני סכינים. כל אותה העת צפתה במתרחש אחותה, שממנה הילי הייתה פגועה כל כך.
יצוין כי במרץ יישמעו הטיעונים לעונש במשפטם של שירי סובול ודוד ערן, שהורשעו השבוע ברצח. הפרקליטות תדרוש עשר שנות מאסר לשירי סובול ו־20 שנות מאסר לדוד ערן. סנגוריהם יבקשו להפחית את העונש בטענה למצבם הנפשי הקשה של השניים בעת ביצוע המעשים.