עורך הדין יורם שפטל המייצג את החייל אלאור אזריה שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל בחברון התראיין הבוקר (רביעי) ברדיו 103FM והתעמת עם ניסים משעל, ספי עובדיה ודרור רפאל, לאחר שהתביעה בתיק אזריה החליטה להגיש ערעור בעקבות הערעור של שפטל על פסק הדין.
משעל: "עו"ד יורם שפטל, תראה למה גרמת. בגללך הפרשה הזאת לא מסתיימת. בגלל התביעה דורשת להחמיר בעונשו. למה עשית את זה לילד הזה?"
שפטל: "תראה, קודם כל, הייתי מצפה מעיתונאי ותיק שכמוך לא לשאול שאלות בגדר העדר התקשורתי, שכך מעמיד בצורה עקומה, תוך שירות עניינה של התביעה...".
משעל: "כלומר, אתה רוצה גם ללמד אותי איך לשאול שאלות?"
שפטל: "ראוי, ראוי. תאמין לי שכדאי ללמוד ממני גם".
משעל: "אז בוא נתחיל בזה שאתה תיתן תשובות ואני אשאל שאלות".
שפטל: בסדר גמור, בסדר גמור. תראה, הערעור של התביעה הוא אולי השערורייתי ביותר שהוגש במדינת ישראל על קולת העונש. משום שיש מסמך בכתב שאומר שהתביעה תגיש ערעור, אך ורק אם יוגש ערעור על הכרעת הדין. באותו מסמך כתוב לי במפורש שאם לא יוגש ערעור, לו זו בלבד שהפרקליטות הצבאית לא תגיש ערעור, אלא תשקול הקלה נוספת בעונשו של החייל. מהעמדה הזאת הם רוצים עכשיו לבקש חמש שנות מאסר. אין מעשה נלוז יותר ושפל יותר".
משעל: "יכולת לסגור שהוא היה מקבל חנינה הלהט שלך ללכת לעוד סיבוב. אני לא מצליח להבין?".
שפטל: "אני לא מצליח להבין את השאלה שלך. אני קודם כל לא עושה שום קריירה. אני עשיתי קריירה של 41 שנים. שאני לא יודע אם יש חמישה עורכי דין בארץ שעשו קריירה כזו. אני לא צריך עכשיו בגיל 68 לעשות קריירה. עומדים לרשותי כמה מהזיכויים המזהירים שידעה מדינת ישראל. אז אני לא צריך לעשות שום קריירה. אתה מבין?".
משעל: "אז למה לא סיימת את העניין? יכולת לקבל חנינה ולגמור".
שפטל: "אני כעורך דין, סנגור בנשמתי, חייב להמליץ למשפחה, שזועקת חפות, לא לוותר, משום שפסק הדין עומד על כרעי תרנגולת. אני אומר לך מתוך מידע שלי".
רפאל: "זה רק אם אתה בטוח במאה אחוזים, מר שפטל".
שפטל: "אני לא בטוח בכלום, אני לא בטוח בכלום".
רפאל: "אז אולי אתה מכניס אותו לעוד הרפתקה שהוא ייצא ממנה עוד יותר גרוע".
שפטל: "חמוד, מי שבאופן ציני מכניס אותו לעוד הרפתקה זה הפרקליט הצבאי הראשי שהגיש ערעור".
משעל: "אבל זה בגללך, כי אתה הגשת ערעור במקום לגמור את זה בחנינה, והילד הזה היה הולך הביתה כבר, ואתה עכשיו תעשה סיבוב ענק עליו".
שפטל: "אדוני, הפרקליט הצבאי הראשי לא היה מוכן בשום אופן להתחייב שהוא יסכים לבקשת החנינה של אלאור, ובלעדי הסכמתו היא לא הייתה מתקבלת".
משעל: "נו, באמת, כל הצמרת הצבאית זעקה".
רפאל: "וגם הפוליטית".
משעל: "כולם זעקו ניתן לו חנינה. תפסיקו כבר עם הערעורים".
שפטל: "אדוני, אני רציתי את זה בכתב, אף אחד לא היה מוכן לתת את זה, על מה אתה מדבר".
משעל: "תודה על המחמאות שלך. אתה יודע, מהמחמאות שלך אני יכול רק להיבנות".
שפטל: "מי שאשם בהליך הזה המיותר הוא אך ורק הפצ"ר, שסרב בתוקף להתחייב בכתב על הקלה כלשהי לאלאור. לא לגבי סעיף האישום ולא לגבי העונש. סרב בתקוף להתחייב לדבר כלשהו. ואתה עושה מלאכת רמייה שאתה מפיץ עובדות שקריות בכוונת מכוון כדי להסית את המצב מהעובדות כמות שהן".
משעל: "שפטל, לא יעזור לך שתצעק. כולנו מכירים, אנחנו בתוך עמנו יושבים. כולנו יודעים ומבינים שגם המערכת הפוליטית וגם המערכת הצבאית רצתה גמור את הפרשה, לתת לו חנינה, וזהו".
שפטל: "שקר וכזב".
משעל: "מה שקר וכזב? מה שקר וכזב? המערכת הפוליטית לא רצתה לתת לו חנינה?"
שפטל: "אתה מפיץ שקרים. המערכת הפוליטית אין לה שום סמכות להבטיח שום דבר".
רפאל: "זה לחץ ציבורי שיכול לעבוד".
שפטל: "סליחה, לחץ ציבורי ייווצר כתוצאה מזה שיהיה ברור לגמרי שהפרקליטות הצבאית הגישה ערעור מנימוקים שקריים. משום שיש לי הוכחות בכתב, שהיא הייתה מוכנה לשקול הקלה נוספת ובלבד שאנחנו לא נגיש ערעור על ההרשעה".
רפאל: "היה יותר סיכוי שהוא יקבל חנינה מאשר שאתה תהפוך את הכרעת הדין?"
שפטל: "ממש לא, ממש לא, ההפך. ולך אין שום ידע, שום אפשרות, כמו שגם לי, להעריך את סיכויי החנינה לעומת סיכויי הערעור. אין לך שום דרך להעריך את זה".
רפאל: "נכון, אין לי שום ידע, בגלל זה אני שואל אותך".
שפטל: "גם לי אין. גם לי אין, ואני מודה בכך. אני מודה בכך משום שבקריירה שלי, שאדון משעל אמר שאני רוצה לעשות אותה בגיל 68, בקריירה שלי יש זיכויים...".
משעל: "עוד סיבוב, עוד סיבוב, שפטל, עוד סיבוב".
שפטל: "רגע, אולי תאפשר לי לסיים את המשפט. בקריירה הענפה שלי ועתירת הזיכויים, יש גם זיכויים מתיקי רצח ורצח כפול, שאני כל כך לא הייתי בטוח, בגלל חוסר האמון הבסיסי שלי במערכת, שבתיקי זיכוי מהדהדים הצעתי חמש שנים ושמונה שנים, ובלבד שלא להעמיד בסיכון של הרשעה ברצח".
רפאל: "שאלה אחרונה, אתה אוהב את החיקוי שלך ב'ארץ נהדרת'? הוא מצחיק אותך?"
שפטל: "אני ראיתי חלק קטן ממנו. אני רואה. תראה, אדם שלא מסוגל לצחוק על עצמו הוא אדם מסכן".
משעל: "בשביל שפטל 'ארץ נהדרת' זה...".
רפאל: "זה נהדר. אתה אוהב את זה".
שפטל: "אני רואה כמחמאה גדולה להופיע בזמן האחרון כמעט כל שבוע כאובייקט של חיקוי".
משעל: "כל הכבוד לך שפטל".
רפאל: "עו"ד שפטל תודה רבה".
שפטל: "וזה על יסוד קריירה ארוכת שנים של 41 שנה מהמוצלחות שהיו כאן".
משעל: "זה נכון".
רפאל: "תודה להתראות".
שפטל: "גם לך".