עכבר הבית מגלה: בני האדם התיישבו ביישובי קבע כבר לפני 15 אלף שנה, כ־3,000 שנה לפני המועד שבו מקובל לחשוב שהחלה התיישבות הקבע, עם תחילת המהפכה החקלאית. כך מגלה מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, בשיתוף חוקרים מהמרכז הלאומי למחקר מדעי בפריז ואוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס.
המחקר פורסם שלשום בכתב העת המדעי היוקרתי PNAS. "עד היום התפיסה המרכזית הייתה שהחקלאות היא הסיבה להתיישבות הקבע, אולם המחקר שלנו מצא שאולי ההפך הוא הנכון. בני האדם החלו להתיישב אלפי שנים קודם, ואולי העובדה שהם ישבו ביישובי קבע גרמה לכך שהם החלו לעסוק בחקלאות", מסביר ד"ר ליאור ויסברוד מאוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר.
עכבר הבית מוגדר כחיה "מלוות אדם" – חיה שמשגשגת בסביבה אנושית ונודדת עם האדם לכל מקום שהגיע אליו. ואכן, מהרגע שהחלה המהפכה החקלאית ובני האדם החלו ליישב כמעט כל מקום בכדור הארץ, הגיע עמם עכבר הבית. לפיכך, התפיסה של מרבית החוקרים הייתה כי עכבר הבית עבר את ההתאמה האבולוציונית מעכבר הבר עם תחילת המהפכה החקלאית, לפני כ־12 אלף שנה.
עוד גורסת תפיסה זו כי המהפכה החקלאית מבשרת את תחילת התיישבות הקבע של האנושות, וכי המעבר לחקלאות הוא הסיבה המרכזית לנטישת חיי הנוודות של הציידים־לקטים והמעבר להתיישבות קבועה. אל מול תפיסה זו יש חוקרים שטוענים שכבר בתרבות הנטופית, לפני כ־15 אלף שנה, היו מקרים של התיישבות קבע, שקדמה למהפכה החקלאית ואולי הייתה הגורם לה.
התוצאות המפתיעות של המחקר החדש של ד"ר ויסברוד ופרופ' גיא בר־עוז ממכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, יחד עם תומס קוקי, פיונה מרשל ואחרים, על עכברי הבית מטות את הכף בצורה ברורה לכיוון אחד. במחקר בדקו החוקרים מאובני שיניים של עכברים מכמה אתרים פרה־היסטוריים בישראל – מלפני 200 אלף שנה ועד לסביבות 8,000 לפני הספירה. האתר המרכזי והחשוב במחקר היה עינן, שממוקם בעמק הירדן ליד קריית שמונה.
מהממצאים התברר כי עד לפני 15 אלף שנה כל השיניים שנמצאו היו של עכברי בר בלבד, אלא שאז אירע שינוי דרסטי – כל השיניים מתקופה זו באתר עינן היו של עכברי בית. לחוקרים היה ברור שחייב להיות הסבר לשינוי זה, וכדי למצוא אותו הם פנו לשבט המסאי האפריקאי, הדומה באורח חייו לאבותינו הציידים־לקטים.
"לשבט המסאי אורח חיים של יישובי קבע זמניים. הם מתיישבים לזמן מה, אחר כך נודדים ושוב מתיישבים", הסבירו החוקרים. כשבדקו את התפוצה של עכברי בית ובר בקרב המסאי, התברר שכ־80% מהעכברים בסביבת המסאי הם עכברי בית ו־20% הם עכברי בר. "אם אצל יושבי קבע זמניים מצאנו 80% עכברי בית, היה ברור לנו ש־100% עכברי בית הם עדות ליישוב קבע קבוע", אמרו.
"הממצאים שלנו מעידים על האפשרות הבאה: בני האדם החלו להתיישב ביישובי קבע הרבה לפני המהפכה החקלאית. ההתיישבות הקבועה גרמה להשפעה על הסביבה, להתאמה של מיני חיות שונים ולהשפעה על האקולוגיה והסביבה – ואולי ההתיישבות הזאת היא שגרמה לבני האדם להתחיל לעסוק בחקלאות", סיכם ד"ר ויסברוד.