אח של הנרצח בלינץ' ברמאללה: "אמא שלי פותחת בשביתת רעב"

"שחררו אותו על סמך עדויות של רוצחים שהיו ביחד איתו במקום. אני לגמרי לא סומך על העדויות שהעידו לטובתו", סיפר מיכאל.  "אי אפשר לשכוח דברים כאלה. זה מלווה אותנו המשפחה כבר כמעט 17 שנה ואתמול למעשה שוחרר אחד הרוצחים. כבר 16 שנה מתנהל משפט מול הרשות הפלסטינית כששוטרים יזמו והשתתפו ברצח מול המצלמות ועכשיו בית המשפט מתנהל בסחבת בלתי מתקבלת על הדעת", סיפר מיכאל.

לדבריו , אמו פותחת בשביתת רעב: "אתמול אחרי שקיבלנו הודעה על שחרור נוסף של מחבל זה היה כבר הקש ששבר את גב הגמל. אמא שלי פותחת עכשיו בשביתת רעב". הוא הוסיף כי "לא מודיעים לנו על תהליכים של שחרורים, שמענו את זה בחדשות. הבן של ואדים שואל שאלות ואנחנו אבל מנסים להפחית כמה שניתן באינפורמציה. הוא יודע שאבא שלו נרצח. הוא לא הספיק להכיר את אבא". 

"אני רוצה שאנשים יתעוררו. זה לא רק המשפחה שלנו", אמר נורז'יץ. "כל הקורבנות של הטרור הפלסטיני סובל מהסחבת של בית המשפט שלנו. הציבור איתנו אבל אף אחד לא שואל אותו. גם כשהייתה עסקת שליט אף אחד לא שאל את הציבור". 

"אני יכול לקבל את החלטת בית המשפט אך אני לא מקבל עסקאות טיעון. אסור לנו להיכנס לעסקאות טיעון עם מחבלים", אמר בסיום. 

הלינץ' ברמאללה היה אחד הרגעים הקשים של האינתיפאדה השנייה. ב-12 באוקטובר 2000 נסעו שני הנרצחים, נורז'יץ ואברהמי בכביש 433 ובטעות נכנסו לרמאללה. תושבי העיר זיהו אותם כישראלים בשל לוחית הרישוי הצהובה והחלו ליידות עליהם אבנים ולחסות את דרכם. שוטרים פלסטיני דרשו מהם להתלוות אליהם לחקירה ותוך כדי כך כיוונו רובים לראשיהם ולקחו את נשקיהם. 

לאחר שהגיעו לתחנת המשטרה, פתח אחד השוטרים את דלת התחנה ואפשר להמון הזועם להכות את שני חיילי המילואים למוות באמצעות אלות, מוטות ברזל וחפצים קהים, ואף דקרו אותם מספר פעמים.

לאחר מכן הושלך נורזיץ' מהקומה השנייה של תחנת המשטרה ואברהמי נזרק דרך הדלת. הפלסטינים המשיכו להתעלל בגופותיהם של השניים בכיכר מנרה בעיר.

הלינץ' תועד על ידי הטלוויזיה האיטלקית ועורר סערה רבה ברחבי העולם. אחת התמונות הזכורות היא של המחבל עזיז צלאחה מניף את ידיו מחלון הקומה השנייה כשידיו מגואלות בדם.