אחד היח"צנים המוכרים במדינה, רני רהב, החליט לתבוע את שדרן 103FM, גבי גזית ואת מהנדס עיריית תל אביב לשעבר, ישראל גודוביץ', בעקבות אייטם שעלה בתוכניתו של הראשון, בה טען כי כונה בכינוי גנאי מבישים, אשר גרמו לו לעוגמת נפש. רהב החליט לתבוע את השניים על סך של 500 אלף ש"ח כל אחד. תביעת הדיבה החלה בעקבות אייטם אותו שידר גבי גזית, בו אירח את המהנדס ישראל גודוביץ', בו דנו בין היתר בבעיית הדיור של חברת גינדי בחדרה, כשהעיסוק היה גם בטיפול של החברה מול הלקוחות בכל הקשור לפרויקט בעיר חדרה.
השניים ניהלו שיחה, כשגזית טען: "יש לו (לגינדי) יחצן גרוע, מוכר, טיפש וגרוע, והוא נותן לו עצות גרועות". גודוביץ' הכריז כי הוא "גם שמן, שמן ורוטט, שומניו רוטטים. זה באחריותי ואני מוכן להתמודד איתו". רהב טען כי דובר עליו באותו האייטם, וציין כי באתר האינטרנט של התחנה, (גילוי נאות: 103FM שייכת לקבוצת הג'רוזלם פוסט וכוללת בתוכה גם את "מעריב") הופיעה גם תמונתו בהקשר של הנושא. גזית טען כי מדובר בתביעת השתקה, כשטענותיו התקבלו על ידי בית המשפט.
גזית טען בכתב ההגנה כי "פעל בצורה אתית, ולא השתמש במונחים מעוררי מחלוקת. מדובר בהבעת דעה וביקורת לגיטמית, והפרסום לא חרג מהסביר בנסיבות העניין, ולא נגרם לתובע כל נזק כתוצאה ממנו. הדברים שנאמרו בתוכנית לא יוחסו לתובע, ולכן לא מצא צורך לקבל ממנו תגובה. כמו כן, לא התכוון ליחצ"ן מסוים, אלא לטיב העצות שניתנו לגינדי, שגרמו לו לקבל החלטות גרועות. הוא לא יודע מי היחצ"ן ולזה גם לא מעניין אותו. יש אלפי יחצ"נים. לא ייחס תכונות באותו רגע למישהו מסוים".
השופטת קבעה בהחלטתה: "אינני מקבלת את טענת התובע לפיה הקורא הסביר מבין מדף האינטרנט שמדובר ברף של נתבעים. מבחן האדם הסביר הינו למשמעות הביטוי שלטענת התובע מהווה לשון הרע, ולא למבחן העוסק בשאלה מי המפרסם. התובע לא הוכיח שגזית וגודוביץ' התייחסו אליו. מפרט התוכנית היה הנושא ולא התובע. אני קובעת כי נתבעים 1 ו-2 (גזית וגודוביץ') לא פרסמו דבר לגבי התובע ואין להם כל שליטה ובדיקה לגבי הכתבות באתר".
בסופו של דבר נקבע כי תביעתו של רני רהב נדחתה והוא ישלם לכל אחד מהנתבעים סך של 50 אלף ש"ח, אך בעקבות הפרסום באתר האינטרנט, שם נכתב שמו וצורפה תמונתו, חויבה התחנה לשלם כ-8500 ש"ח, 7,500 על עוולת לשון הרע, ועוד 1000 ש"ח הוצאות משפט.
