שופטי בג"ץ מתחו אמש ביקורת על תנאי החזקתם של אסירים בבתי הכלא ופסקו כי על המדינה להרחיב את שטח המחיה שלהם. טוביה אושרי, אשר ישב בכלא 20 שנה התייחס לדברים: "כשישבתי במאסר, ישנתי מתחת לאדמה בבית המעצר. היה לי בית שימוש ומיטה וחייתי בפחות משלושה מטר מרובע לאסיר. זה השפיע עליי נפשית, אבל התעסקתי בכתיבה וקריאה במקום הקטן הזה כדי לשרוד.
"במשך 4 שנים נלחמתי לעבור לבית סוהר אחר ולבקש חדר לבד. בסקנדינביה אתה מקבל בית מלון והסוהר צריך לדפוק בדלת לפני שהוא נכנס לתא. אני רוצה לחיות כמו בן אדם גם בכלא. אני חושב שמבחינה מוסרית חייבים לדאוג לאסיר. הוא יוצא לרחוב לבסוף ועליו לדעת שמישהו דאג לו. הפוליטיקאים טוענים שאין כסף להשקיע גם בנכים וגם ובאסירים ואז הם גונבים כסף בעצמם".
לשיחה הצטרף מפקד כלא באר שבע, שלמה טויזר וטען: "תאר לעצמך שאתה תישפט ותכנס לבית סוהר. ההחלטה שבג"ץ קיבלו היה צריכה להתקבל לפני 20 שנה. זכותו של אדם שנאסר לחיות בכבוד בכלא. כל אדם שמגיע לבית סוהר סובל מספיק ומשלם את חובו לחברה. החברה צריכה לדאוג לאסיר שיוכל לחזור לחברה ממנה יצא".
עלות השיפוץ של בתי הכלא הוא כ-3 מיליון שקלים. מדוע האסירים חשובים יותר מהנכים?
"גם לנכים מגיע וגם לאסירים מגיע. גם אני סבלתי המון בחיי, וגם לי הייתה ילדה נכה ולא קיבלתי דבר. אולי המדינה צריכה לעשות סדר עדיפויות ואולי היא רוצה לעשות תיקון של 20 שנה. המדינה לא השכילה לבנות בתי סוהר ראויים עד היום. אני מסכים עם ועדת דורנר שאפשר במקום מאסרים לבצע מעצרים בתוך הבית ולמצוא פתרונות נוספים מלבד מאסר בבית הסוהר. את אולמרט הייתי שולח לקיבוצים במקום סגור ושמור. לא היה צריך להרחיק אותו מהחברה אלא להרתיע. אני כאזרח לא הייתי רוצה שיתנקמו בי על טעויות שעשיתי".
עריכת תוכן: איתמר זיגלמן