"אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית, והעובדה שטרם נחקק חוק של הפללת צרכני זנות היא כתם על ספר החוקים שלנו”, טוען הרב מתניה ידיד, ראש תנועת הבוגרים של בני עקיבא. “מבחינה יהודית, כל ערך מוסרי נמחק בתופעת הזנות: אלימות, הפיכת גוף האישה לכלי והשימוש התכוף בסמים שמתלווה לעיסוק”.
שלשום אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק להפללת צרכני זנות ושיקום נשים בזנות, בהובלתן של ח”כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי) וח”כ זהבה גלאון (מרצ), שמגדירה צריכת זנות כעבירה פלילית בגדר ברירת משפט שדינה שנת מאסר או ברירת קנס בסך 1,250 שקל. שעות ספורות לפני ההצבעה הוציאה תנועת הבוגרים של בני עקיבא - בשיתוף קואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות, ובהם רבני צוהר, אמונה, בית הלל, קולך, איגוד רבני קהילות, הקיבוץ הדתי, נאמני תורה ועבודה ופורום הנשים של הבית היהודי - קול קורא בהול לשרים לאשר את הצעת החוק. “בכל יום שחולף מצטרפות עוד ועוד נשים בסיכון לתעשיית הזנות המגלגלת מיליארדים”, נכתב בקול הקורא. “את גלגלי התעשייה מניעים הלקוחות שיוצרים את הביקוש”. החוק ממתין כעת להצעה ממשלתית שתגובש במשרד המשפטים.
חוק הפללת לקוחות זנות מצוי בהליכי חקיקה כבר שנים רבות. תחילתו ביוזמה של זהבה גלאון לפני עשר שנים. בשנתיים האחרונות הצטרפה ליוזמת החוק ח”כ מועלם־רפאלי, שהוסיפה לו נדבך מרכזי וחשוב הכולל סל שיקום שנאמד בתקציב של כ־10 מיליון שקל בשנה. יחד, הן קידמו את המהלך עקב בצד אגודל מול משרד הרווחה, משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים, ולבסוף גם מול משרד האוצר.
התגייסותו של המגזר הדתי־לאומי למאבק אינה טריוויאלית. מי שהגיע להפגנות של המאבק בזנות בשנים האחרונות לא ראה שם נציגות משמעותית של עמותות וארגונים המשתייכים למגזר, ונדמה היה עד כה כי המגזר הפנה גבו אל התופעה.
כשאני שואלת את הרב ידיד איפה המגזר היה עד עכשיו, הוא מודה: “אין לי תשובה טובה. היינו צריכים להיות בחזית המאבק. זה מאבק ערכי ואנושי ממדרגה ראשונה. לבושתנו, רק כשח”כ מועלם־רפאלי פנתה אלינו וגייסה אותנו למאבק הפכנו מודעים לנושא”.
יכול להיות שזה נושא שמטעמי צניעות לא היה לכם נוח לעסוק בו?
“מדובר בנושא רגיש ועדין, וכזה הוא גם צריך להישאר. לכן זה לא משהו שתנועת הנוער של בני עקיבא, למשל, תתעסק בו, אלא רק הבוגרים מגילי סטודנטים ומעלה. אבל למען האמת, פשוט לא היינו מודעים לנושא עד כה”.
ח”כ גלאון מנסה לקדם את החוק כבר עשר שנים.
“נכון, אבל ח”כ מועלם־רפאלי היא שהציפה את הנושא במגזר. לא הייתה לנו בעיה לשתף פעולה גם עם זהבה אם הייתה פונה אלינו בזמנו”.
אחריות חברתית
הזנות בציבור הדתי נחשבת תופעה מושתקת, שממדיה אינם ברורים. "תופעת הזנות קיימת באופן שווה בכל המגזרים", אומרת מיטל בנשק, רכזת תחום המאבק בזנות בלשכת ח”כ מועלם־רפאלי ורכזת שותפה של קואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות. "במגזר הדתי־לאומי היא יותר מוכחשת, אבל ללא ספק היא קיימת. כשאדם דתי הוא צרכן זנות, הרבה יותר קשה לו לספר על כך כי הוא חי בקהילה סגורה, ויש לו יותר מה להפסיד מהודאה כזו”.
“אני פעילה בזירת המאבק בזנות כבר כמה שנים, שבהן התמקדתי בעיקר ברתימת הציבור הדתי אליו”, מספרת בנשק. “במפגש הראשון של הקואליציה נשאלתי שוב ושוב על ידי נציגי הארגונים: איך זה לא קרה עד עכשיו? אך התשובה ברורה לי. הזנות היא סוגיה חברתית שמעלה קונוטציות שליליות בחברה הדתית, שרואה בה חלק מחיי הפקרות והוללות. צריך אומץ ציבורי כדי לפעול ולשנות את הלך הרוח, ואני גאה בח"כ מועלם־רפאלי שחוצבת דרך כבר כמה שנים כדי לשנות את התודעה המגזרית".
במגזר הדתי, העיסוק בזנות נתפס יותר כבחירה של האישה?
“האתגר המרכזי של הקואליציה הוא בהחלט בשינוי התפיסה הרווחת בחברה הדתית, הרואה בנשים האלו יצאניות שבוחרות בחיים פרועים וזולים למען בצע כסף. המטרה שלנו היא להעמיק את ההבנה שמדובר בנשים בסיכון, פעמים רבות אמהות לילדים קטנים, שלא הצליחו למצוא דרך אחרת לשרוד את חיי היומיום".
כיצד אתם קושרים את המאבק לתפיסת העולם הדתית?
“הקואליציה מקדמת תפיסת עולם דתית חברתית, שלוקחת אחריות על השיח וההתרחשות במרחב הציבורי במדינת ישראל. אנחנו מאמינים שתופעת הזנות אינה שייכת למגזר מסוים, והאחריות להפסיק לבער את הניצול המיני והתעללות במוחלשים שבחברה מוטלת על כלל החברה הישראלית. אנו גם מאמינים שהתייחסות לאישה ולכל אדם כחפץ וככלי למימוש יצרים - פוגעת במחויבות הבסיסית שלנו לתיקון עולם, לעשיית הטוב ולמילוי רצונו של הקב”ה”.
כיצד פעלת כדי לרתום את הציבור הדתי?
“הפקתי עבור ח”כ מועלם־רפאלי סיור של רבניות מהציונות הדתית במרכז השיקום של סלעית (מערך טיפול תמיכתי לנשים במעגל הזנות – ר”ע), שוחחתי עם רבנים ורבניות בניסיון לקדם כתיבת חומרים ושפה דתית חדשה כלפי המאבק בזנות. פניתי, למשל, לרבנית מלכה פיוטרקובסקי לכתיבת תפילה מיוחדת לאישה הרוצה לצאת מהזנות. בשלב מסוים הרגשתי שאם אני באמת רוצה לקדם שינוי משמעותי בציונות הדתית כלפי התופעה, אני חייבת לגייס את ארגוני השטח המרכזיים”.
כיצד אתם מתכוונים להמשיך לפעול בנושא?
“ראשית, חשוב לפתח שפה דתית חדשה ולכתוב מאמרים תורניים בנושא המאבק בזנות שיגבירו את התודעה במגזר. שנית, שמנו לנו למטרה להביא לנציגות מכובדת של פעילים לעצרת לזכר קורבנות הזנות שתיערך ב־10 באוגוסט, ולבסוף, במישור המעשי, יש לנו פרויקט של סלי מזון חודשיים לנשים משתקמות. בכל חודש ארגון אחר מהקואליציה יממן זאת. חשוב לזכור שנשים משתקמות נמצאות ללא הכנסות בתקופת השיקום”.
"לצמצם את הביקוש"
"הזנות נוגדת כל ערך יהודי, אנושי ומוסרי", אומרת ח"כ מועלם־רפאלי. "גייסתי רבנים ומורי הלכה. התחלתי להביא לציבור את הסיפור. הכנסתי את הנושא לאט־לאט, ואנשים הפנימו שהגעה לזנות אינה נעשית מבחירה".
“אחת הנקודות המרכזיות שהתוודענו אליהן הייתה ההבנה ש-40% מהנשים שעוסקות בזנות הן אמהות לילדים”, אומר הרב ידיד. “זה היה נתון שלא נרדמתי בלילה בגללו. מדובר כמעט תמיד באם חד־הורית שהתגלגלה לעניין בלית ברירה. עצם זה שהיא אמא היה לי קשה מאוד”.
מה אתה משיב לאלו שטוענים שמדובר בבחירה אישית של שני בגירים?
“אף אישה לא בוחרת להיות עם 20־30 גברים בלילה. ברור שהלקוח עושה מעשה בלתי מוסרי ומנצל את חולשתה. אני מכיר את הטיעונים בעד מיסוד הזנות, ורק כשנחשפתי מקרוב לתופעה ולמה שקשור בשיקום שלה, הבנתי שהטיעונים של התומכים במיסוד הזנות הם פשוט לא נכונים. למרבה הצער, הטיעונים שלהם הרבה פעמים מחלחלים לתודעה ומקטינים את הדימוי הזוועתי של התופעה. חשוב לזכור שזנות כרוכה בהתעללות קשה”.
יש הטוענים ללגיטימציה לתופעה בשל היותה קיימת גם בתנ”ך.
“אני מרצה לתנ”ך באוניברסיטת בר־אילן, וטוען שלא כל תופעה שמופיעה בתנ”ך היא מוסרית ולא צריך למגר אותה”.
ניתן למגר את התופעה לדעתך?
“לפי הערכות, חוק ההפללה יאפשר את צמצום התופעה ביותר מ-50%. רוב האנשים שהולכים לזנות לא רוצים תיק פלילי ולא רוצים שיפרסמו את שמם. רובם אנשים נורמטיביים שיפסיקו להיות לקוחות זנות בעקבות החוק”.
לא היה אפשר להסתפק בסל שיקום?
“לא. ההפללה היא חשובה. חשוב לצמצם את הביקוש. כאשר אישה נמצאת במצוקה ויש לקוחות - סל השיקום לא יעזור. יהיה קשה לה לעמוד בפיתוי של הכסף הקל כביכול”.