כאשר ר’, מורה מהצפון ואם לשלושה, ביקשה לברר את פירוט תשלומי ההורים שנשלחו אליה מבית הספר, היא לא צפתה בחלומותיה הפרועים ביותר שזו תהיה התגובה לבקשתה. “תיאמתי פגישה עם יו”ר הנהגת ההורים והמנהלת, והם מאוד כעסו עלי. שאלו איך אני מעזה לשאול מה הם עושים עם הכסף ולמה אני לא סומכת עליהם. גם פנייה למחוז לא עזרה. אומנם הסכימו שזו זכותי לדעת, אבל למעשה השאירו אותי להתמודד לבד מול בריונות ואלימות של אנשים רעים, שנאמנותם מוחלטת להנהלה ואין להם הבנה בילדים”.
ר’ ובעלה החליטו לא לשלם, עד שיוצג הסבר לסעיפים כמו הסעות על חשבון ההורים בשעה שזו אחריות המועצה המקומית, חוגי העשרה שלא התאימו לילדיהם, תשלום עבור מסיבות סיום, פעילות דתית לקבלת ספר תורה שנכפתה עליהם ועוד. בעקבות החלטתם נפתח עליהם חרון המערכת. “סגרו עלינו מכל הכיוונים”, היא מספרת. “היינו מוקצים ביישוב, הילדים עברו התעללות והשפלות מילדים מוסתים ומהצוות. המחנכת של בני אמרה מול כל הכיתה: ‘מפני שיש הורים שלא שילמו, לא תהיה מסיבת סיום’. היא השפילה אותו והפכנו לאנשים הרעים רק כי רצינו תשובות”.
לדבריה, “השיא היה כשמנהל מחלקת החינוך זימן אותי אליו לפגישה בנוכחות המנהלת וטען שאני מזניחה את ילדיי. הוא איים שיזמין פקידת סעד שתיקח אותם מאיתנו, אחר כך איים שירחיק את הילד מבית הספר כי סירבנו לשלם על חוג יוגה שהוא לא רצה להשתתף בו. המנהלת איימה עלי שתדווח למפקחת ותחבל לי בפרנסה. ההנהלה, ההורים והמערכת כולה לא יכולים לשאת את העובדה שיש מי ששואל שאלות”.
ר’ מהצפון לא לבד. המאבק על תשלומי ההורים מתחדש בכל שנה לקראת פתיחת שנת הלימודים ומסתיים בהפסד צורב להורים. כך היה גם השנה. יו”ר ועדת החינוך, ח”כ יעקב מרגי, דחה בצעד מפתיע את כינוס הוועדה כדי שמשרד החינוך יציג רפורמה שתוביל לקיצוץ בתשלומים ולהקלה על ההורים. אתמול, כשהתכנסה הוועדה, סירבו חברי הכנסת מהקואליציה לאשר את תשלומי ההורים, ובמשרד החינוך התקשו לגבש את הרוב הדרוש לשם כך.
"עברה עוד שנה ואנו נדרשים לאשר שוב את תשלומי ההורים, אף שקיים חוק חינוך חובה חינם", אמר ח"כ מרגי בפתח הוועדה. "תשלומים שונים ומשוכללים השתלטו על מערכת החינוך. אני מודיע באופן נחרץ: די לגזל, די לחמס על ידי דחיפת הידיים לכיסם של ההורים". למרות דברים נחרצים אלו, ולאחר קרב צמוד, אושרו התשלומים ונקבע שבעוד חצי שנה ייערך דיון נוסף בנושא.
אל פתחה של הוועדה מגיעים מדי שנה לאישור תשלומי רשות שכוללים טיולים, מסיבות כיתה, פעילות תרבותית, השאלת ספרי לימוד, אירועי תרבות ועוד. תשלום החובה היחיד הוא עבור ביטוח בריאות בסכום של 49 שקלים בשנה. משרד החינוך הגיש השנה לאישור סכומים שעומדים על 556-917 שקלים עבור ילד בחינוך היסודי, 1,042-1,183 שקלים לתלמיד בחטיבות הביניים ו-1,235-1,338 שקלים עבור תלמיד תיכון. לזה מתווספים תשלומי תל”ן (תוכנית לימודים נוספת) שמגיעים בחלק מבתי הספר לאלפי שקלים עבור שיעורי העשרה, תגבור וחוגים. חוק חינוך חינם? לא ממש.
"מס גולגולת"
חגית, אם לשלושה מהמועצה האזורית מטה אשר, מספרת שהתשלום השנתי שלה עומד על כ־10,000 שקלים. “בחטיבת הביניים העלות היא 2,500 שקלים כולל תל”ן. בתיכון זה כבר מגיע לכ־6,000 שקלים עבור מגמות מדעי המחשב ומתמטיקה מוגברת. על כל מגמה דורשים עוד כסף לתוספת שעות לימוד, ואין לנו ברירה אלא לשלם”.
“הסיפור האמיתי הוא שלאורך שנים משרד החינוך מקצץ בשעות הלימוד, ועכשיו הוא דורש מההורים לשלם”, אומר פיצ’י דובינר, ממובילי המאבק נגד תשלומי הורים. “בעבר היו במסגרות החינוכיות שיעורי מלאכה, אמנות, מוזיקה ותנועה, ובמשך הזמן קיצצו הכל. בתי הספר התרגלו לדרוש מההורים תשלום כדי להעשיר את ילדיהם, בזמן שבעבר זה היה חלק מתוכנית הלימודים”.
"אסור לכפות עלי תשלום שאיני מעוניינת לשלם, אלא אם קיים חוק שמחייב זאת", מסבירה עו"ד שגית קניאל, לשעבר פעילה בהנהגת ההורים בכפר תבור. "תשלומי הורים הם רשות ולא חובה, וזכותי לשלם לחוגים לפי בחירתי. אם רוצים להכניס יד לכיס ההורים, אפשר לעשות זאת בהסכמתם או בעזרת חקיקה מורכבת. בפועל, במקום לשפר את איכות השירות הציבורי החינמי, לוקחים יותר כסף מההורים. כל ניסיון לכפות על ההורים תשלום שלא הסכימו לו באמצעות איומים על הילד או הפעלת כוח הוא בריונות ואלימות שאסורות על פי חוק. אנשים שוכחים שזכותם להתנגד".
חוק לימוד חובה משנת 1949 מכיל בתוכו התייחסות לכך שכל ילד בישראל זכאי לחינוך חינם. בכל שנה נדרשת הכנסת לאשר את גובה התשלומים בסעיפי החובה והרשות, והדרך לעשות זאת היא החרגה של סעיף ה”חינם” ובקשת גבייה נוספת מההורים.
“זה מס גולגולת לא צודק ולא הוגן שאמור להיות חלק מחוק חינוך חינם”, אומר יו”ר פורום ועדי ההורים היישוביים, פז כהן, שמאיים לקרוא לחרם תשלומים. “ילד צריך להכיר את הארץ בטיולים וצריך ספר ללמוד ממנו וסל תרבות. לא ייתכן שעל זה ייקחו כסף, ויהיה מצב שיהיו כאלה שיצאו לטיול וכאלה שלא”.
בפורום מתגאים במאבקים שבהם היו מעורבים כמו סוגיית הצהרונים, סייעת שלישית והצפיפות בכיתות, אבל יש הורים הסבורים כי הם לא מספיק מיליטנטים. “הפורום לא נאבק מספיק עבור המטרה”, אומר ח’, אב לשלושה ילדים מהמרכז. “הם יכולים לקרוא לחרם תשלומים ולהילחם, אבל בפועל הם מחפשים מנגנוני גבייה מתוחכמים ונלחמים בהורים שמסרבים לשלם מטעמי מצפון, והאבסורד הוא שהמטרה של כולם שווה”.
תפוח האדמה הלוהט ביותר הוא סוגיית התל”ן, שכלל לא עלתה על שולחן ועדת החינוך בכנסת. מדובר בחוגי העשרה כגון אמנות, יוגה, פעילות סביבתית, רובוטיקה, תנועה ועוד. ההשתתפות בשיעורי תל”ן, הנעים בין 3-10 שעות בשבוע, אינה חובה. הסכום עבור תוכניות אלו משתנה בין בתי הספר בהתאם להחלטת ההנהלה והנהגות ההורים ונגבה באופן ישיר מההורים. ועד ההורים יכול להיות שותף לקביעת הסכום ואף לקבוע את התכנים, אולם בפועל הדבר אינו קורה במרבית בתי הספר. עלות התל”ן בחינוך היסודי היא 885-1,150 שקלים. ההורים נדרשים לחתום על אישור הסכומים והתוכנית באופן אישי, אף שרוב המוסדות אינם מבצעים זאת.
השוויון במערכת החינוך הציבורית הוא הנושא המרכזי שעומד בסוגיית התל”ן, כלומר סל חינוך שווה לילד מכפר שמריהו ולילד מדימונה. “אנחנו מתנגדים עקרונית לתשלומי התל”ן”, אומר כהן, ובאותה נשימה מסביר כי בפורום ההורים היישובי מעדיפים לטפל בסוגיה בהמשך וכרגע להתמקד בתשלומי הרשות. “התל”ן מאושר על ידי ההורים באופן ישיר או על ידי ועד בית הספר, וההורים צריכים לחתום ולאשר. אם הורה יחליט לא לשלם, הילד שלו לא ייכנס לשיעור ההעשרה או לחוג”.
“פורום ההורים היישובי נוקט בעמדה של קפיטליזם חזירי”, טוען מנגד עו”ד תומר שילה, שמלווה את מאבק ההורים. “במקום לשאוף שכל ילד יקבל חינוך שוויוני ואיכותי, הם מאפשרים מצב שבו מענישים ילדים שלא שילמו ומרחיקים אותם מהפעילות. אפילו חוזר מנכ”ל הולך על דרך האמצע וקובע שניתן לשחרר ילד שהוריו לא רוצים לשלם רק בסוף היום ורק אם לא מתלווה לכך קושי כלכלי. אם הפעילות מתקיימת במהלך היום, לא ניתן למנוע אותה מהילד”.
מאחר שההורים משלמים, הם רשאים לקבוע את סוג ותוכן התל”ן. לדברי הורים רבים, הם לא תמיד מעודכנים לגבי תוכן ואיכות השיעורים, ולרוב אינם מודעים לזכותם ומקבלים את בחירת הנהלת בית הספר כנתון מוגמר. “הבעיה עם התל”ן היא שלא תמיד אתה מקבל תמורה בעד האגרה”, אומרת עו”ד קניאל. “לא תמיד התכנים המועברים מפוקחים, ומשרד החינוך הפך לספסר של מפעילים שמחפשים פרנסה, ללא ערכים ומקצועיות, וכל זה על גב ההורים. המסר של משרד החינוך פשוט: לא באמת מעניינת אותו איכות התל”ן, וכספי ההורים הם הפקר”.
לחפש פתרונות גבייה
לא תמיד תשלומי ההורים מתבטאים בכסף שמופנה ישירות לבית הספר. לעתים רבות מדובר ברכישות יקרות של ציוד או עזרים שהמוסד החינוכי דורש כחלק בלתי נפרד מהשיעור. בתחילת השנה שעברה קיבל, למשל, ערן אבן שושן מכפר תבור דרישה לרכוש לבתו, תלמידת כיתה ח’, טאבלט. בית הספר נימק את הרכישה, שעלותה 1,200 שקלים, בהפיכת הכיתה ל”חכמה” עם לימודים מקוונים. אבן שושן התנגד לרכישה מטעמים עקרוניים ושוויוניים.
“שוחחתי עם המנהלת ושלחתי מכתבים, אבל דחו אותי”, הוא מספר. “לטענתם, היו חתימות של 70% מההורים וזה מספיק. לפי ההיגיון שלי, אם הכיתה 'חכמה', אז אין צורך ב־700 השקלים ששילמתי על ספרי לימוד. דרשתי שיחזירו לפחות חלק מהם, והם כמובן סירבו”. אבן שושן פנה לקליניקה המשפטית לחינוך באוניברסיטת חיפה, והם ליוו אותו בסוגיה. “לא ייתכן שיהפכו את הילדה שלי לחריגה. זה אסור על פי חוזר מנכ”ל. אם משרד החינוך רוצה שהיא תלמד באמצעות טאבלט, שהוא יספק לה אותו”. משפחת אבן שושן סירבה לתשלום ומתכננת צעדים משפטיים אם הדרישה תחזור על עצמה.
בשנה שעברה איימו בפורום ההורים להכריז על חרם תשלומים אם לא תוקם ועדה שתבדוק את הנושא. הוועדות, אחת בכנסת והשנייה במשרד החינוך, הציגו כמה פתרונות למנגנוני גבייה, אחד מהם הוא אפיק גבייה דיפרנציאלי שיתבצע באמצעות ביטוח לאומי. הפתרון מקובל על פורום ועדי ההורים, אבל מורכב לביצוע מבחינה משפטית, ונכון לשנה זו לא ברור מה יעלה בגורלו.
גם ח"כ פרופ' יוסי יונה, יו"ר השדולה לחיזוק החינוך הציבורי, תומך בפתרון זה. "במקום לגבות תשלומי הורים בסכומים גבוהים, על משרד החינוך לפעול דרך ביטוח לאומי לגביית מס פרוגרסיבי ייעודי חדש שיושת על כלל־אזרחי ישראל. גביית מס בגובה של עד חצי אחוז בצורה דיפרנציאלית צפויה להניב על פי הנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת סכום של 1.55 מיליארד שקלים. זהו סכום שמכסה את תשלומי החובה והרשות שגובה משרד החינוך מההורים. פתרון זה לא נותן מענה לגביית התל"ן, אולם כשלב ראשון זה מספק הפחתה בנטל".
"אני חושב שהפתרון הזה הוא לא פחות מפשע", טוען דובינר מצדו. "השכבות הגבוהות שמגיעות לתקרה הגבוהה בביטוח לאומי לא ישלמו, כי אי אפשר לגבות מעבר לתקרה. עבור השכבות החלשות, כל סכום שייגבה מהן עדיין יהיה גבוה עבורן, ומעמד הביניים יישא ברוב הנטל. ומה יקרה אם בשנה הבאה יהיו קיצוצים וידרשו לשלם יותר? לא תהיה להורים שום יכולת אמיתית להתנגד לעלייה בסכומים, כשהגבייה היא מול מוסד כמו ביטוח לאומי". לאחר אישור התשלומים אתמול הודיע דובינר כי הוא מתכוון להחריף את המאבק ולהפגין מול חברי הוועדה שהצביעו בעד. "איפה החרם וההשבתה שהבטיח הפורום?" הוא מוסיף. "אנחנו מוכנים להתחבר אליהם, אבל הם משאירים את ההורים לבד".
“לצערי, ראינו שוב כיצד המדינה מתחמקת מאחריותה, מורידה שעות לימוד ומכניסה במקום שעות מופרטות”, אומר עו”ד שילה. “הורים מוכנים לשלם הכל רק שלא יפגעו בילדים, אבל בעצם התשלום הם נותנים יד לחוסר שוויון והפרטת המערכת. ככל שפחות הורים ישלמו, המדינה תיקח את זה על עצמה”.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מוביל שורה של מהלכים להפחתת נטל התשלומים על ההורים. לצד הרפורמות הגדולות שמוביל המשרד, אנחנו מגבירים את פעולות הבקרה אחר גביית תשלומים שאינם מאושרים, לצד הסדרה של התשלומים בבתי ספר ייחודיים. בסך הכל אנחנו רואים כי בשנים האחרונות מרבית בתי הספר מקפידים על גבייה מותרת".
מפורום ועדי ההורים היישוביים נמסר בתגובה: "כרגע אנחנו לא קוראים לחרם תשלומים עד שנבדוק את הפידבק מהשטח. ניפגש עם כל הוועדים בארץ ונחליט לפני פתיחת שנת הלימודים. בכל מקרה זה אחד הצעדים שעומדים על הפרק. עצוב מאוד לדעת שכל חברי הוועדה הנם נגד סוגיית התשלומים, אבל מצביעים משיקולים פוליטיים".