יוצאי אתיופיה במבשרת ציון חוששים לעתידם: "אין לנו לאן ללכת"

במרכז הקליטה במבשרת ציון, הקיים כבר יותר משלושה עשורים, החריפה בימים האחרונים מחאתם של הדיירים יוצאי אתיופיה נגד הכוונה לפנותם למרכזי קליטה אחרים. “אין לנו כלום כרגע”, אומר גלגאי טהרה (44), שהגיע מאתיופיה ישירות למרכז הקליטה במבשרת ציון ושוהה שם זה 13 שנה. “אנו מרגישים חסרי תקווה ומחכים להחלטת בג”ץ. אנו בודדים ומבוגרים, ואין לנו לאן ללכת. אנחנו לא רוצים עוד פעם מרכז קליטה. אחרי זה מה יקרה לנו? מה יהיה הפתרון שלנו? גם ככה יש כאן כאלו שעברו ממרכזי קליטה אחרים. מה יהיה הסוף?”

כ־750 יוצאי אתיופיה נדרשים לפנות את בתיהם במרכז הקליטה במבשרת ציון עד לארבעה בספטמבר לטובת בתים שהובטחו להם במרכזי קליטה בערים כגון דימונה, מצפה רמון, ערד, קריית גת ובאר שבע או תמורת סיוע בשכר דירה בסך 1,500 שקל. אלא שהם אינם מעוניינים לעזוב את המרכז מחשש שלא יצליחו למצוא פרנסה במקום אחר ולהשתלב בו. “כרגע לא נותנים להורים לרשום את ילדיהם לגנים ולבתי הספר”, אומר טהרה. “מפעילים לחצים על אנשים לעזוב. מתקשרים אליהם לעבודה ומאיימים. לקחו את המזגן מהספרייה של הילדים ואחר כך סגרו אותה. סגרו גם את המעון למבוגרים. מתנהגים אלינו כאילו אנחנו חפצים. לכן הקמנו אוהל מחאה”.

עד לפני שנתיים התגוררו במרכז הקליטה הוותיק במבשרת ציון 1,500 משפחות של יוצאי אתיופיה. מתחם המרכז משתרע על 50 דונם. מדובר בעתודת קרקע מהיקרות בישראל הנמצאת במרכזו של יישוב אמיד. רובן של האדמות היו בידיה של הסוכנות היהודית המפעילה את מרכז הקליטה, אך בשנת 2005, לאחר שזו נקלעה לקשיים כלכליים בשל גירעון בקרן הפנסיה של עובדיה, היא העבירה לקרן את זכויות הקרקע. בשנת 2014 הוציאה קרן הפנסיה מכרזים לבנייה על אדמות מרכז הקליטה, והדיירים עתרו באמצעות עו”ד נדב העצני לבג”ץ.

“המרכז פועל על קרקע של מינהל מקרקעי ישראל, שהועברה לסוכנות כדי להקים מרכז קליטה”, אומר העצני. “דיירי המרכז חששו שעומדים לזרוק אותם ופנו לבית המשפט המחוזי. הדיירים הגיעו להסכמה עם הסוכנות, עם קרן הפנסיה ועם משרד הקליטה שלפיה על הסוכנות למצוא להם דיור קבע, וכי בהנחה שהפינוי דחוף - הדיירים רשאים להישאר שלוש שנים. כרגע העניין נמצא בבג”ץ, אך בינתיים שני התנאים לא התקיימו: אין דחיפות ולא דאגו לדיור קבע".

"לאחר שפורסמה מכירת הקרקע, עלו שאלות לגבי האם העברת הזכויות לקרן הפנסיה היא חוקית, והוגשו כמה עתירות לבג”ץ, ובהן שלי בשם תושבי מבשרת, ובנוסף בשם דיירי המרכז, ושל התנועה לאיכות השלטון. לפי העתירה של תושבי מבשרת ציון, אם מרכז הקליטה מתפנה, צריך לבנות שם בצורה מסודרת שמתחשבת בצורכי המקום ולא לתת למרבה במחיר. המדינה הודיעה שנפלו פגמים בהעברת הזכויות, המכרז בוטל כבר לפני שנתיים וחצי ומכאן שאין שום דחיפות בפינוי התושבים. גם אם העתירה תידחה, עד שמכרז יפורסם ויינתנו היתרי בנייה, במקרה הטוב זה ייקח חמש שנים”.

לטענתו של העצני, גם התנאי של דיור קבע לא התקיים. “לא באמת רוצים לשלב אותם בקהילה”, הוא אומר. “בפועל לא מצאו פתרונות ל־750 איש. יש אנשים שכבר חתמו, אבל רק משום שאיימו ולחצו עליהם. הם לא רוצים לעזוב באמת. לא מנסים לשלב אותם ביישוב קבע, אלא לזרוק אותם במרכזי קליטה אחרים. זה מעורר תחושה שמשהו אפל מתרחש כאן”.

מה אתם דורשים?

“יש דיון בבג”ץ ב־30 בחודש. אנחנו מבקשים ארכה של שלוש שנים כדי לפתור את הבעיות של כולם באופן יסודי. זה מרגיש כמו יישום בפועל של המשפט שאמרה בזמנו שרת הקליטה סופה לנדבר לגבי האתיופים: ‘שיגידו תודה שהבאנו אותם לפה’. יש כאן ניצול של אנשים מפוחדים וחסרי אוריינטציה שמפעילים עליהם את כל המכבש של הממסד”.

"תלויים באוויר"

“עליתי לבד ב־2005, בגיל 14, בלי משפחה”, מספר טלאהון טארקין (27), ממובילי המחאה. “הייתי כבר בשני מרכזי קליטה בבאר שבע, וב־2009 הגעתי למבשרת. אני מבין שהמקום יקר ושווה המון כסף, אבל עברתי דברים קשים בחיים וגם עכשיו לא ברור לי מה יהיה איתי. אני מנסה לשרוד”. טארקין שירת שלוש שנים כמדריך כושר צבאי ביחידת מגלן, וכיום הוא עובד באבטחה בירושלים. “רציתי לעבוד כמדריך בחדר כושר במבשרת ובירושלים, אבל בכל מקום נדחיתי. אמרו לי שאין לי ניסיון או שזה מפני שאני גר במרכז קליטה”.

מה אתם רוצים בעצם?

“יש מבוגרים שלא יכולים להתפרנס, והם זקוקים לדירות עמידר, ויש משפחות שרוצות משכנתה. אבל אם לא תהיה להן עבודה מסודרת, הן לא יוכלו לקבל משכנתה. אף אחד לא מבטיח להן מקורות פרנסה במרכזים החדשים שאליהם רוצים להעביר אותם”.

ומה לגבי צעירים כמוך?

“אני מצפה שהמדינה תנהג בי כמו שמתנהגים עם חיילים בודדים, שתעזור לי ללמוד ולמצוא עבודה טובה. מתברר שהצעירים לא באמת מקבלים 1,500 שקל לשכר דירה, אלא פחות. אנחנו מבקשים שבמקום סיוע בשכר דירה, ייתנו לנו סכום חד־פעמי בסך 90 אלף שקל כדי שנוכל לקחת משכנתה”.

מה קורה עכשיו בשטח?

“מפעילים עלינו לחץ. יש כמה דיירים שסגרו להם את המים. מפחידים את המשפחות שאם לא יתפנו, הן לא יוכלו לקבל משכנתאות או שיהיו ברחוב. אני עדיין עושה מילואים ואני מרגיש שאני רק נותן ולא מקבל חזרה. אומרים שמעודדים עלייה לארץ ישראל, אבל פה מתנהגים הפוך. אני מרגיש חסר אונים. אין לי למי לפנות. הלוואי שיהיה פתרון ואני אהיה עצמאי. הלוואי שלא אהיה תלוי במישהו שמעביר אותי כמו ארגז ממקום למקום. אנחנו לא מרגישים שייכים אלא תלויים באוויר”.

“הרבה דברים לא ברורים וסותרים נאמרים, ואני הולכת לבדוק אותם”, אומרת חברת המועצה המקומית מבשרת ציון, יעל ארן. “ברור לי שצריך לתת מענה דיפרנציאלי לתושבים ושזה לא טוב לפנות את האנשים למרכז קליטה אחר, אלא צריך לתת להם פתרונות כדי שישתלבו בקהילה”.

מדוע אי אפשר לשלב אותם במבשרת?

“זו אוכלוסייה שדורשת התייחסות שונה כי יותר קשה לה להשתלב. זה לא ‘קחו כסף ותיקחו משכנתה’. בכל מקרה, אנחנו לא קובעים בעניין השילוב של האתיופים. השטח הזה הוא שטח שלמועצה יש בו חלק קטן של בעלות. אם זה פרטי, אין לנו אמירה. בנוסף, מדובר באוכלוסייה שהרבה פעמים היא עצמה נמנעת מלהשתלב ומסלילים אותה למוסדות דתיים. כך למשל, גורמים דתיים מנעו מילדי הקהילה האתיופית בזמנו להשתלב בתנועת צופים במבשרת. הטענות שאני שומעת כרגע הם נוראיות, ואני הולכת לבדוק אותן, כולל את סגירת המים. צריך לאפשר להם לרשום את ילדיהם למוסדות החינוך. הדבר הגרוע הוא שלא התקיים שום דיון במועצה על הנושא הזה”.

מדוע ראש המועצה לא מקיים דיון?

“ראש המועצה פועל מעל לראשינו. הוא נוהג בניגוד להחלטות חברי המועצה שהתקבלו ברוב, ניהל מגעים עם קרן הפנסיה וחסם את דרכנו להשפיע על מה שייעשה בשטח הזה. חשוב לנו להבטיח שהשטח לא יינתן לכל המרבה במחיר, אלא יתחשב באופי היישוב”.

יש סולידריות של התושבים עם הדיירים האתיופים?

“העניין הוא לא חדש. אני מודה ומתוודה שביום שישי האחרון באתי לשמוע אותם במחאתם. הייתי היחידה שבאה כחברת מועצה לבדוק ולעזור, כי זה חשוב לי. רוב חברי המועצה רוצים פתרון גמיש יותר”.

“כרונולוגיה של עוול"

מי שעוד נרתם לטובת המאבק של יוצאי אתיופיה הוא ח”כ יוסי יונה (המחנה הציוני). “זה מקומם שעל גבם של יוצאי אתיופיה רוצים להבטיח את זכויות הפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית”, הוא אומר. “איש לא מערער על זכויות הפנסיה, אבל זה מביש שעושים זאת על חשבון אוכלוסיות מוחלשות. המדינה שוב נכשלת בקליטה”.

לא למדנו כלום?

“אל מול עינינו המשתאות מוסדות המדינה מבצעים את אותן שגיאות מקוממות. יש כאן כרונולוגיה של עוול ידוע מראש, שהתוצאות שלו יהדהדו עוד שנים רבות”.

מה הפתרון?

“אני לא מבין למה לא להשאיר את הדיירים במבשרת ציון. כי הם שחורים? למה לא למצוא להם הסדרים כמו אלו שמתקיימים בפרויקטים להתחדשות עירונית עד שיקומו הבניינים החדשים? מדוע לא לחייב את הקבלנים להקצות דירות גם לדיירים האתיופים? זו הרי יכולה להיות דוגמה נהדרת לקליטה, והפעם כחלק מיישוב מבוסס, ולא שוב לשים אותם בגטו”.

מה אפשר לעשות בינתיים?

“כל ארגוני יוצאי אתיופיה צריכים להתאחד. נחכה לבג”ץ ונראה כיצד לפעול במישור הפוליטי. אני אפעל לכנס את ועדת הקליטה לישיבה מיוחדת”. 

ממשרד העלייה והקליטה נמסר בתגובה: "בימים אלו ממש מתנהל דיון בבג”ץ. תגובת המדינה המלאה הוגשה במסגרתו. נציין רק כי כבר לפני שלוש שנים ניתן פסק דין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים וביניהם דיירי מרכז הקליטה במבשרת ציון, ולפיו מרכז הקליטה ייסגר עד לארבעה בספטמבר 2017. בפני כל אחד מהדיירים עמדו ועומדות חלופות שונות לבחירתם. כך הם יכולים לבחור אופציות של רכישת דירה בסיוע המדינה, שכירות בשוק הפרטי בסיוע המדינה (דבר המשמר את זכאותם לרכישת דירה בסיוע המדינה) או מעבר מיידי למרכז קליטה אחר (דבר המשמר את זכאותם לסיוע בדיור לחלופות השונות). בהתאם לחלופה שתיבחר על ידי כל משפחה, עליה לרשום את ילדיה למסגרות המתאימות במקום המגורים שאליו היא עוברת. לצערנו, יש גורמים אינטרסנטיים שמשכנעים את העולים שלא לפעול על פי ההסכמות ובניגוד לטובתם, תוך הבטחות שווא”.

מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה: "הסוכנות היהודית אינה הגוף הקובע את זכויות העולים לדיור זמני במרכז קליטה או לדיור קבע, אלא משרד העלייה והקליטה. כלל העולים במבשרת סיימו את תקופת זכאותם למגורים במרכז קליטה. לנוכח סיום מועד פעילותו הקרב של מרכז הקליטה מבשרת, שנקבע בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין בין כל הצדדים המעורבים בהליך משפטי שננקט על ידי עולים ממרכז הקליטה ב־2014, פועלת הסוכנות היהודית, על פי הנחיות משרד העלייה והקליטה, על מנת לסייע לעולים במתן פתרונות דיור חלופיים. נציגינו אינם מפעילים לחצים על דיירי מרכז הקליטה, אלא מציעים להם מגורים חלופיים בהתאם לזכאותם, ותוך התחשבות ברצונם והקשבה מלאה לצורכיהם. חשוב לציין כי במרכז הקליטה לא פועל בית ספר, וכי העולים זכאים לקבל שירותי חינוך, רווחה ובריאות ברשות המקומית, כמו כל אזרח במדינת ישראל".

מהמועצה המקומית מבשרת ציון נמסר בתגובה: "המועצה פועלת עם כלל הגורמים בשיתוף הסוכנות היהודית, הנהלת מרכז הקליטה, משרד הקליטה, נציגי העולים ויו"ר ועד הקליטה וח"כ אברהם נגוסה, על מנת שיינתן פתרון הולם לכלל העולים במרכז הקליטה - אם במעבר למרכזי קליטה חלופיים ואם במעבר למגורי קבע. לפני כחודש וחצי נפגש ראש המועצה יורם שמעון עם מ"מ מנכ"ל משרד הקליטה מר חביב קצב במטרה להסדיר את פינוי מרכז הקליטה, כך שיהיה בהסכמה ובהבנה, עם מתן פתרונות הולמים ומכובדים לעולים".

"כמו כן, המועצה נמצאת בקשר עם יו"ר קרן הפנסיה של הסוכנות מר חנן מור, שעושה רבות לסייע לעולים בשלב הפינוי וכן בשלבי ההכנה לפינוי. לעניין זכות הראשונים בקרקע, מבדיקתו של עו"ד אייל ממו, אשר ייצג את המועצה בעניין זה, עולה כי ככל שהייתה זכות ראשונים למועצה, זכות זו הייתה קיימת בשנת 1984 - עת הקרקע הועברה מהסוכנות היהודית לקרן הפנסיה של הסוכנות היהודית. ומכאן לא ברורה טענת זכות הראשונים בקרקע בעת הזו. יודגש כי לראש המועצה או למועצה אין שום אינטרס מלבד הרצון לקדם פתרונות הן לעולים והן לתושבים עם פינוי מרכז הקליטה, שהנו תוצאה של החלטה של בעלי הקרקע: קרן הפנסיה של הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה, ששוכר את המקום מקרן הפנסיה כאמור. כל טענה אחרת בעניין זה משוללת כל יסוד ומנותקת מהמציאות. כל הגורמים ממתינים להכרעת בג"ץ בעניין שאלת בעלות הקרקע. החלטת בג"ץ טרם התקבלה, אף שהנושא נמצא על שולחנו של בג"ץ כשנתיים".

את תגובת מנכ"ל קרן הפנסיה של הסוכנות היהודית לא ניתן היה להשיג.