"במהלך השנה, אדר הצליחה להגיע לבית ספר לימים ספורים בלבד”, מספרת גלית חיים, שבתה אדר בת ה־12.5 סובלת ממחלה במערכת העצבים הנובעת מפגיעה במערכת החיסון. “משנה לשנה היא הופכת להיות יותר ויותר חולה ומפתחת אלרגיות לדברים חדשים. הילדה שלי לא מסכנה, היא רק רוצה ללמוד”.
אדר היא אחת מתוך 5,000 ילדים בישראל שזכאים לחינוך ביתי, על פי חוק חינוך חינם לילדים חולים, הקובע כי ילד השוהה בביתו או מאושפז במשך יותר מ־21 יום מפאת מחלה זכאי לתוכנית חינוך המותאמת לצרכיו בבית החולים או בביתו. התלמידים הללו לומדים בתוכנית “שלבים” (שירותי חינוך לילדים חולים בביתם), המופעלת עבור משרד החינוך על ידי חברת "World Ort קדימה מדע". אלא שכעת, זכות הילדים החולים לחינוך ביתי נמצאת בסכנה, וב־1 בספטמבר הם ככל הנראה לא יזכו לפתוח את שנת הלימודים כמו חבריהם. הסיבה: מורי התלמידים החולים, המועסקים בתנאי קבלנות, הצהירו לאחרונה כי ישבתו במחאה על תנאי העסקתם.
חיים, שהפכה לאחת ממובילות המאבק למען הענקת חינוך ראוי לילדים חולים, מפנה אצבע מאשימה במצב שנוצר לעבר משרד החינוך. “מדובר ב־5,000 ילדים חולים שהמדינה מפקירה”, היא טוענת. “חברת 'קדימה מדע', שזכתה במכרז לפני שלוש שנים, לא מטפלת בילדים שלנו כראוי. יש ילדים שעד לרגע זה לא קיבלו אישור לזכאותם לשירותי החינוך, ויש ילדים שעדיין לא משובצים להם מורים. מעבר לכך, משרד החינוך לא יכול להרשות לעצמו שלא להתערב בשביתת מורי הקבלן”.
כמה שנים אדר כבר מקבלת שירותי הוראה בבית?
“אני גיליתי על הזכאות רק לפני שנה. משרד החינוך בכלל לא דואג ליידע את ההורים על זכאות ילדיהם למורים בבית. לדעתי, יש מספר עצום של ילדים חולים במגזר הערבי והחרדי שכלל לא מודעים לזכות הזו. מעבר לכך, חברת ‘קדימה מדע’ מערימה קשיים על קבלת אישור הזכאות. שמעתי סיפורים מהורים שבכל פעם מבקשים מהם תוספת מומחים כאלה ואחרים ומתזזים אותם שלא לצורך”.
כמה שעות חינוך ביתי קיבלה אדר בשנה שעברה?
“השעות רחוקות מלהיות מספיקות. אדר קיבלה שש שעות שבועיות. הילדה שלי, שעולה לכיתה ז’, היא ברמה לימודית של סוף ב’ ותחילת ג’, ואני אומרת את זה בתור פסיכולוגית חינוכית. ממוצע השעות נע בין שש לשמונה שעות שבועיות”.
איך הייתה חוויית הלימוד של אדר?
“המורה שהגיעה ללמד אותה לא הבינה שהיא מגיעה לילדה חולה ולא הבינה את המורכבות של הסיטואציה. החוויה הייתה לא טובה וביקשנו מ’קדימה מדע’ להחליף אותה. אף שעל פי המכרז הם מחויבים לכך, הם סירבו ואמרו: ‘או המורה הזאת, או כלום’. בסופו של דבר, העדפנו לוותר על שירותי החינוך”.
השירות שמעניקה “קדימה מדע” אינו מקצועי בעינייך?
“יש בנמצא מורים מעולים, אבל לא כולם. מעבר לכך, שמעתי על הורים שקיבלו מטפלים פרה־רפואיים שטרם סיימו את הכשרתם, או נאלצו להמתין להם יותר משנה”.
אתם כהורים תומכים בשביתה?
“אנחנו מגבים את המורים. ברור לנו שאין דרך להביא ולשמר מורים טובים עם משכורת כזו וללא תנאים. יש מורים עם דרייב חזק ותחושת שליחות, אבל קשה להחזיק אותם. להיכנס לבית שיש בו ילד חולה זה עניין מורכב. זה להיכנס לבית עם כאב ותסכול, ודרושים אנשים שיכולים להתמודד עם הקושי, ובו־בזמן לתת לילדים שלנו מגע עם החיים הנורמטיביים שחשוב להם כל כך. משרד החינוך מזלזל זלזול כפול הן במורים שעושים עבודה מורכבת והן בילדים שלנו”.
למה הייתם מצפים עכשיו?
“החוק קובע שהחינוך הוא באחריות המדינה. אנחנו מבקשים שהמדינה תחזיר את האחריות לידיה. הפרטת החינוך של הילדים החולים היא אבסורד. במה הזכות של הילדים החולים שונה מזו של ילדים בריאים, שנהנים מאחריות ומפיקוח של המדינה ולא מאינטרסים של זכיין כזה או אחר?”
המדינה לא מפקחת?
“אין פיקוח מהותי על מה שקורה בשטח. משרד החינוך העביר תקציב של יותר מ־40 מיליון שקל, ובחזרה הוא מקבל צ’ק ליסט של מספרים ונתונים. הציפייה שלי כאמא היא שהמדינה לפחות תשלח נציגים לדבר עם ההורים ותבדוק מקרוב מה קורה”.
“כישלון מבני"
ביום רביעי האחרון הגיעו ההורים והמורים של תוכנית "שלבים" לוועדת החינוך של הכנסת כדי להשמיע את קול זעקתם. “צעקנו ומחינו, ובתגובה הוציאו חלק מאיתנו בכוח”, מספרת חיים. “אנו דורשים משר החינוך שייקח אחריות על החינוך של הילדים שלנו”.
“לא יכול להיות שפתיחת השנה החדשה תפסח על ילדים שזקוקים יותר מכל ילד אחר למסגרת שבה מתקיימים תהליכי למידה, הכוונה וסעד רגשי”, כתב ח”כ יוסי יונה (המחנה הציוני) במכתב בהול לשר החינוך בבקשה להתערבותו המיידית במשבר. “תופעת מורי הקבלן היא אות קלון לחברה הישראלית בכלל ולמשרד החינוך בפרט”, אומר כעת ח”כ יונה, שבמושב הכנסת האחרון העביר תיקון לחוק חינוך חינם לילדים חולים, ולפיו גיל הילדים החולים שיזכו לשירותי חינוך יהיה מעתה 3 במקום 5. "מורי קבלן לילדים חולים זה בבחינת הוספת חטא על פשע. מקומם שדווקא האחריות על תלמידי קיצון, שזקוקים באופן הנואש ביותר למערכת חינוך ציבורית, מועברת לחסותן של חברות פרטיות. להעמיד את הילדים האלה מול אינטרסים של רווחיות זה פשוט אכזרי”.
תוספת תקציבית לא תעזור כאן?
“זה לשים פלסטר, כי זה לא העניין של תוספת כזו או אחרת. ברגע שאופן הניהול הוא פרטי, תמיד יהיה חיסכון על חשבון טובת הילדים”.
מה הסיכוי שהשירות הזה יוחזר לאחריותה של המדינה?
"זה לא מופרך, אבל זה ייקח זמן. בסופו של דבר, הכנסת לא תוכל להתעלם מכך שיש כאן כישלון מבני וששירותי חינוך מופרטים אינם מסוגלים לתת מענה למימוש חוק חינוך חינם”.
“התחושה היא שאנחנו עול על ‘קדימה מדע’, ויותר גרוע מכך, שהמדינה הפריטה את הילדים שלנו”, אומרת גם ריקי נעים־בלומנפלד מפרדס חנה, אמו של אסי בן ה־18 הסובל מאוטיזם. “הם מחייבים אותנו להיות נוכחים בבית בזמן השיעורים. הם מחייבים ששיעורי הספורט יתקיימו בבית. עד עכשיו לא קיבלנו שיבוץ לשנת הלימודים. אני מתקשרת לחברה כל יום, ואין להם תשובה. איך אני יכולה לתכנן ככה את שאר הטיפולים של הילד? הבעיה העיקרית שנתקלנו בה היא של’קדימה מדע’ אין אנשי מקצוע פרה־רפואיים. אני בעצמי הייתי צריכה למצוא לבני מטפלים. בגלל השכר הנמוך, אנשי מקצוע לא רוצים לעבוד אצלם”.
גם נעים בלומנפלד טוענת שלא הייתה מודעת לזכאות של בנה לחינוך ביתי. “רק כעבור ארבע שנים מהרגע שבני הפסיק ללכת לבית הספר, גיליתי במקרה שיש לי זכאות למורה בבית", היא אומרת. "אני תומכת במאבק של מורי הקבלן. איך אפשר לעבוד בלי קביעות ובלי משכורת קבועה? ואני כבר לא מדברת על השכר הנמוך. מדובר גם בילדים שהרבה פעמים נאלצים לבטל שיעורים, ואז המורה נותר בלי שכר”.
“אין למי לפנות"
צד נוסף של הסיפור הזה הוא מורי הקבלן שמועסקים על ידי “קדימה מדע” ודורשים הטבה בתנאיהם. לפני כשנה התאגדו המורים הללו לוועד תחת כנפיו של הארגון “כוח לעובדים”. במשך שנה, ולאחר שהכריזו על סכסוך עבודה, הם ניהלו משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי מול המעסיק. אלא שלדבריהם האחרון הפסיק את המשא ומתן באופן חד־צדדי, וכאשר חזר אליהם עם הצעה - היא הייתה רחוקה מאוד מדרישותיהם. כתוצאה מכך, הכריזו מורי הקבלן כאמור כי לא יפתחו את שנת הלימודים. “מדובר ב־600 עובדים: 400 מורים ו־200 מטפלים פרה־רפואיים וסייעות”, אומר יניב בר אילן מ“כוח לעובדים”.
“המורים כולם בעלי תעודת הוראה וכפופים לתוכנית הלימודים של משרד החינוך, אבל אינם נהנים מאותם תנאים של המורים המועסקים על ידי המדינה. לחלקם יש תואר שני, אך מבחינת השכר אין לכך שום משמעות. במהלך החופשות הם אינם מקבלים שכר. זה יכול להגיע למצב שבו ארבעה חודשים בשנה הם ללא שכר. אין להם שום רשת ביטחון, ואף אחד לא מבטיח להם מכסה מסוימת של עבודה. אפילו כעת יש מורים שלא קיבלו שיבוצים לשנת הלימודים שנפתחת עוד כמה ימים. מעבר לכך, הם לא מקבלים את כל התנאים הסוציאליים שמקבלים המורים, אין להם צבירת ותק וההשתלמויות שלהם מוגבלות”.
"מודעים לזכויות"
“כיום אנחנו מקבלים 64 שקל לשעת עבודה, אבל אין לנו שום התחייבות למספר שעות או לתלמידים”, מוסיפה אילנה יוחננוב, מורה עובדת קבלן מתוכנית “שלבים” שמתגוררת באזור חדרה ועובדת זה 15 שנה כמורה לספרות, תנ”ך והיסטוריה. “על נסיעות משלמים לנו 15 שקל לכל כיוון שאורכו עד 20 קילומטרים, אבל לפעמים האזורים מרוחקים או כרוכים בנסיעה של יותר משעה, ואת יכולה למצוא את עצמך בדרכים יותר זמן מאורך השיעור עצמו. המעסיק לא מתחשב בזה, ולא פעם במקום לתת לנו תוספת - מפעיל מניפולציות רגשיות ומטיח בנו שאם לא נהיה שם, הילד יישאר בלי מורה. ברור לי ששיפור התנאים שלנו יקרין גם על טובת הילדים. כמו כן, יש לנו דרישה לקבל ליווי מתאים והשתלמויות שיסייעו לנו להתמודד בסיטואציות הקשות”.
מהו אופי העבודה שלכם?
“אנו עובדים עם ילדים שנמצאים בבית על רקע נפשי, מחלות כרוניות קשות, מקרים של סרטן או מחלות ניווניות, ולכן יש ספקטרום רחב של סבל. אני פוגשת את התלמיד כמה שעות בשבוע ומלווה אותו עד שהוא חוזר לבית ספר. צריך הרבה סבלנות, להכיר את המשפחה ולהכיל את הכאב. יש מקרים שבהם אני פוגשת ילדים עצובים וממוטטים נפשית או לאחר טיפולים כימותרפיים. אני חוזרת הרבה פעמים שבורה הביתה. במהלך שנות עבודתי היו לי שישה תלמידים שנפטרו. באחת השנים היו לי שתי תלמידות שנפטרו מסרטן במוח. בעקבות זאת, עשיתי שנה של הפסקה בעבודה. לא קיבלתי שום ליווי נפשי מקצועי כדי להתמודד. מאז ש’קדימה מדע’ זכו במכרז אנחנו חשים שהאינטרסים שלנו כמורים הורעו. כמו כן, במהלך השנים פיתחנו מודעות לזכויות שלנו. אנחנו חשים שהם פחות מחויבים למורים, ושהם לוקחים מורים מכל הבא ליד. בעבר ידענו שיש לנו עבודה, הייתה תחושת יציבות. היה לנו למי לפנות”.
תגובות:
מחברת “קדימה מדע” נמסר בתגובה: "בשום שלב 'קדימה מדע' לא הודיעה על הפסקת המשא ומתן עם מורי הקבלן או הפסיקה אותו. לראיה, בימים אלו מתקיים משא ומתן עם ארגון העובדים היציג. בהתאם להוראות המכרז שמכוחו מפעילה 'קדימה מדע' את תוכנית 'שלבים', אין חובה לשלם משכורת בסיס, אלא התשלום הוא על פי העבודה בפועל. אף על פי כן, 'קדימה מדע' הלכה במהלך המשא ומתן כברת דרך לקראת העובדים והציעה מודל העסקה שלפיו 40% מהשכר יהיה על בסיס משרתי (כלומר קבוע) ויתרת התשלום תהא על פי העבודה בפועל (כלומר אפקטיבי). מדובר במהלך שפירושו תשלום בסך מאות אלפי שקלים שבו נושאת 'קדימה מדע', ללא קבלת החזר או פיצוי ממשרד החינוך.
"כמו כן, 'קדימה מדע' עורכת השתלמויות, היערכות, ימי עיון וליווי אישי לכל המורים, הסייעים והמטפלים הפרה־רפואיים בתוכנית מתוך הבנת המורכבות הרגשית הרבה בתפקידם. בשנה האחרונה נערכו השתלמויות ארציות, ובנוסף התקיימו מפגשי שטח עם העובדים שסיפקו כלים ותמיכה רגשית לרווחת המורים.
"בנוגע להחזרי נסיעות, לעובדי תוכנית 'שלבים' יש הסדר מיטיב בכל הקשור להחזרי נסיעות. בכל מקרה של בעיה, 'קדימה מדע' נותנת מענה פרטני לעובד. שיבוץ עובד בתוכנית 'שלבים' נעשה תמיד תוך התחשבות במיקום הגיאוגרפי של אזור מגוריו, ובכל מקרה החברה מציעה פיצוי נדיב בנסיעות מעבר לטווח נסיעה של 20 קילומטרים. בתוכנית כלל אין תחלופה גבוהה של מורים, וכל המורים הותאמו לצרכים הייחודיים של תלמידיהם. בד בבד, היקפי העבודה בתוכנית גדלו מאוד בשנתיים האחרונות. כל העובדים נדרשים להציג תעודות על השכלה כתנאי להעסקתם בתוכנית 'שלבים', והמטפלים הפרה־רפואיים מחויבים ברישיון משרד הבריאות.
“’קדימה מדע’ נותנת מענה מהיר ככל האפשר ועושה הכל על מנת לצמצם את תהליך אישור הזכאות בכפוף לנוהלי משרד החינוך. נדגיש כי ‘קדימה מדע’ אינה צד במתן אישורי זכאות לקבלת שירות במסגרת תוכנית ‘שלבים’ לילדים החולים. הזכאות הנה בכפוף לנוהלי משרד החינוך. יתרה מכך, ‘קדימה מדע’ הקימה מערך סיוע למשפחות שיסייע להן בהליך הבירוקרטי הנדרש על פי משרד החינוך על מנת לקבל את הזכאות, וכן יועצות בית הספר מלוות על ידי צוות ‘קדימה מדע’ במטרה לסייע להן להתמודד עם הביורוקרטיה הכרוכה בקבלת השירות.
"תוכנית 'שלבים' מאתרת מורים חלופיים על פי הצורך, לרבות במקרים של חוסר שביעות רצון מצד התלמיד והוריו. במקביל פועלת התוכנית למציאת מורה קבוע מתאים עבור המשפחה, לרבות בקשות מיוחדות וספציפיות. קיים מחסור במטפלים פרה־רפואיים, בעיקר קלינאי תקשורת, בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל. לצערנו, לעתים האיתור נמשך זמן מה.
"צוות תוכנית 'שלבים' ערוך להתחיל את שנת הלימודים תשע"ח. ב־1 בספטמבר יפתחו תלמידי התוכנית הזכאים את שנת הלימודים עם המורים, הסייעים והמטפלים הפרה־רפואיים המלווים אותם. תלמידים חדשים המצטרפים לתוכנית יממשו את זכאותם לקבלת השירות על פי נוהלי משרד החינוך".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מחויב כלפי כל תלמיד בישראל, וכאשר תלמיד נעדר מלימודים לתקופה ארוכה בשל מחלה, מעניק המשרד שירותי חינוך בביתו. בנוסף לכך, התווסף השירות הפרה־רפואי לילדים הזכאים. בזכות הפרויקט הייחודי הזה, יותר מ־4,000 ילדים בשנה זוכים לביקורי בית של צוותי הוראה ונהנים מתוכנית שנבנתה באופן אישי עבורם. מדובר בבשורה חשובה עבור ההורים והתלמידים. מהנתונים שיש בידינו, כל התלמידים החולים הזכאים מקבלים שירותים. המשרד מפקח אחר עבודת הזכיין אשר זכה במכרז ומוודא שהוא פועל לפי הנהלים ולפי דרישות המכרז, בתיאום עם בתי הספר ויתר גורמי המקצוע. כמו כן, המשרד מקבל מהזכיין דוחות שוטפים, ומתקיימות ישיבות מעקב קבועות. באגף לחינוך מיוחד יש התייחסות לכל פונה, תוך מתן מענה מותאם. כמו כן, צוות האגף מלווה בהדרכה צמודה את מנהלי התוכנית בקרב הזכיין ובודק את קיום הנהלים והמענים".