"אנחנו נלחמים להציל את כל אגן עין כרם", אומר רון חביליו, תושב השכונה וחוקר. "המכללות שייבנו יהיו כמו בניין ענק בתוך עין כרם, בכלל לא בשפה, בגודל ובפרופורציות של עין כרם. זאת הבנייה הכי מסיבית שיש בירושלים והרס מוחלט של הכפר".
שביל ישראל על הכוונת
עין כרם, שכונה בפאתי דרום־מערב ירושלים, הייתה במקור כפר מיושב עוד מהתקופה הכנענית. המקום מזוהה עם בית הכרם המקראי (הכרמים הם מאפיין בולט של האזור). בגבעת הטרסות שרדו מתקנים חקלאיים חצובים בסלע, גתות, מערות יקב ובורות מים המתוארכים לתקופת בית ראשון ושני. עין כרם מוכרת גם כמקום הולדתו של יוחנן המטביל ונחשבת לאתר צליינות שבו כנסיות ומנזרים.
מאז המאה ה־14 שכן באגן עין כרם כפר ערבי שננטש במלחמת העצמאות. לאחריה סופח הכפר לירושלים, עם התרחבות שטחה המוניציפלי של העיר. גם כיום, לשכונת עין כרם נותר אופי כפרי, ותושביה אף רואים בה כפר נפרד מהעיר. השכונה מנותקת מבחינה טופוגרפית מעיר הבירה, שכן היא נבנתה על גבעה והתפשטה לצדדים ויש בה ואדיות עמוקים. את הכל מקיפים הרים שגובהם עולה על 800 מטר (בהם הר הרצל, שמvנשא לגובה 834 מטר).
בשל ייחודיותה של השכונה, עין כרם מועמדת זה קרוב לשלוש שנים לקבלת מעמד של אתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. אלא שכל עוד העירייה מעודדת את בניית המכללות הצבאיות, מה שצפוי לפגוע בשטח שסביב, סכנה כמעט ודאית מרחפת מעל הסיכוי הגבוה של עין כרם לזכות בכבוד. "המדינה הגישה את היוזמה בפועל. הבעיה היא שכדי שהאתר יוכר, צריך שיהיה גוף ממשלתי שיתחייב לשמור על המקום", אומר חביליו, שהיה בין יוזמי הגשת מועמדותה של שכונת עין כרם לשמש כאתר מורשת עולמית. "אם העירייה לא הייתה מעודדת את התוכנית, אנחנו בטוחים שהכפר היה נבחר. הנתונים של עין כרם הם הרבה מעבר למה שדרוש לאתר מורשת עולמית".
מכללות הפיקוד והמטה של צה"ל עתידות להיבנות בירושלים לפי החלטת ממשלה שהתקבלה לפני 40 שנה. הן כוללות את המכללה לביטחון לאומי, בית הספר לפיקוד ומטה והאקדמיה של זרוע היבשה. למעשה, הפקודה להקמת המכללות ניתנה ב־1964, אז הן אכן הוקמו בירושלים, אך נסגרו ב־1967 משיקולים תקציביים. ב־1977 הוקם המתחם מחדש בצומת גלילות כתחליף זמני. החלטת משרד הביטחון וצה"ל להעביר את מכללות צה"ל מצומת גלילות דווקא לגבעת הטרסות, הנחשבת לאחד השטחים הירוקים היחידים שנשארו באזור ירושלים, התקבלה בשיתוף עיריית ירושלים לפני כשנה. המתחם הצבאי, שיעוצב כקמפוס מודרני, יתפרס על כ־34 דונמים וכ־28 אלף מ"ר.
ההחלטה התקבלה לאחר פסילת אפשרויות אחרות בבירה, שאחת מהן אף הגיעה לוועדה המחוזית. ההתנגדות הרבה שקמה לתוכנית הנוכחית מעלה תהייה אם צפוי לה גורל דומה. ההתנגדות העזה לא נולדה רק בשל החשש מהפגיעה בשטחים הירוקים, אלא גם בשל העובדה שמדובר באזור בעל שרידים ארכיאולוגיים של תרבות ומורשת. המתנגדים לתוכנית חוששים, בין השאר, שהבנייה תכפה הרס ותקבור תחתיה שרידי תרבות ומורשת עתיקים, לצד ערכי הטבע הנדירים במקום.
פגיעה נוספת הצפויה כתוצאה מבניית המכללות היא בשביל ישראל, שהוארך בשנים האחרונות ועובר היום בגבעת הטרסות, בעקבות יוזמה לקרבו ככל האפשר לירושלים. "שטח המכללות, המגודר ככל בסיס צבאי, יהיה מחוץ לתחום לאזרחי העיר ולמטיילים בה", אומר אברהם שקד, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע בירושלים והרי יהודה. "זוהי החלטה למקם מחנה צבאי מגודר במרקם צפוף של שכונות עירוניות, ללא שיתוף הציבור או ניסיון להידברות עם בעלי עניין, ותוך קביעת עובדות בשטח, ללא תוכניות שהובאו לדיון ואישור במוסדות התכנון. על פי הידוע לנו, כלל לא נבדק גם הכאוס התחבורתי שצפוי בסביבת האתר בשל נסיעה יומיומית של מאות תלמידי המכללות ברכביהם בשעות העומס".
"אין נחישות"
ההתנגדות הרחבה שקמה לתוכנית פתיחת המכללות הצבאיות בעין כרם אינה מגיעה רק מהחזית הדוגלת בשמירת ערכיו ההיסטוריים והטבעיים של האזור. התוכנית הצליחה להקים לה מתנגדים מהצד הימני של המפה הפוליטית, שמוחים על כך שהיא החליפה תוכנית אחרת מדרום להר הצופים. התוכנית, שמוקדה סמוך למנהרת רחוב יצחק הנדיב, עברה את כל שלבי התכנון. ב־2011 אושרה בוועדה המחוזית, אך בוטלה לאחר מכן בעקבות לחץ מצד ממשל אובמה שכן השטח ממוקם מעבר לקו הירוק.
במכתב ששלח לאחרונה מטה מאבק התושבים לראש עיריית ירושלים ולרמטכ"ל, ובו הצעה לארבע חלופות להקמת המכללות, הוא טוען שהאפשרויות האחרות ייתנו מענה טוב יותר מבחינת מיקום, היקף בינוי, עורף אקדמי, זמינות ועלות הקמה, ונכללה בהן גם התוכנית בהר הצופים. החלופות כללו גם את השטח הסמוך למבנה הקיים של יחידת תלפיות בגבעת רם ואת שטח בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם, בצירוף שטחים נוספים בקמפוס (הצפויים להתפנות בשל מעבר הספרייה לבניינה החדש) וכן את בניין בית הספר בצלאל בהר הצופים (שיתפנה בעתיד, כשהמכללה תעבור למרכז העיר).
"בפקודת ההקמה היה כתוב שהיא תוקם בירושלים, ובאופן ארעי היא תהיה בגלילות", אמר אלוף במיל' גרשון הכהן, שפיקד בעבר על המכללות הצבאיות והוביל את התוכנית להעברתן להר הצופים. "זה ביזיון שאנחנו נענים לרגישות פוליטית. כמעט בכל מדינה בעולם המכללה לביטחון לאומי שוכנת בעיר הבירה. זה חלק מסמלי הריבונות, ובעיני עין כרם היא לא ירושלים. הפגיעה בטבע היא לא הבעיה. חשוב שהמכללות יהיו בירושלים, ושלאנשי צה"ל יהיה חיכוך עם העיר".
"החלופה שעברה את כל שלבי התכנון ממוקמת על קרקעות מדינה, והמכללה הייתה צריכה לקבל שירות מהאוניברסיטה העברית, כי בסופו של דבר זהו מוסד אקדמי שאמורים לתת בו הכשרה השכלתית, לא פיזית", אומר גם ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), שליווה בעבר את קידום התוכנית בהר הצופים. "הרעיון הוא לחזק את ירושלים. יש מקומות בירושלים שבהם צריכים את המכללות. זה גם יחזק את האזור מבחינה ביטחונית. זה מדגיש את הריבונות שלנו על כל חלקי העיר ברמה הלאומית, כי זה מוסד ממלכתי. יש חוסר נחישות, לא חוסר רגישות פוליטית. זה גם לא יהודה ושומרון. ישנו חוק ירושלים. ירושלים היא חלק ממדינת ישראל, והר הצופים תמיד היה בשטח שליטה ישראלי. לעין כרם אין משמעות בכלל בהיבט הירושלמי, חוץ מלעניין תשלום הארנונה. באותה מידה אפשר היה למקם את המכללות בבית שמש".
"פרויקט בסדר גודל כזה חייב לדעתנו להתגבש בשיתוף עם הציבור", אומר יוני שקד, יו"ר ועד עין כרם ואדריכל ומרצה בבצלאל. "העירייה יודעת שיש ציבור פעיל ובעל דעה, והרצון שלהם להתעלם ממנו הוא טעות, כי בעבודה משותפת אפשר למצוא מקומות אחרים, אפילו בתוך אגן עין כרם, שייפגעו פחות בצורה ניכרת, דווקא משום שהקמת מכללות צבאיות בעיר היא פרויקט כל כך חשוב לירושלים".
תגובות
ממערכת הביטחון (משרד הביטחון וצה''ל) נמסר בתגובה: ''ההחלטה על העברת מכללות צה"ל לירושלים התקבלה על ידי ממשלת ישראל בשנת 1976, והיא חלק מהחלטה היסטורית של משרד הביטחון לצאת ממרכזי הערים בגוש דן, לפנות קרקעות לבניית עשרות אלפי יחידות דיור ולחזק אזורי עדיפות לאומית, ובהם הנגב, הגליל וירושלים. ההחלטה צפויה להביא לירושלים אלפי קציני צה"ל, לחזק את מוסדות השלטון בעיר ולהניב מאות מקומות עבודה.
משרד הביטחון וצה"ל, יחד עם עיריית ירושלים ובהובלה של הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), בחנו כמה חלופות להעתקת המכללות הצבאיות לירושלים, בהן מתחמים בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, בגבעת רם ועוד. בסיום עבודת המטה, המתחם שנבחר הוא זה שנמצא כמתאים ביותר בשקלול כלל מאפייניו (גודל, מבנה טופוגרפי, זמינות, נגישות, עצמאות ועוד). בתכנון הקמפוס ניתן משקל רב לשמירה על ערכי הטבע: הקמפוס ייבנה על 30% מהשטח בלבד. שאר השטח ישמש לפיתוח ולשמירה על הנוף. כמו כן, הבסיס יוגדר כבסיס ירוק שבו כל המבנים יוקמו בתקן ירוק ובבנייה נמוכה, שמשתלבת בנוף ואינה פוגעת בו. בכוונת משרד הביטחון להתאים את הבנייה לטומוגרפיה ולנוף, כך שלא תחרוג בגובהה מ־3־4 קומות ותשמור על ממלכתיות וענווה בהתאם לרוח צה"ל. מיקום הקמפוס נבחר, בין השאר, בשל סמיכותו לקו המתוכנן של הרכבת הקלה, במטרה לעודד את רוב המשרתים והלומדים במכללות להשתמש בתחבורה הציבורית".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "ליבת עין כרם מוגדרת כאזור לשימור, וכך תישאר בשל חשיבותה ההיסטורית והתיירותית. השטח המיועד להקמת המכללות כלל אינו חלק משכונת עין כרם ואינו מיועד לשימור, אלא זה שנים רבות מיועד לפיתוח ולבינוי כפי שהוגדר בתוכנית המתאר לירושלים, על כן אין כל פגיעה בשכונת עין כרם. התוכנית המוצעת למכללות אינה קרובה כלל לכפר עין כרם ואינה פוגעת במרקם השימור ההיסטורי. החלופה שנבחרה בתחרות האדריכלים הנה בעלת מופע אדריכלי צנוע שאינו בולט בנוף הבנוי הקיים, והיא משתלבת בטופוגרפיה הקיימת ובמדיניות הפיתוח העירונית לאזור דרום־מערב העיר. חשוב לציין כי המכללות ישרתו מאות קצינים ובעלי תפקידים ויחזקו את צביון השכונות הסובבות אותן באחד מהאזורים הנגישים ביותר והמרושתים בתחבורה ציבורית מגוונת, שתאפשר גם לבאי המכללות ממרכז הארץ להגיע ללא רכב באמצעות קו רכבת ישראל החדש והרכבת הקלה.
העירייה והרשות לפיתוח ירושלים מקדמות את התוכנית להקמת המכללות שבמסגרתה יתקיים הליך שיתוף הציבור כפי שנהוג לבצע בכל תוכנית בירושלים. צר לנו שגורמים קיצוניים מטעים את התושבים ומפיצים מידע שגוי ולא מבוסס מתוך אינטרסים זרים ורצון למנוע כל פיתוח עתידי, וכך פוגעים בעתידה של ירושלים. נמשיך לפתח ולחזק את ירושלים תוך שמירה על עין כרם והמקומות ההיסטוריים בירושלים".