בלי קשר לכמות הגשמים שתרד, החורף הזה עומד להסתיים בקמפיין תקשורתי אגרסיבי לחיסכון במים. שבע שנים חלפו מאז שכנעו הפנים המתקלפות של רננה רז את הישראלים להפחית ביותר מ־10% את צריכת המים. בינתיים הוקמו בישראל חמישה מתקני התפלה המספקים 580 מיליון קוב מים בשנה, וישראל המתייבשת חוללה נס טכנולוגי: בעזרת מאגרי הגז שהתגלו בים מיוצר חשמל זול המשמש להתפלת מים במחירים סבירים. מנהלי רשות המים הבטיחו שמעתה לא נהיה עוד תלויים בחסדי שמיים ובמפלס הכנרת. ואם המים המותפלים לא יספיקו, תמיד נוכל להקים עוד מתקן התפלה או להגדיל את תפוקת המפעלים הקיימים. כעת מתברר שההבטחות לא קוימו.
האיש שאמור לשאת על גבו את המאבק החדש להקטנת הצריכה הוא גיורא שחם, שמונה לתפקיד מנהל רשות המים רק לפני חצי שנה. הוא מכיר את ההבטחות שנתנו קודמיו, אבל אינו מאשים איש: "אנחנו נמצאים בתחילתה של השנה החמישית שבה כמות הגשם מתחת לממוצע. מי שערך את תוכנית ההתפלה לא היה יכול להיערך למצב כל כך קיצוני. אם היו בונים מערכות שיתמודדו עם מחסור כל כך חריף, היינו עלולים להיקלע למצב שבו יש לנו עודפים גדולים של מים מותפלים. זה היה עולה מיליארדים ומייקר ללא צורך את המים שאנחנו צורכים. זה לא היה הגיוני".
על פי כללי "המשק הסגור" שקבעה הממשלה בתחום המים, יצטרכו הצרכנים לשאת בעלויות ההשקעות שיידרשו כעת כדי להתמודד עם המשבר החריף. אבל בינתיים השתנו דברים: הממשלה הנוכחית ושר האוצר במיוחד רגישים הרבה יותר להתייקרויות השירותים לאזרח, והם יעשו כל מאמץ להימנע מהן. גם מנהל הרשות מסכים שאין סיבה להקפיץ את מחיר המים.
רשות המים צפתה את התמעטות הגשמים ולכן נבנתה מערכת ההתפלה. מה השתנה בתחזית?
"התחזית היא לעוד חורף שחון ברצף שלא ניתן לחיזוי במודלים הקיימים. התחזית שלנו מתבססת על שקלול של שמונה מודלים בינלאומיים לחיזוי משקעים. כשאמרו לי שהולכים לעוד חורף שחון, ביקשתי לבדוק מתי בהיסטוריה של מדידות הגשם בארץ ישראל היה רצף כזה. התברר שבמאה השנים האחרונות היו רק שתי תקופות כאלה: באמצע שנות ה־30 ובשנים 1956־1961. כלומר, ההסתברות לתקופות יובש כאלה היא 1:50. אנשים בגליל אמרו לי שזקני הכפר רג'ר שעל גבול לבנון סיפרו להם שב־1961 הבצורת הייתה כל כך קשה, עד שהבניאס התייבש לגמרי. זה בהחלט עשוי לקרות גם השנה".
מה אתם מתכוונים לעשות כדי לפתור את הבעיה?
"אחד הדברים החשובים הוא הקמפיין שיקרא לחיסכון במים. התוכנית האסטרטגית עדיין לא גובשה סופית וההשקעה תהיה כ־10 מיליון שקלים. מניסיון העבר, ניתן לחסוך הרבה מאוד מים באמצעות הסברה. בפעם הקודמת נחסכה כמות מים שמפיק מתקן התפלה שלם. אבל זה כמובן לא יספיק. אנחנו נדרשים להשקעות של מאות מיליוני שקלים נוספים, ואני מקווה שהמדינה תממן את ההשקעות. אנחנו צריכים לבצע קידוחי מים חדשים כדי להגביר את ההפקה, ולהציל את הכנרת באמצעות הזרמת מים מותפלים. בעבר הניחו שם צינור כדי להזרים מים מהכנרת דרומה. אנחנו משתמשים בו היום להזרמה הפוכה, אבל צריך להשקיע כמה מאות מיליוני שקלים כדי להגדיל את הקיבולת שלו".
האם ניתן להגדיל את כמות המים הממוחזרים?
"כמעט כל מי הביוב בישראל ממוחזרים, ואנחנו שיאני העולם בתחום המחזור. לאחרונה הוריתי להקים גם מאגרים של מים מטוהרים, מפני שבחורף יש עודפים של מי קולחין שאין מה לעשות בהם והם נשפכים לים. המאגרים החדשים יאפשרו להשתמש במים האלה בקיץ".
חלק מהבעיה הוא העיכוב המתמשך בבניית מתקן ההתפלה בצפון, שהיה אמור כבר לפעול.
"אני מאמין שהמתקן יוקם. הייתה שם התנגדות תושבים שחוששים מזיהום אוויר באזור. נפגשתי איתם, ואני חושב שההתנגדות תוסר. הבעיה קריטית והכל מבינים שאי אפשר לייבש את צפון המדינה וצריך להיות סדר עדיפויות".
כיום ישראל מספקת מים לירדנים ולפלסטינים. אפשר יהיה לקצץ באספקה הזו?
"המים לירדן ולפלסטינים מסופקים על פי הסכמים בינלאומיים, והכמות אינה תלויה במפלס הכנרת. גם כך יש מחסור עצום במים בירדן, בגדה ובעזה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להקטין את האספקה. לירדן אנחנו מספקים 50 מיליון קוב מים בשנה, השנה התחלנו לספק לפלסטינים 20 מיליון קוב. אנחנו אמורים להתחיל להעביר כמות דומה גם לרצועת עזה, ששם הזדהמו מקורות המים הטבעיים והמערכת קורסת. הבעיה היא שאין להם תשתיות מים המסוגלות לקלוט ולהעביר את המים שאנחנו מסוגלים לספק".
אתה מדבר על השקעות של מאות מיליונים, ההערכות מגיעות ליותר ממיליארד שקל. יהיה צורך להעלות את מחירי המים בהתאם.
"לדעתי, אין סיבה להעלות מחירים. החקלאים בוודאי לא יוכלו לעמוד בהתייקרות נוספת של המים. מצבם גם כך לא טוב. המדינה צריכה לממן את ההשקעות האלה מתקציבה, כי זו לא בעיה רק של צרכני המים אלא בעיה לאומית. אני גם לא מתכוון להטיל על האזרחים היטלי צריכת יתר כפי שהיה במשבר המים הקודם".
בינתיים מדברים רק על קיצוצים במים לחקלאות. ייתכן שיהיה מחסור גם במים לשתייה?
"צריך לזכור שעונת גשמים טובה אחת תמלא את הכנרת ותפתור את כל הבעיות. מצד שני, אם גם חורף 2019 יהיה שחון, עלולה להיות גם בעיה של מי שתייה".
כלומר, הכנרת הולכת להתייבש?
"הכנרת לא עומדת להתייבש. יש שם יותר מארבעה מיליארד קוב והם לא יתייבשו. אבל ירידת המפלס והיעדר תנועה של מים באגם פוגעים מאוד באיכות המים, וצריך להשקיע כסף בטיפול בהם. אם ההתייבשות תימשך, נאלץ גם להזיז את מתקני השאיבה, על מנת שלא יישארו מחוץ למים".