פהמי ג’אבר (45), אב לארבעה ילדים ונהג אגד זה 14 שנה, עדיין לא מעכל את מה שקרה לו ביום שלישי שעבר. זה קרה בזמן החלפת פרטים שגרתית בעקבות חיכוך בין האוטובוס לרכב פרטי. מהר מאוד התפתחו הדברים לכדי אירוע אלים, כשאחד מנוסעי הרכב החל לתקוף אותו, בעודו מציג את עצמו כשוטר. אותו נוסע השליך את מכשיר הסלולר של ג’אבר לרצפה וצעק: “מי אתה בכלל? אתה עצור”. נוסעי האוטובוס שהבחינו במתרחש עצרו ניידת יס”מ שחלפה במקרה ברחוב וביקשו את עזרת השוטרים. שוטר יס”מ עלה לאוטובוס כדי להפריד בין הנצים, ואז שלף האזרח המכה תעודת שוטר. מי שנעצר בסוף על ידי היס"מ היה דווקא ג'אבר. אחרי לילה במעצר הוא נלקח לטיפול בבית החולים הדסה ונשלח לשלושה שבועות מנוחה בבית.
“נפשית, אני לא מרגיש טוב”, אומר ג’אבר כמה ימים לאחר האירוע הקשה. “אני לא ישן בלילה. באמת קשה לי מאוד. שוטר, במקום שיגן עלי, יעשה לי דברים כאלה? אצלנו במשפחת אגד אין ערבים או יהודים. 14 שנה אני משרת את הנוסעים בכבוד. קשה לי מאוד. הייתי האחרון לחשוב שמישהו יפגע בי, ועד עכשיו אני לא מצליח לקבל את זה. עצרו אותי כאילו אני זה שפשע. אני לא עשיתי שום דבר. עצרו אותי בניידת, ואמרתי: הרי אני הזמנתי את הניידת הזו לטובתי. למה עוצרים אותי? כי אני נהג או ערבי? כל הנוסעים ראו מה שקרה”.
ג’אבר לא לבד: יותר ויותר סיפורים על נהגי אוטובוס שהותקפו עולים לאחרונה לכותרות. נהגי אגד בירושלים מספרים כי השלכת ביצים ואבנים על האוטובוס הן עניין שבשגרה, וכך גם קללות. על הרקע הזה הודיעה ההסתדרות החדשה, נכון למועד סגירת הגיליון, על השבתת קווי אגד בכל הארץ היום לשעתיים, בין השעות 10:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים, במחאה על האלימות כלפי הנהגים בכלל והכאת חברם פהמי ג'אבר בפרט. אתמול הגישה אגד עתירה לבית הדין לעבודה נגד כוונת הנהגים להשבית את הקווים.
רג’אא טחאן (39), תושב הר הזיתים, נשוי, אב לשני ילדים ואחד בדרך, הותקף לפני חודשיים. כבר שלוש שנים הוא עובד באגד ונותן שירות לנוסעים. “האמת? בחיים לא חשבתי שיקרה לי דבר כזה”, אומר טחאן. “יש הרבה אלימות. להיות נהג אוטובוס זה לא דבר קל. הילדה הגדולה שלי, בת 7, אומרת לי: ‘אבא, תעזוב. אל תמשיך כנהג’. לפני כן עבדתי במונית. המקצוע שלי הוא רפד. חשבתי שהמשכורת תהיה יותר טובה. יצאתי בסביבות השעה 23:30 בלילה בקו 65 לכיוון פסגת זאב. הייתה הפגנה באזור התחנה המרכזית ושלחו הודעות שלא לעבור דרך האזור. נסעתי דרך רחוב ירמיהו והגעתי לצומת ירמיהו־שמגר. שם התחילו לפתוח את הדלת של הנהג עם הכפתור מבחוץ כמה פעמים. אני סוגר, והמפגינים פותחים. אמרתי לאחד מהם: ‘תן לי לנסוע. יש מצלמות באוטובוס’. הוא עלה לאוטובוס ותקף אותי בתגובה בגז מדמיע. לא יכולתי לנשום. הם היו 7־8 בחורים צעירים, בני 18־20, שהפגינו נגד גיוס בני ישיבות. רק רציתי שיהיה לי אוויר.
נפלתי מהאוטובוס החוצה. אני זוכר שהתעוררתי בשערי צדק. קיבלתי אגרופים בלסת, ועד עכשיו אני לא יכול לפתוח את הפה או לאכול אוכל מוצק. אני יכול לשתות רק עם קשית, לא יכול לאכול כלום. בבית החולים אמר לי מומחה פה ולסת שייקח הרבה זמן עד שאני אחלים. עדיין לא חזרתי לעבודה. כמובן שהגשתי תלונה במשטרה אחרי שלושה ימים. בינתיים אמרו לי: נתקשר אליך. עד עכשיו אף אחד לא דיבר איתי”.
הולך ומקצין
אגד מהווה כיום 38% מהתחבורה הציבורית במדינת ישראל, כאשר היתר מתחלק בין 17 חברות. בחברה עובדים 3,800 נהגים. מתוכם כ־1,250 נהגים בירושלים רבתי, כ־950 נהגים באזור הצפון ועוד 1,700 נהגים באזור הדרום. משמרת של נהג נעה בין שש ל־12 שעות עבודה, ויש כמובן הפסקות כקבוע
בתקנה 168 בדיני תעבורה. “בירושלים החגיגה גדולה באמת”, אומר ר’, נהג ותיק. “אנחנו נותנים שירות לחרדים, ערבים ויהודים, ויש כמובן אירועים ביטחוניים, ביקורים ממלכתיים והפגנות על ימין ועל שמאל. העבודה לא מתגמלת והיא לא להיט. חוץ מזה יש כמובן עניינים של תאונות מקצוע, מעבר לעובדה שאנחנו כל היום על הכביש”.
“אלימות היא עניין יומיומי”, אומר גם מ’, נהג ותיק. “עולים נוסעים שעברו משהו אישי, והמקום הראשון שבו הם פורקים את זה הוא נהג האוטובוס. יש הרבה מקרים שאוטובוסים מגיעים באיחור או לא מגיעים, והנהג הראשון שהנוסעים נתקלים בו - הם שולחים בו את זעמו. הציבור החרדי רואה אותי ואת אגד כנציג של הממסד, לא כחברה פרטית שעובדת ונותנת שירות. הם רואים בי אויב. אנחנו ציבור מעורב – ערבים, יהודים, נוצרים, רוסים, אתיופים - ותמיד משתלחים בנו. עלו לי שני נוסעים עצבניים לאוטובוס, שלטענתם האוטובוס שלפניי לא עצר להם. הם ירקו עלי והרביצו לי. אחד מהם גם קרע לי את החולצה. עצרתי פעם לעזור לנהג ערבי שחטף מטח ביצים. זה היה בתקופה של פיגועים, כשראו בנהגים הערבים שעירים לעזאזל”.
שלומי מדר, נהג זה 24 שנה, תושב קריית שמונה ואב לארבעה, נהג בחודש אוקטובר האחרון כמדי יום בכביש 77 בגליל התחתון בקו 845 מתל אביב לקריית שמונה. “בכביש הזה יש אלימות מאוד קשה”, הוא מספר. “יש עקיפות על השוליים, ואין אכיפה. פניתי ימינה, וטויוטה צפרה לי כדי שתוכל לעקוף. לא שמתי לב. הנהג התעצבן, עקף על השוליים, חסם אותי, יצא מהאוטו, ועשיתי תנועה כאילו אני מצלם אותו בנייד שלי. הפעלתי את המצלמה, והוא התחיל לדפוק בשמשה השמאלית, עיקם את הווישר. בשביל לנתק מגע, עקפתי דרך תחנת הדלק כדי לא להתגרות.
הוא נסע אחרי, עקף שוב, עצר את האוטו בצד, הוציא תרמוס של קפה וזרק לי על השמשה הקדמית. המשכתי להתעלם והמשכתי בנסיעה כשראיתי שאין נזק. ברמזור של טורעאן הוא עקף אותי שוב במהירות מטורפת וחיכה לי ברמזור. הורדתי הילוך. הוא הוציא לום של בניין מהאוטו וזרק לי על החזית של האוטובוס. בלמתי. יצאו עוד שני חבר’ה מהאוטו, ואני רואה שהוא ממשיך לדפוק עם הלום. השני יצא עם פטיש חמישה קילו. מהומה רבתי באוטובוס. נוסעים צלצלו למשטרה. שני חיילים היו באוטובוס ורצו לרדת עם נשק שלוף. לא פתחתי להם את הדלת כדי שזה לא יתפתח. למרות זאת, הם הצליחו לצאת עם נשקים שלופים וכדור בקנה. זה מה ששכנע את התוקפים להשליך את הלום ואת הפטיש. החיילים, אגב, קיבלו צל”ש. לא יודע מה היה קורה אם הם לא היו שם. האנשים היו לכודים באוטובוס בערך שמונה דקות, שזה נחשב נצח. קשה לי להסביר עד כמה האלימות בכבישים מטורפת. זה מתפשט כמו סרטן, ובגלל שאנחנו אלה שנמצאים על הכביש רוב שעות היום, אנחנו, נהגי התחבורה הציבורית, סופגים את זה. זה לא חדש לצערי, אבל הולך ומקצין. כל יום אני שומע קללות, כי אני לא עוצר במקום שאין בו תחנה. אמרתי לילדים שלי: אתם לא תהיו נהגי אוטובוס. אני מרגיש שלא נותנים לנו גיבוי”.
למען יראו וייראו
מוחמד ג'אבר, חבר ועד, נהג וסדרן בסניף הר נוף בירושלים, עובד זה 11 שנים וחצי באגד. בחצי השנה האחרונה פגש בכ־20 מקרי אלימות פיזיים. את מספר מקרי האלימות המילוליים הוא כבר לא סופר. “הקללות הן כבר נורמה בחיי הנהג”, הוא מספר. “כל מי שיש לו בעיה בבית - בא ושופך את הכל על הנהג. קללות הן עניין יומיומי. מדי פעם, זה מגיע לאלימות פיזית. לנהג אין ערך במדינה. כל אחד בא, תוקף אותו, מרביץ לו ועוברים על זה לסדר היום. זה נהיה מגמה. אני לא רוצה להיות קיצוני, אבל בכל שבוע נהג מקבל מכות. איך זה לא יוצא החוצה לתקשורת? אני לא יודע”.
איך המשטרה מטפלת מניסיונך בתלונות?
“בגדול, היא לא מטפלת בבעיה מהשורש. היא מסתפקת ברישום וזהו. לא משהו אגרסיבי. גם יהודים וגם ערבים אוכלים אותה, אבל באחוזים גדולים משמעותית - הערבים סופגים אלימות קשה”.
בחצי השנה האחרונה נספרו יותר מעשרה מקרי אלימות כלפי נהגים. “צריך להבין שכשזה קורה לנהג תוך כדי עבודה, זה מסכן את הנוסעים”, אומר משה סלמי, מזכיר הוועד הארצי של עובדי אגד. “לפגוש נהג בן 60 בלי פריצת דיסק - זה נדיר. כשתקפו רופא במיון הושבתו חדרי המיון במדינת ישראל ל־24 שעות. עכשיו הגיע הזמן שגם אנחנו נעצור את התחבורה, למען יראו וייראו”.
“במונחי כדורגל זה כרטיס צהוב לפני כרטיס אדום”, אומר אבי אדרי, יו”ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות החדשה. “אנחנו לא יכולים לעבור בשתיקה על זה שאדם מגיע לעבודה, מושפל ונרמס. זה אדם שכל יום רואה כמעט את אותם אנשים ומושפל לעיני ולאוזני כולם. אי אפשר לכמת את גודל הפגיעה. לצערנו, זה קורה די הרבה”.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אלימות היא נגע חברתי פסול, ובהתאם משטרת ישראל רואה בחומרה כל אירוע אלימות ומעשה בריונות כנגד כל אזרח באשר הוא. כל אירוע אלימות המובא לידיעת המשטרה, מטופל במקצועיות וביסודיות במטרה למצות את הדין עם המעורבים ולהגיע לחקר האמת. על מיקוד פעילות האכיפה של המשטרה למניעה, סיכול ואכיפת אלימות, ניתן ללמוד מ־27,467 חשודים שנעצרו ו־14,868 כתבי אישום שהוגשו נגד חשודים בגין אירועי אלימות שבוצעו במהלך שנת 2017. הניסיון ללמוד מאירוע זה או אחר על הטיפול המשטרתי הכולל והנחוש בנגע האלימות בכלל וכנגד נהגי אוטובוסים בפרט - הנו פסול וחוטא לאמת. רק במהלך החודשים האחרונים נעצרו חשודים והוגשו כתבי אישום חמורים נגד מעורבים באירועי אלימות ותקיפה של נהגי אוטובוסים. משטרת ישראל תפעל באפס סבלנות כלפיי כל גילויי אלימות המופנים נגד נהגי אוטובוסים וכל אזרח אחר בישראל, בכל זמן ובכל מקום".
מאגד נמסר בתגובה: “השביתה שעליה הוכרז היום אינה מתואמת עם אגד. אגד מתנגדת לכל פגיעה בציבור הנוסעים, ומשתמשי התחבורה הציבורית ואנו סבורים שלא זו הדרך להתמודד עם אלימות כלפי הנהגים, תופעה שאנו מגנים בכל דרך ופועלים כנגדה. אגד יערוך במהלך היום גיוס כללי של חברים וגמלאים כדי לתת מענה ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בציבור הנוסעים. אנו קוראים להסתדרות לשקול שוב את צעדיה ולבטל את השביתה הפוגעת בנוסעים ללא צידוק. באגד אף שוקלים לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה להוצאת צו מניעה נגד ההשבתה הבלתי מוצדקת הזו על גב ציבור המשתמשים בשירותי אגד”.