משרד התרבות והספורט פרסם היום (ראשון) את הרשימה המלאה של מדליקי המשואות ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל. בנוסף לשלמה ארצי, זאב רווח וליא קניג, שדבר השתתפותם כבר פורסם בימים האחרונים, היום נודעו שמות 11 המדליקים הנוספים.
מדליקי המשואות הם:
הזמר שלמה ארצי. נולד ב-1949 באלוני אבא וגדל בתל-אביב. ארצי הוא מוזיקאי, מלחין ופזמונאי, ששיריו הפכו לחלק מהפסקול הלאומי של ישראל. הוא שירת בלהקת חיל הים ונמנה עם הסמלים הבולטים של הלהקות הצבאיות; עם שחרורו פתח בקריירה מוסיקלית ובסגנונו הייחודי, הוא מבטא כבר למעלה מארבעה עשורים את חוויית החיים בישראל. ארצי, בן לשורדי שואה, מייצג את מורשתם של בני ובנות הדור השני, שמטען הזוועות העיב על ילדותם, אך נטע בהם את העוז לחלום וליצור במדינתנו. בנוסף, יסד ארצי את עמותת "צימאון" המבקשת לצמצם את הפערים בחברה הישראלית ולפעול למענם של תושבות ותושבי הפריפריה.
אלוף (מיל') ישעיהו (שייק'ה) גביש – דור תש"ח. נולד ב-1925 בתל-אביב. שימש כמפקד בכיר בפלמ"ח ובצה"ל; במלחמת העצמאות לחם בגבורה בגליל ובעמק יזרעאל; נמנה עם המתכננים של מלחמת סיני והוביל בתפקידו כמפקד פיקוד הדרום, בניצחונותיו המפוארים במלחמת ששת הימים. הוא מדור המייסדים של צה"ל, ממייסדי מוזיאון הפלמ"ח ועומד כיום בראש עמותת "דור הפלמ"ח"; המנחילה לדורות הבאים את מורשת דור תש"ח – מורשת של מסירות, אומץ ורעות. בפועלו ארוך השנים מבטא גביש לא רק את מורשתו של צה"ל אלא גם את החדשנות ופריצת הדרך של דורות הלוחמים המגנים בחירוף נפש על מדינת ישראל ותושביה.
יחד עמו ידליק את המשואה נציג צה"ל. יחד ייצגו השניים את מורשתו המופתית של צבא ההגנה לישראל מדור תש"ח ועד דור תשע"ח.
רחלי גנות. נולדה ב-1977 בבני-ברק. גנות היא אשת היי-טק חרדית הפועלת למען שילובן של נשים חרדיות בתחום. היא מהווה נציגה בולטת למהפכת התעסוקה העוברת על המגזר החרדי; היא בעלים ומנכ"לית של חברת ההיי-טק "רייצ'יפ", מכשירה את הנשים לעבודתן, יוצרת עבורן סביבה מותאמת ומעודדת אותן לצאת לשוק העבודה. בפעולתה מבטאת גנות שילוב בין שמירה על מורשתו הייחודית של הציבור החרדי לצד חידוש פניו והרחבת מעורבותו בחברה הישראלית וזאת לצד פעולה כוללת לקידום העיסוק בטכנולוגיה חדשנית בקרב נשים צעירות בישראל.
נועם גרשוני. נולד ב-1983 בכפר-סבא. סרן (מיל') גרשוני היה טייס מסוק קרב שנפצע במלחמת לבנון השנייה. במסגרת תהליך השיקום מפציעתו החל גרשוני להתאמן בטניס וזכה במדליית זהב במשחקים הפראלימפיים בלונדון )2012 .)לאחר זכייתו צוטט גרשוני באומרו כי "שווה להיפצע למען המדינה הזו", אמירה, שהפכה לסמל לרוחם של לוחמי צה"ל. כיום, מרצה גרשוני בארץ ובחו"ל, מתנדב בהוסטל "מקום אחר" בתל אביב ומלמד מתמטיקה לבני נוער. גרשוני מבטא את מורשתם של נכי ופצועי צה"ל, אשר נושאים על גופם בגאווה ובגבורה את מחיר תקומתה של המדינה, ומעוררים השראה במאבקם לשיקום ולחזרה לחיים.
מרגלית זינאתי. נולדה ב-1931 בכפר פקיעין שבגליל. מרגלית היא בת למשפחה יהודית עתיקה, המשמרת את היישוב היהודי בגליל ברציפות מאז ימי בית שני. לאורך כל חייה פעלה על-מנת לשמר את בית-הכנסת העתיק בפקיעין ולהנחיל את דברי ימיה של פקיעין ואת חוויית חייה של משפחתה לדורות הבאים, תוך שהיא מבטאת את אהבת הארץ והקשר הבלתי-אמצעי אליה. בית זינאתי הפך למקום עלייה לרגל למטיילים וחוקרים ומרגלית הפכה לסמל לקשר הנצחי לפקיעין ולגחלת המורשת, שלא כבתה גם לאורך אלפיים שנות גלות. שמרכז המורשת של בית זינאתי מתופעל על ידי המועצה הציונית בישראל מבית ההסתדרות הציונית העולמית.
שייח' מוואפק טריף. נולד ב-1963 בג'וליס. טריף הוא המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, שמונה לתפקידו לאחר מותו של סבו, שייח' אמין טריף. הוא ממשיך את דרכו של סבו, שכרת את ברית הדמים בין יהודים לדרוזים בישראל. השייח' טריף מנהיג את העדה בתקופה מרובת אתגרים, תוך ניסיון מתמיד לשמור על המורשת הייחודית לצד התאמתה לזמנים המשתנים. השייח' טריף הינו גורם מרכזי בשיח הבין-דתי בישראל, ופועל ללא לאות לבניית גשר של סובלנות והבנה בין בני הדתות והתרבויות השונות.
פרופ' מרסל מחלוף. נולדה ב-1963 במרוקו, עלתה לארץ כתינוקת וגדלה באשדוד. פרופ' מחלוף היא דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, העומדת בראש "המעבדה למערכות שחרור מבוקר כנגד סרטן ותרפיה תאית". במסגרת מחקריה החדשניים הגיעה לפריצות דרך רבות, המאפשרות טיפול מדויק וממוקד יותר בסרטן מבלי לפגוע בתאים הבריאים, תוך שימוש בטכנולוגיות ביולוגיות חדשניות. בסיפורה האישי ובמחקריה הייחודיים היא מהווה מודל לסטודנטים וחוקרים רבים. פרופסור מחלוף, החוקרת המצטיינת, שעלתה ממרוקו בינקותה וגדלה בפנינת הדרום, אשדוד, מייצגת את תרומתה של העלייה הגדולה למדינת ישראל בכל תחומי החיים.
פרופ' אביעזרי פרנקל. נולד ב-1929 בגרמניה ממנה נמלט עם משפחתו, עלה לארץ, לחם במלחמת השחרור ותרם במשך עשרות שנים לביטחון המדינה. פרנקל הוא מראשוני העוסקים במדעי המחשב בישראל. פרנקל היה חלק מהצוות החלוצי, שבנה את "ויצק", המחשב הישראלי הראשון, שפותח במכון ויצמן. הוא מהוגי הרעיון, שמאחורי "פרויקט השו"ת" (מאגר היהדות הממוחשב) של אוניברסיטת בר- אילן; פרויקט חדשני, שיצר מהפכה היסטורית בארון הספרים היהודי. חלקים גדולים מהשו"ת הועלו למאגר אלקטרוני, והונגשו לחיפוש של כל דורש, בכל מקום בעולם. בשנת 2014 נחטף ונרצח נכדו, נפתלי פרנקל ז"ל, אחד משלושת הנערים שסיפורם והתפילה לשלומם איחדו את המדינה כולה.
ליא קניג. נולדה ב-1929 בפולין, ברחה במהלך המלחמה לברית המועצות והשתקעה לאחריה ברומניה; הופיעה בהצגות רבות בתיאטרון היידי ובשנת 1961 עלתה לארץ. מאז ועד היום הפכה לאחד מסמליו של התיאטרון הלאומי, "הבימה", כשגילמה מגוון דמויות מרכזיות במחזות עבריים ומתורגמים. לאורך שנות פעילותה ייצגה ושימרה את התיאטרון ואת תרבות היידיש, שכמעט ונכחדו מן העולם. קניג מפליאה ביכולותיה ובכישרונה לכבוש את הבמות ולהופיע בפני מאות אלפים בארץ ומעבר לים.
זאב נחום רווח. נולד ב-1940 במרוקו עלה עם משפחתו לירושלים, שבה גדל והתחנך על ברכי המסורת היהודית. רווח הוא סמל בולט של התרבות הישראלית, שחקן, מפיק, תסריטאי, קומיקאי ובמאי ישראלי, שיצירותיו בקולנוע ובתאטרון הפכו לחלק מהקלאסיקה הישראלית וחידודי הלשון של דמויותיו שגורים בפיהם של ישראלים רבים. בדרכו האמנותית הייחודית, ודרך משקפי "החכם חנוכה", "סאלח שבתי" ודמויות אלמותיות נוספות ששיחק, רוקם רווח גוונים רבים במציאות הישראלית, תוך שהוא מצליח להצחיק ולרגש. השניים ידליקו את המשואה לכבודה של התרבות הישראלית הצבעונית והמגוונת, תרבות של עולים וחולמים, המספרים יחד את תמונות חיינו על הבמה.
השניים ידליקו את המשואה לכבודה של התרבות הישראלית הצבעונית והמגוונת, תרבות של עולים וחולמים, המספרים יחד את תמונות חיינו על הבמה.
משרד החוץ – מש"ב. מש"ב, המרכז לסיוע ושיתוף פעולה בינלאומי, במשרד החוץ היא יחידה המופקדת על גיבוש, הובלה ויישום מדיניות סיוע החוץ של ישראל. היחידה שהוקמה ב-1958 חוגגת השנה שישים שנה לקיומה. לאורך עשרות שנים היא מכשירה מאות-אלפי חניכים מכל רחבי העולם, שהגיעו ללמוד על ההצלחה הישראלית בתחומי החקלאות, החינוך, הרפואה, העצמת נשים והיערכות לחירום. מש״ב אמונה על הפצת הערך היהודי-ישראלי של "תיקון עולם" ורתומה למשימה להפוך את העולם למקום טוב יותר ולשלוח סיוע לזקוקים לו בשגרה ובחירום. אחת הדוגמאות הבולטות להצלחה של ההכשרה הישראלית באמצעות פעילות מש״ב הוא נשיא הונדורס, חואן מנואל הרננדז, בוגר מש"ב הראשון, שנבחר לעמוד בראש מדינתו. הרננדז הוא ידיד אמת של ישראל ובין המדינות מתקיימים קשרים ענפים בתחומי המים, החקלאות, החינוך הרפואה ועוד. לראשונה ישתתף נשיא מדינה זרה בטקס הדלקת המשואות ויצטרף למדליקת המשואה מטעם משרד החוץ.
ד"ר אבשלום קור. נולד ב-1950 בתל-אביב. קור הוא בלשן, לשונאי ואיש רדיו, מאשפיה של הלשון העברית, נצר למשפחה של שורדי שואה. הוא פועל ללא לאות להביא את העברית התקנית לכל בית בישראל ולְ הַ אֲ הִ יב אותה על הציבור הרחב. הוא חיבר ספרים רבים, הנחה אין-ספור תכניות רדיו וטלוויזיה, חידונים ומופעים המוקדשים לעברית. תיבולי הלשון של קור מחממים ומעשירים את השפה שלנו מדי יום ביומו. הוא מחדש את מורשת הלשון העברית והפך לסמל לאהבה, לדיוק ולחיבור שפת הדיבור הישראלית אל מקורותיה הקדומים.
שרת התרבות והספורט, מירי רגב, אמרה בעקבות הפרסום: "ארבעה עשר מופלאות ומופלאים אלה מייצגים את כל חלקי העם שלנו. בכל אחת ואחד מהם נוכל למצוא את עצמנו ואת הטוב, שבו השתבחנו כיחידים, כעם וכמדינה. מדינת ישראל, רק בת השבעים, אך אנו כעם התברכנו במורשת בת אלפי שנים לצד חדשנות פורצת דרך. הנשים והאנשים רבי הפעלים, אשר נבחרו להדליק משואות ביום חגנו מרכיבים יחד פסיפס ישראלי רב גוני של קולות וטעמים, דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, צעירים, מבוגרים, נשים ואנשים עם צרכים מיוחדים, מרכז ופריפריה. סיפוריהן וסיפוריהם של מדליקות ומדליקי המשואות הוא תצרף מרתק המספר את סיפורה של החברה הישראלית ומהווה קשת של גוונים בחיינו בארץ הזאת. טקס הדלקת המשואות הוא הטקס של העם ואין בלבי ספק, שמדליקות ומדליקי המשואות משקפים את חוסננו וחוזקנו כחברה ואת פניהם היפות של כל חלקי עמנו".