לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה הבוקר (שלישי) את ניצב בדימוס ניסו שחם, מפקד מחוז ירושלים לשעבר, מרוב העבירות נגדו, הוא התייחס היום בראיון לגל"צ לזיכוי ואמר: "זה היה צריך להיות זיכוי מלא, הורשעתי במעשה מגונה בגלל נשיקה, לא כפיתי את עצמי על השוטרת, והיא אפילו לא התלוננה. הודיתי בזב ולא פירשתי נכון את ההזמנה שלה. אני לא יודע למה לא קיבלו את זה". שחם האשים את התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרשה בפרשה: "מח"ש הגיעו לנשים תוך כדי איומים והפחדות. שלחו מכתב אנונימי והם הלכו אחריו".
כשנשאל האם היה משהו לא נכון בהתנהגות שלו השיב שחם :"אני לא הורשעתי במגע עם שוטרת שכפופה אלי. זוכיתי לגמרי מניצול מרות והם פרסמו בתקשורת שאני ניצלתי מרות. ודאי שאני הולך לערער. אל תתעלמו מתביעת הנשים, תראו מה עשו להן כדי להוציא מהן את זה. המילים כתובות ומתועדות". לדבריו, הוא לא ישוב למשטרה, ואמר כי "זה מאחורי כבר" .
כתב האישום נגד שחם, שהוגש לפני כארבע שנים, כלל שמונה אישומים בעבירות של מרמה והפרת אמונים, מעשים מגונים והטרדה מינית של שוטרות שהיו כפופות לו. שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא שלח את הצדדים לגישור שלוש פעמים, אך הדבר נכשל בכל הפעמים. שחם אמר לאחר הכרעת דינו כי "מסע של 6 שנים של אישומים הזויים נגמר, ההר הוליד עכבר; זה לא סוף פסוק, אנחנו נמשיך להילחם".
בכתב האישום נקבע כי שחם ניצל את תפקידו, מעמדו, ונסיבות היכרותו עם השוטרות, כמנוף ליצירת סיטואציה אישית ואינטימית. בין היתר, הוא ביצע עבירה של מעשה מגונה בשוטרת בלי הסכמתה, הטריד מינית שוטרת תוך ניצול מרות, וביצע מעשה מגונה בשוטרת נוספת תוך ניצול מרות. שחם הודה בקשריו האינטימיים עם השוטרות, אולם טען כי הם היו בהסכמה.
בהכרעת הדין נכתב כי "התביעה היא המשרטטת את גבולות המחלוקת. הפרשה החלה בחשד לביצוע עבירות מין סדרתיות, אולם עם התקדמות החקירה התברר כי התמונה שונה לחלוטין והתברר כי הממד של עבירה אינו תופס מקום משמעותי לא ברמת ההיקף ולא ברמת החומרה". ההגנה הקדישה פרק נרחב לאופן חקירת השוטרות על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, ובו נטען כי החוקרים הפעילו עליהן אמצעים פסולים, בהם איומים, כדי לחלץ מהן עדויות שיפלילו אותו. השופט בני שגיא הוסיף: "החלטתי כי אין מקום להתייחס בהכרעה להתנהלות מח"ש. הם אינם נאשמים, וכן אחרי בחינת הראיות יכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת ,לא נפגעה מהתנהלות החוקרים".
כתב האישום נגד שחם, שהוגש לפני כארבע שנים, כלל שמונה אישומים בעבירות של מרמה והפרת אמונים, מעשים מגונים והטרדה מינית של שוטרות שהיו כפופות לו. שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא שלח את הצדדים לגישור שלוש פעמים, אך הדבר נכשל בכל הפעמים. שחם אמר לאחר הכרעת דינו כי "מסע של 6 שנים של אישומים הזויים נגמר, ההר הוליד עכבר; זה לא סוף פסוק, אנחנו נמשיך להילחם".
בכתב האישום נקבע כי שחם ניצל את תפקידו, מעמדו, ונסיבות היכרותו עם השוטרות, כמנוף ליצירת סיטואציה אישית ואינטימית. בין היתר, הוא ביצע עבירה של מעשה מגונה בשוטרת בלי הסכמתה, הטריד מינית שוטרת תוך ניצול מרות, וביצע מעשה מגונה בשוטרת נוספת תוך ניצול מרות. שחם הודה בקשריו האינטימיים עם השוטרות, אולם טען כי הם היו בהסכמה.
בהכרעת הדין נכתב כי "התביעה היא המשרטטת את גבולות המחלוקת. הפרשה החלה בחשד לביצוע עבירות מין סדרתיות, אולם עם התקדמות החקירה התברר כי התמונה שונה לחלוטין והתברר כי הממד של עבירה אינו תופס מקום משמעותי לא ברמת ההיקף ולא ברמת החומרה". ההגנה הקדישה פרק נרחב לאופן חקירת השוטרות על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, ובו נטען כי החוקרים הפעילו עליהן אמצעים פסולים, בהם איומים, כדי לחלץ מהן עדויות שיפלילו אותו. השופט בני שגיא הוסיף: "החלטתי כי אין מקום להתייחס בהכרעה להתנהלות מח"ש. הם אינם נאשמים, וכן אחרי בחינת הראיות יכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת ,לא נפגעה מהתנהלות החוקרים".