בחזרה לזוועה: עדיאל חסיד, תלמיד כיתה י"ב שהשתתף בטיול בנחל צפית, סיפר הבוקר (ראשון) בראיון לקלמן-ליברמן בכאן ב' על האסון שהתרחש בנחל צפית, בו נהרגו עשרה בני נוער, תלמידי מכינת "בני ציון".
לדבריו, "התחלנו ללכת בנחל, הוא היה יבש לגמרי ואז התחיל לרדת גשם קל. חלק עצרו ושמו מעילי גשם, והמשכנו להתקדם, לא הייתה עצירה גדולה. בהמשך הגענו לצוואר בקבוק כשכולנו צועדים כקבוצה אחת, הלכנו בטור ארוך, לא היה שום פיצול לקבוצות".
"תוך כדי שאנחנו יורדים", המשיך, "לאחר הבנות היה קשה עם התיק, ואז עזרתי לבנות לקשור כיסוי נגד גשם על התיק. הגשם מעלינו לא היה בעייתי, לא חשבנו על אפשרות שעומדת בפנינו סכנה. הכינו אותנו לפני הטיול, ושמענו אותם מדברים עם חיל האוויר, ואמרו שלא קורה כלום ושבשעה 15:00 אנחנו אמורים לצאת מהנחל".
"ברגע מסוים", המשיך, "התחלנו לשמוע רעש חזק של אבנים שמתנפצות ורעש חזק מאוד של מים. זה קרה כל כך מהר. בדרך כלל לפני שיטפון מגיע נחיל מים קטן לפני. ראיתי הרבה שיטפונות, אבל שיטפון כזה עדיין לא ראיתי. המדריכים התחילו לצעוק שיש שיטפון, מצאתי מדרגת אבן וקפצתי עליה. כשהסתכלתי אחורה ראיתי את הבנות נסחפות. ראיתי חמישה מהם נסחפים, ולא הייתה שום אפשרות לסייע להם. כשהסתובבתי אחורה, כולם כבר נסחפנו. הייתי מאוד פסימי כשטיפסנו למעלה, זה היה בלתי אפשרי שמישהו ישרוד את הגל העצום הזה".
מלבד זאת, הוא דחה את הטענות נגד ראשי המכינה, שאישרו את קיום הטיול על אף סכנת השיטפונות: "המכינה עשתה את כל הבדיקות הנדרשות, כולל שיחות עם חזאים ואנשי חיל האוויר שאמרו שאין סכנה. אני חושב שזה לא אשמת המכינה, זה לא אשמת ראש המכינה או המדריכים, משום שברגע שמישהו אומר לך שלא יהיו שטפונות במקום שבו אתה מטייל, למה לבטל את הטיול? ראש המכינה הוא לא זה שאשם, הוא לא אמר שצריך לאתגר את החניכים בשיטפון. כל השמועות על המכינה לא נכונות. אף בן אדם נורמלי לא יגיד לחניכים להיכנס לנחל שיש בו שיטפון".