"אנחנו חסרי אונים. להוציא את הסייעות זה לא הפתרון, קודם צריך לפתור את הבעיה, כי מדובר בחיים של הילדים האלה", כך אומרת ל"מעריב־השבוע" מיכל אלחייק. אלחייק, אם לילד בן 4.5 בעל אלרגיה קשה לשומשום. היא התראיינה לקראת הדיון בנושא תלמידים אלרגיים במערכת החינוך, שיתקיים היום (שני) בוועדת הכנסת לזכויות הילד בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו).
הדיון ייערך בעקבות החלטת משרדי החינוך והבריאות שהתקבלה בחודש שעבר להוציא את הסייעות הרפואיות מהגנים ומבתי הספר. מדובר בסייעות המלוות את ילדי הגנים ואת תלמידי כיתות א' וב', הסובלים מאלרגיה מסכנת חיים. "לבני יש סייעת קבועה", אמורת אלחייק, "היא כביכול הצל שלו - בודקת את המזון שלו, דואגת שלא ייכנסו דברים אלרגניים לגן, דואגת שהבן שלי יחיה. היא זו שתשתמש בעת הצורך במזרק האפיפן ותעניק לו את המענה הראשוני. בני יודע שהסייעת נמצאת שם כדי לשמור על החיים שלו".
כזכור, מיד עם היוודע על ביטול הסייעות הכריזה הסתדרות המורים על סכסוך עבודה שאמור להיכנס לתוקפו ביום שישי הקרוב. בשבוע שעבר התייחסה לנושא מזכ"לית ההסתדרות, יפה בן־דוד באומרה: "עובדי הוראה הם לא בייביסיטר ולא צוותי רפואה. אי אפשר לגלגל עליהם את האחריות לחיי אדם כדי לחסוך כסף".
לדברי סמנכ"לית עמותת יה"ל לאלרגיות מזון, נעמה קציר שמואלי, הסייעות אינן הפתרון האולטימטיבי, אך כל עוד התוכנית החדשה לא תצא לפועל, אי אפשר להוציאן. לפי התוכנית החדשה, הצוותים החינוכיים, ובראשם מנהלי בתי הספר, הגנים והצהרונים, יעברו הסמכות לשימוש במזרק האפיפן, להפיכת שטחים לנקיים מאלרגנים, להעלאת המודעות לנושא ועוד.
יו"ר איגוד רופאי האלרגיה, פרופ' אהרון קסל, סבור שהתוכנית החדשה טובה אך אינה יכולה להתקיים בתנאים הנוכחיים: "מלכתחילה לא חשבנו שסייעות זה הפתרון המומלץ לילדים אלרגיים למזון. חשבנו שצריך לשאוף לפתרון כולל ומערכתי המושתת על הכשרת המעונות ובתי הספר, שייתן מעטפת לכולם".