חייה של היוטיוברית אורן גל לא תמיד היו סיפור הצלחה

"בחרתי להתמקד בערוץ שלי דווקא בבני נוער, מפני שאני עצמי עברתי קשה את גיל ההתבגרות. היו אהבות נכזבות, מערכות יחסים מורכבות עם חברים ועם ההורים. הכל היה אצלי מאוד הורמונלי, מאוד השתולל. אני חושבת שמהטעויות שלי אני יכולה לעזור לבני נוער, ולתת להם השקפה שונה באמצעות הסיפורים האישיים", אומרת היוטיוברית אורן גל.

"אני לא מנסה לומר שאני יודעת יותר; אני יודעת יותר טוב רק על עצמי, ואני יודעת שעשרות אלפי בני נוער לומדים משהו מהסיפור שלי, מכוונים את עצמם למקום יותר נכון ומרגישים פחות לבד. לדוגמה, הסרטון הכי נצפה שלי בערוץ הוא על מערכת יחסים שהייתה לי מגיל 13 ועד 17, שהיה בה אופי מתעלל מינית מהצד של הבחור. בעצם, בגיל מאוד צעיר נקלעתי לסיטואציה שלא ידעתי איך להתמודד איתה. הייתי עם זה לבד, לא ידעתי שאני במצוקה בכלל. בערוץ אני מספרת את הסיפור הזה מההתחלה ועד הסוף, ואפילו התחלתי לבכות בסרטון כי זה היה מאוד אמוציונלי בשבילי. בסוף אני אומרת את המסקנה שלי מהסיפור הזה, מה אולי הייתי עושה אחרת ומה המסר שלי מהסיפור הזה. בזכות הסיפור שלי, החבר'ה הצעירים יכולים להבין כל מיני דברים".
 

גל (21), מאזור המרכז ("אני מעדיפה לא לציין מאיזו עיר, כי ילדים כבר ממש באים אלי הביתה"), סוף־סוף נמצאת בשלב שבו היא מתחילה לקצור גם פירות כלכליים מהערוץ שלה אחרי עבודה קשה של כמה שנים והתמודדות נפשית לא קלה. אחד הדברים שמזוהים עמה ביותר הוא הדגש שהיא נותנת לעיצוב השיער שלה, בין היתר על ידי צביעתו בצבעים שונים. עבורה, לא מדובר בצורך לביטוי עצמי בלבד. 
 

"בעבר סבלתי ואני עדיין סובלת מטריכוטילומניה (הפרעה נפשית המאופיינת בדחף אובססיבי למרוט את שיער הגוף - א"ש) ", היא מספרת, "הייתי בהפרעה נפשית שבה תלשתי את השיער שלי, ועדיין יש לי את זה. זה התחיל בכיתה ג'־ד', שפתאום התחלתי לתלוש את השיער, וכשהייתי בכיתה ו', הייתי קירחת לחלוטין. אחרי הרבה שנים של כל מיני ניסיונות וטיפולים שונים, כולל כדורים פסיכיאטריים, למדתי שככל שאני נותנת לביטוי העצמי שלי לפרוץ החוצה, לשיער להיות בצבע שאני רוצה וללבוש בגדים שאני רוצה, אז אני תולשת פחות. אני חושבת שההפרעה הזו מגיעה ממקום של חוסר יכולת לשלוט בעצמך, וברגע שאני מרגישה בשליטה עצמית, אני הרבה פחות מרגישה את הצורך לעשות זאת. אני עדיין תולשת, אבל בצורה פחות משמעותית, ולא רואים את זה כבר". 
 

"הילדים שהייתי איתם בכיתה בבית הספר היסודי למדו להכיר את התהליך. הם לא הכירו מיד ילדה קירחת, ולכן לא הרגשתי מצדם איזושהי התעללות. אבל כשעברתי לבית ספר אחר בכיתה ז', היה לי שיער מאוד קצר. הילדים בכיתה לא הכירו את הסיטואציה והם היו מאוד רעים. למדתי בכפר הירוק מכיתה ז' עד י"ב, והכיתה שלי פשוט לא ידעה איך לאכול אותי. לא הייתי סטנדרטית בנוף והיה לי מאוד קשה להיטמע בחברה. בני נוער יכולים להיות מאוד מרושעים בגיל הזה. בכל פעם כשהייתי עוברת היו צועקים 'איכס', לא היו כוללים אותי בפעולות הכיתתיות והתנהגו אלי מגעיל. היו מריצים עלי דאחקות על ימין ועל שמאל. אני מדברת על כך גם בסרטונים בערוץ. בסופו של דבר, בית הספר טיפל בזה, העבירו אותי לכיתה אחרת שבה הכילו אותי, ואז מבחינה חברתית נהיה לי יותר קל. מצאתי קבוצה של חברים שאהבתי ופרחתי חברתית. ברגע שקיבלתי את ההזדמנות להוכיח את עצמי, אנשים מאוד אהבו אותי. בסרטונים אני מספרת מההתחלה ועד הסוף איך גיליתי שיש לי את ההפרעה הזאת, ומדברת על כל הקשיים וההתמודדויות". 

 

גל, המיוצגת בסוכנות teenk, מחזיקה בערוץ היוטיוב RealSmoothie, שאותו היא ממתגת כערוץ "האחות הגדולה". בערוץ היא מדברת על נושאים שהעסיקו אותה בצעירותה ("כשעשיתי שטויות"), כמו למשל נשיקה ראשונה, מערכת יחסים ראשונה, מחזור ראשון, מערכות יחסים עם חברים ועם ההורים, ומייצרת תוכן שקשור בסטייל. לערוץ 70 אלף עוקבים בגילי 11־22, ולדבריה היא מתהדרת ב־8־9 מיליון צפיות במאות הסרטונים שיצרה. "פתחתי את הערוץ כשהייתי בסוף כיתה י"ב. יש לי שלושה אחים קטנים, ובעיקרון תמיד הרגשתי 'האחות הגדולה'", היא מספרת. "במשך השנתיים הראשונות יצרתי תוכן במשרה מלאה, ואולי הייתי מרוויחה 400 שקל בחודש. מאוד קשה לפרוץ ולהצליח בתחום הזה. לאחרונה אני מרגישה שזה השתנה, וסוף־סוף אני מקבלת כסף כמו בן אדם שעובד מאוד קשה".
 

גל מדגישה שחוץ מסיפוריה האישיים, הרי שסטייל ונראות מאוד מלווים את הערוץ שלה. "יש בו הרבה תוכן וסטייל, אבל שוב - זה יותר מהמקום של 'האחות הגדולה'. כלומר, זה לא איך להתלבש נכון, אלא המטרה היא לתת לבני הנוער מקום לבטא את עצמם", היא מבהירה. "זה עוזר להם להביע את עצמם, לא לפחד מהחברה, לא לפחד להיות עצמם. זה בעצם מה שאני. הגעתי למקום שהנראות והחיצוניות שלי משקפים מאוד את הפנימיות שלי, והנראות שלי מאוד בולטת".
 

"למשל, אני צובעת את השיער שלי בכל כמה חודשים. אני מחליפה צבע בהתאם לתחושות, לעונה. כרגע אני עם צבע סגול. גם הבגדים שלי זה סוג אופנה מאוד צבעוני ומיוחד, שעדיין מאוד בתולי בארץ. יש לי גם עניין של ציפורניים שמאוד בולט בערוץ. כל הזמן יש משהו מיוחד על הציפורניים שלי. למשל, היו לי פרצופים של סטטיק ובן אל על הציפורניים לכבוד השיר החדש שלהם. היו לי דובוני גומי על הציפורניים. הציפורניים שלי הן כאילו ההשלמה של הלוק שלי. אני חושבת שהנראות שלי כל כך שונה ובולטת, וזה נותן לי גם הרבה מקום להתבטא". 

"בגילי 11־13 אלה יחסים של חברויות בין בנות לבנות, בנים לבנים, עניינים של חרם, ויש לי גם הרבה סרטונים על בריונות בבית ספר, על מריבות עם חברים. בגילים היותר בוגרים, יש הרבה בעיות של בינו לבינה, וגם התעסקויות עם אלכוהול. היה לי למשל בערוץ סרטון על אלכוהול, שדיבר על איך לשתות נכון. אני כבת נוער הייתי שותה בצורה לא חכמה, הגעתי לבית חולים בגלל זה והייתי במצב של כמעט מוות. רציתי לדבר בערוץ על העובדה שאני יודעת שבני נוער בגילים מסוימים שותים, שזה חלק מהעניין, אבל במקום לדבר על סכנות ולקחת תפקיד של מורה ומחנכת, דיברתי מנקודת מבט שאני יודעת שבני נוער שותים, שזה חלק מהחוויה, אבל בואו נלמד לעשות את זה בצורה שלא תזיק ושלא נתחרט עליה".
 

"לא נתקלתי בהורים שמסתייגים. לסרטון של האלכוהול אומנם היו כמה תגובות מהורים, אבל לדעתי היו אלה הורים היסטריים שלא כל כך מחוברים למציאות. מרבית ההורים שאני נפגשת איתם סופר־תומכים ואומרים לי שאני מנחה את הילדים שלהם בכיוון הנכון".
 

"זו אחריות ענקית, ובגלל זה למשל אני נמנעת מלתת עצות רפואיות, או עצות שהן מעולמם של הפסיכיאטר או הפסיכולוג. הקהל שלי ואני בקשר מאוד קרוב. תחשבי ש־70 אלף אנשים צופים בי ומדברים איתי על הבעיות שלהם, כי הם מרגישים שהם יכולים לסמוך עלי. הם יוצרים קשר דרך האינסטגרם, דרך האימייל, משתפים בתגובות, ואני לעולם לא אתן עצה שאני מרגישה שהיא לטיפולו של איש מקצוע, למשל במקרים של בני נוער שפוגעים בעצמם, או בני נוער שמרגישים לבד בצורה חריגה או בדיכאון. בסופו של יום, אני בחורה מאוד צעירה, והידע היחיד שיש לי הוא רק על הסיטואציות שחוויתי בעצמי, והדרך שלי לעזור לבני נוער היא יותר דרך הסיפורים שלי. אני לא יכולה להנחות אותם בסיטואציות שלהם; אני רק יכולה לספר מה אני חוויתי ומה אני הרגשתי".

 

את העוקבים שלה היא דואגת לפגוש לא רק דרך הערוץ. "אני גם נפגשת איתם ברחוב בכל פעם כשאני יוצאת מהבית, וגם מייצרת מפגשים בדרכים שונות", היא מספרת, "למשל, אחת לכמה חודשים אני עושה אירוע שבו אני מוכרת בגדים שאני כבר לא מתחברת אליהם במחירים מאוד זולים. ככה אני נותנת לקהל שלי גם אפשרות להיפגש איתי, וגם אפשרות לבוא ולרכוש בגדים שהם באופנה המאוד לא סטנדרטית שלי ובמחירים מאוד נוחים לבני נוער". 
 

לצה"ל היא לא התגייסה ("הייתי בדיכאון מאוד קשה כשקיבלתי את הצו הראשון"), וכיום, היא מרגישה שהיא פורחת. "יש לי קהל עצום שסומך עלי ומכיר אותי. זה הגיע למצב שבו חברות מעוניינות לפרסם אצלי כל מיני דברים או שאככב בכל מיני קמפיינים שלהם", היא מספרת. "מובן שזה חייב להיות בקו ישר עם המותג שלי ועם מה שאני מאמינה בו. למשל, עם סופר־פארם יש לי כבר כמה שנים שיתוף פעולה, עשיתי גם עם H&M משהו נחמד, והתמונה שלי הולכת להופיע עכשיו על 'ארטיק פליי'- ארטיק שעל העטיפה שלו מככבים יוטיוברים מוכרים מהארץ ועל המקל של הארטיק יש אתגר שהיוטיובר נתן עם אחד הצופים שלו. זה יוצר משהו אינטראקטיבי, כי הקהל יכול לבצע את האתגר ולהעלות את זה ליוטיוב. ובקרוב, בין 31 ביולי ועד 2 באוגוסט, יתקיים במרכז הירידים בתל אביב פסטיבל PlayCon, שבו אלפי יוצרים, צופים וכוכבי רשת מובילים ייפגשו באופן אישי עם בני נוער. אני אהיה אחת מהכוכבים. לקהל תהיה אפשרות להיפגש איתנו, להצטלם ולחבק".