לאחר שרשרת רעידות האדמה שאירעו שלשום, אתמול בצהריים התרחשה רעידת אדמה נוספת בעוצמה קלה של 3.2 בסולם ריכטר, שהורגשה בעיקר בצפון הארץ. על פי הנתונים שבידי גורמים מקצועיים, יותר מ־80 אלף בניינים ברחבי הארץ שגובהם מעל שלוש קומות אינם עומדים בתקן הבניה הנדרש לעמידה בפני רעידת אדמה קשה, וחלק גדול ממבנים אלו שוכן באזורים מועדים לפורענות לאורך עמק הירדן והשבר הסורי־אפריקאי, כמו טבריה, צפת, בית שאן ואילת.



שרשרת רעידות האדמה החלה ביום רביעי בבוקר, כשרעש אדמה בעוצמה של 4.1 דרגות הורגש בעיקר בצפון הארץ. מוקד הרעש היה בכנרת, במרחק של כעשרה קילומטרים מהעיר טבריה. לאחר כשעה אירעו שתי רעידות־משנה בעוצמה נמוכה. בשעות הערב, בסביבות השעה 22:40, התעוררה בהלה כאשר רעש אדמה נוסף בעוצמה 4.5 הורגש בצפון הארץ וגם במרכזה. מוקד רעש האדמה שוב היה באזור הכנרת, ודיירים דיווחו על מיטות ושולחנות שזזו, נברשות שנעו מצד לצד וחלונות רועדים. "פתאום הבית רעד במשך כמה שניות ולא הבנתי בהתחלה מה קרה. זה היה מלחיץ", סיפר חיים המתגורר בטבריה, שחווה באותו יום שתי רעידות אדמה.



אתמול בצהריים אירעה רעידת אדמה נוספת בעוצמה של 3.2 בסולם ריכטר, ובמכון הגיאופיסי הבהירו שמדובר ברעידת־משנה נוספת. מוקד רעידות האדמה היה בעומק של כ־15 קילומטרים בכנרת, שנמצאת על השבר הסורי־אפריקאי. לנוכח החרדות שנוצרו מפני רעידות אדמה נוספות בעוצמות גבוהות יותר, הבהירו במכון הגיאופיסי שהתופעה של רעידות־משנה בעוצמה נמוכה ידועה, והיא מתרחשת לעיתים בעומק ים המלח.



במסגרת ההיערכות העדכנית לתרחיש של רעידת אדמה חזקה, הערכת הייחוס שהוצגה בשנים האחרונות על ידי הוועדה הבין משרדית לרעידות אדמה היא שמספר ההרוגים עלול לעלות על 7,000 ומספר הפצועים במצב בינוני עד קשה יעלה על 9,000. עשרות אלפי בניינים יהרסו או שיגרם להם נזק כבד, ולעשרות אלפי מבנים נוספים ייגרם נזק קל עד בינוני. כ־170 אלף תושבים בישראל צפויים להיוותר ללא קורת גג במקרה כזה.



עם זאת, גורם ביטחוני אמר אתמול כי בשנים האחרונות חל שינוי לטובה במוכנות של הרשויות המקומיות לרעידת אדמה קשה, הקשר עם שלהן עם פיקוד העורף התהדק. בהובלת הפיקוד, כיום ב־250 מתוך 257 רשויות מקומיות יש יחידות "סער" מקומיות שעברו הכשרה ויודעות לתת מענה ראשוני לחילוץ. אותו גורם הוסיף כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שכשירות כל יחידה והאמצעים שיהיו בידיה תלויים באופן משמעותי ביכולות הכלכליות ובחוזק הרשות המקומית, ולא כחלק מתפיסה לאומית ומתוכנית לאומית המתוקצבת על ידי המדינה.