הורי הקורבנות בנחל צפית לרה"מ: הקם ועדת חקירה בלתי תלויה

ההורים קראו לראש הממשלה בנימין נתניהו להקים ועדת חקירה בלתי תלויה שתוכל לחקור לנסיבות שהובילו לאסון. "נוודא שאף אחד לא יחווה אסון כזה לעולם", אמרו. איציק אור, אביה של אלה ז"ל: "אלה בת הזקונים שלי נספתה באסון הנורא של מכינת בני ציון. ביום חמישי י"א באייר ה-26 באפריל 2018 עולמנו נחרב. הילדים היקרים שלנו נספו באסון נוראי שמקורו במחדל שאסור שיחזור עוד לעולם. אנחנו ההורים השכולים מאוחדים יחדיו במטרה משותפת - שאסון דומה לא יחזור עוד לעולם. הלוואי ולא היינו צריכים להיות כאן היום אבל לצערנו גורלנו הוא אחד. לכל משפחה האובדן קשה מנשוא אך לכולנו ברור כי לא ננוח ולא נשקוט עד שנוודא שאסון כזה לא יחזור עוד לעולם".

שרית, אמה של אלה ז"ל: "אני אמא ל-6 ילדים וסבתא ל-4, אלה האהובה הצעירה מבין ילדיי נספתה באסון. לעולם לא אשכח את היום בו היא יצאה לטיול הנורא ממנו לא שבה. הדברים חמורים ויובהרו בהמשך. ילדה חכמה, דעתנית, הדבק של המשפחה. אלה התקבלה למכינה על מנת להשפיע ולקרב את כל שכבות האוכלוסייה במדינה וליצור אהבת חינם. מאז האסון התהפכו חיינו. הגעגועים לאלה גוברים והמחשבות לא מרפות. הלב מלא ברסיסים שכואבים ולעתים גם מנצנצים ומלאי תקווה כי בחרנו בחיים. באסון הזה נספו ילדינו, מעורבים בו המון גורמים שצריכים לבצע בו בדק בית עמוק ולעשות שינויים. כל אמירה שלהם קורעת אותנו מבפנים. אנחנו כאן כדי שאסון המכינה לא יחזור עוד לעולם".

"עד היום אף אחד לא לקח אחריות"

יעל כהן, אמה של רומי ז"ל: "עד היום אף אחד לא לקח אחריות על האסון. איבדנו את רומי האהובה, היא לא הלכה לבד. אנחנו דורשים לחקור את האסון ואת מכלול הסיבות שהובילו אליו. חודשיים וחצי אחרי אנחנו מבינים שיש מכלול רחב מאוד של גורמים האחראים על מה שקרה, איפה המדינה, איפה משרד החינוך, הביטחון? הבת שלי יצאה מתוך בית הספר והלכה למכינה קדם צבאית. מי אחראי על הילדים שלנו? כל אחד מגלגל את האחריות ממנו והלאה. אנחנו לא נסכים שזה יקרה, חייבים להבין את התמונה הרחבה של מותם הטרגי. יש כאן מכלול שלם של גופים ואנשים שלא פעלו כיאות. חייבת לקום ועדת חקירה בלתי תלויה בראשות שופט בדימוס".

דורית, אמה של מעיין ז"ל: "ראינו במכינות ערך חשוב. חשוב לנו שאסון כזה לא יחזור עוד לעולם, סגירת המכינה היא החלטה נכונה. מיד אחרי האסון הזדרז משרד החינוך והקים ועדת בדיקה. אנו רואים במשרד החינוך אחד האחראים למותם של ילדינו. לא יתכן שמישהו שאחראי יבדוק את עצמו, זה לעג לרש". לדבריה, אף אחד מההורים לא הוזמן לתת עדות או להביע דעתו בנושא. "אנחנו לא מקבלים כל החלטה של ועדה זו ודורשים מרה"מ להקים ועדת חקירה בלתי תלויה". 

אמה של אילן ז"ל: "לא נוותר ולא נאפשר להוריד מסדר היום הציבורי את האסון. אנחנו פה עד שלא ימוצו כל ההליכים. שיחייבו את כל הגורמים באסון הזה כדי שהוא לא יקרה. שהמכינה לא תפעל כל עוד לא תוקם הוועדה ולא יהיו לה מסקנות. אנחנו פה עד שתמוצה החקירה וימוצה הדין עם כל האחראים על האסון. אנחנו דורשים מהפרקליטות לאפשר לנו להיות חלק בלתי נפרד מההליך".

"המדינה הזדעזעה יומיים והמשיכה הלאה"

עו"ד אלי זהר, ממשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן וצוות עורכי הדין של המשרד, המלווים את המשפחות, אמר כי "המדינה הזדעזעה מהאסון, אך הזעזוע נמשך יומיים בלבד עד שהמדינה עברה לסדר היום, לא קרה דבר של ממש. לא הייתה עבודת בדיקה, עבודת חקריה. נכון להיום אף אחד מההורים לא הוזמן לוועדה שמספרים לנו שמקיים משרד החינוך או לוועדה אחרת. חלקם נחקרו ע"י הפרקליטות ולכן אנו מנועים למסור פרטים נוספים הידועים למשפחות".

לדבריהם, "עקרונות המכינה הקד"צ להוות מדרשה לאומנות ולקיים בהתאם לחזון של המכינה חברת מופת בארץ ישראל, ולפעול מתוך תפיסת אחריות לעתיד מדינת ישראל. לצערנו הרב, אף אחד מהעקרונות האלה לא מקוים. למדנו לדעת שפרט לביקורי תנחומים ואמירות בנאליות לא נעשה דבר כי להניח דעתם. המשפחות יאלצו להמשיך להתמודד עם האסון. החוק מחייב את משרד החינוך והביטחון לפקח על המכינות". לדבריו, "מרגע זה לא תרד מסדר היום הקריאה להקים ועדת חקירה. כל הוועדות הפנימיות של המוסדות החוקרים את עצמם - אין להן ערך".

ההורים גם התייחסו ליחס של מנהל המכינה לשעבר, יובל כאהן, החשוד בגרימת מוות ברשלנות: "עד היום אף אחד לא פנו אלינו מהמכינה. אנחנו פנינו לראש המכינה, רצינו לדעת מה קורה עם מעיין. לא קיבלנו התנצלות, לא פומבית ולא אישית", אמרה אמה של מעיין. אמה של יעל הוסיפה: "קיבלתי ממנו סמס, הביע תנחומים, אבל לא נפגשנו. הוא עושה הפרד ומשול. לחלק מההורים שלח מכתבים, לחלק הודעות, לחלק שלח נציגים ולחלק שום דבר". 

אמה של יעל סדן התייחסה לאחריות של משרדי החינוך וביטחון: "אני כאן לדרוש חשבון נפש. יש כאן מין קלות דעת דווקא על המכינה. יש כאן מערכת רקובה מיסודה, ההתנהלות של הנהלת המכינות היא מאוד יהירה ושחצנית, שלטון יחיד. הילדים האלה סמכו בעיניים עצומות כי ידעו שהם בידיים טובות. אם משרד הביטחון והחינוך מתנערים מאחריות למה לא נרשם בחוזה שזו מכינה פרטית של שלטון יחיד? אין כאן ערכים, חינוך, זולת. אילו היינו חותמים על חוזה שזו מכינה פרטית היה לנו שיקול דעת אם להכניס את הילדים או לא".

לדבריה, "על האסון נודע לנו באחת בלילה כשבאנו לזהות את יעל. שיקרו לנו במשך כל הלילה, עד אחת בלילה לא ידענו אם יעלי שם או לא. יש כאן בעיה בסיסית, יש ניצול של ילדים טובים בדרך כל כך פושעת של חוסר אחריות, הפקרות, זלזול בחיי אדם. כשקורה אסון מתנערים? הם לא הילדים שלנו? צריך לתת את הדין".