"הקמת יישוב בקרני חיטין תגרום למלחמה בין הדרוזים למוסלמים ותביא מהומות וחורבן", מתריע אמיר מהיישוב מג’אר, שלדבריו מייצג רבים מבני העדה. “המיקום הזה בעייתי מאוד, ורוב הדרוזים מתנגדים לו. המגזר המוסלמי לא יסכים לכך בשום אופן, ואנחנו הדרוזים נצטייר כמי שגזלו מהם מקום קדוש. ההשלכות יהיו קטסטרופליות".
ההחלטה להקים יישוב דרוזי חדש באזור קרני חיטין, בגליל התחתון, החלה להתגלגל כבר ב־2012 במסגרת החלטה עקרונית שהתקבלה על ידי ממשלת ישראל. בנובמבר 2015 אושרה התוכנית ביוזמת החטיבה להתיישבות, אולם לא התקדמה בשטח בפועל. לאחרונה הוחלט לזרז את יישומה, והיא עברה בוועדת היגוי שנתנה לה אישור סופי. על פי התוכנית, יוקמו 2,500 יחידות דיור לבני העדה הדרוזית על המדרונות הדרומיים של הגן הלאומי קרני חיטין, אתר מורשת בעל חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית ודתית לשלוש הדתות.
“העולם הנוצרי לא יאהב את זה", טוען ד"ר רפי לואיס מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית אשקלון, שחוקר את המקום משנת 2006 ואף כתב עליו את הדוקטורט שלו. “האוונגליסטים, אוהבי ישראל, שתורמים מיליונים למדינה, הקימו שם כנסייה באחד מאתרי הנצרות הכי חשובים, על הר האושר, שבו נשא ישו את אחת הדרשות המשמעותיות שהובילה למעשה להקמת הקהילה הנוצרית (אף כי הקתולים מזהים את הר האושר בנקודה אחרת - סב"ד). מבחינה זו, הממשלה יורה לעצמה ברגל. אין לדעת כיצד יגיב הוותיקן כשישמע על התוכנית. זו תהיה בכייה לדורות ויפגע קשות ביחסי החוץ של ישראל".
בנוסף למשמעויות הדתיות והמדיניות שהאזור טומן בחובו, קרני חיטין מספר סיפור היסטורי עשיר מהתקופה הפרה־היסטורית מלפני רבע מיליון שנה, דרך הקרב על המקום בשנת 1187, שבו סלאח א־דין הכריע את צבא הצלבנים והוביל לנפילת ממלכת ירושלים. גם נפוליאון לחם שם, וממצאי החפירות באתר חשפו מערכת דרכים מהתקופה הרומית וקברים מתקופת הברונזה ומהתקופה הביזנטית הקדומה. לאחרונה אף מצא צוותו של ד"ר לואיס עדויות במקום ליישוב ולמקדש גם מהתקופה הכנענית. בנוסף, ההערכה היא שגופתו של נעדר צה"ל יוסף מרגלית, שלחם בגדוד 13 של גולני בקרב על האזור בשנת 1948, נמצאת במקום המיועד לבנייה. ואם כל זה לא מספיק, האתר קדוש גם לעדה הדרוזית. “נבי שועייב, הממוקם במקום, הוא לפי המסורת מקום קבורתו של יתרו, כהן מדיין, שהוא הנביא החשוב ביותר לעדה הדרוזית", אומר ד"ר לואיס. “אני מדבר איתם המון וסבור שהם בעצמם אינם רוצים את המיקום הנבחר. אם יוקם יישוב דרוזי באזור ויפגע באתרי מורשת וקדושה עולמיים של כל הדתות, העולם ידרוש תשובות גם מהדרוזים. סלאח א־דין היה ידוע כמי שעשה חסד עם הדרוזים, והם לא ירצו להגיע לסכסוך עם המוסלמים או הנוצרים".
“זה ליד קבר יתרו, ואני יודע בוודאות שאף דרוזי לא יסכים לבנייה שם", מוסיף אמיר. “היהודים אף פעם לא פגעו בקברים ובמקומות קדושים, ותמיד ידעו לתת להם כבוד, אז למה שהדרוזים יפגעו? יש במקום מסגד, ואנשים הולכים להתפלל שם, ולא נסכים לפגוע בהם. במקביל, יש לנו תפיסה בדת שאומרת שאסור לגור במקום קדוש. זה הכל פוליטיקה".
תהליך של חילוניות
כשהוקמה מדינת ישראל, עמד מספר הדרוזים בה על 14,500 איש. כיום, רק בכפר ירכא לבדו מתגוררים 18 אלף בני אדם. המספר הכולל של בני העדה עומד כיום על 126 אלף.
כזכור, חוק הלאום, שאושר בכנסת ביולי 2018 וקבע כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית וסמליה יהודיים, עורר זעם בקרב בני העדה, שטענו שהחוק, שאינו מזכיר את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית המקנה שוויון לכל אזרחיה, ברוח עקרונות מגילת העצמאות, גורם לאפלייתם ויצאו להפגין נגדו בהמוניהם. כעת מאמינים אנשי אקדמיה ותושבי המקום כי סערת חוק הלאום היא שהובילה להאצת התוכנית, בניסיון להוכיח שינוי בשטח ולפייס את הדרוזים.
לדבריהם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת איוב קרא, שהחל לקדם את התוכנית עוד כשכיהן כסגן השר לפיתוח אזורי, קיוו כי יצליחו להרגיע את מנהיגי המגזר באמצעות החלטה מזורזת על הקמת היישוב ובאמצעות הטבות נוספות שיינתנו לבני העדה.
אלא שלמרות ההסכמה כי יש למצוא פתרון למצוקת הבנייה והצפיפות בקרב העדה הדרוזית, המיקום הנוכחי כאמור גורר התנגדות, ולא רק בגלל חשיבותו ההיסטורית והדתית. מנהיגי הדת הדרוזים, שהעדיפו לא להתראיין, הביעו חשש כי בשל המרחק הפיזי מהכפרים, יחל תהליך של חילוניות ויתפוגג הקשר של הצעירים למסורת. אחרים מלינים על כך שלא שיתפו אותם בהחלטה.
“לבחור יישוב כל כך מרוחק ממרכז החיים התרבותיים של הדרוזים - זו טעות, ויהיו לכך השלכות חברתיות קשות", אומר ד"ר סלים בריק, מרצה למדעי המדינה ובן העדה. “זה לא הגיוני להקים יישוב במקום כל כך לא נגיש ומרוחק . הרי 80% מהדרוזים גרים בגליל העליון, אז מדוע לא שם? יישוב צריך להיות בסביבת משפחה, חברים וקהילה. ואם מתייחסים אלינו ברצינות, למה השר קרא שמוביל את התוכנית לא שיתף אותנו בה? לדעתי, זהו עוד ספין שמיועד להרגיע את הרוחות לאחר חוק הלאום, ואשר יתפוצץ בהמשך. יגידו לנו: ‘רצינו לבנות לכם יישוב חדש, התנגדתם, וזו בעיה שלכם’".
היישוב החדש אמור להיות מוקם בין אדמות קיבוץ לביא לטבריה, כאשר שטח של כ־600 דונם של אדמה חקלאית יופקע מהקיבוצים לביא ובית רימון. התושבים שם מתנגדים לתוכנית. “ההתנגדות שלנו היא לא על רקע זה שמדובר ביישוב דרוזי, כפי שניסו להדביק לנו תווית של גזענים", אומר מזכיר קיבוץ לביא, נתי רוזנצוויג. “הדרוזים וקיבוץ לביא זה סיפור אהבה רב־שנים. קבר נבי שועייב הוא הנקודה הכי קרובה אלינו, ומיום הקמת הקיבוץ אנחנו ביחסים מצוינים עמם. אבל ההחלטה הזאת מסנדלת גם את העדה. אם באמת רוצים לתקן אפליה, יש להקצות קרקע במיקום אסטרטגי כדי שתהיה אפשרות לגדול ולהתפתח. בתוכנית הנוכחית, מצד דרום יש את כביש 77, מצפון יש צוק, ואין אפשרות ממשית להתרחבות ולבנייה. המשמעות היא שזה יבוא על חשבון הגן הלאומי קרני חיטין, על חשבון החקלאות או על חשבון השטחים הפתוחים".
“תעודת עניות"
מאז ההחלטה העקרונית על הקמת היישוב שהתקבלה ב־2012, הוצעו חלופות רבות למיקום. בתחילה עסקה ההחלטה באזור הגליל המערבי, בסמוך ליישובים דרוזיים אחרים. בהמשך דובר על תחומי המועצה האזורית מטה אשר, שאף קיבלה בברכה את הרעיון. כמו כן, עלו על הפרק אזורי שפרעם וטמרה, שבהם ישנם שטחים נרחבים סביב. אולם בסופו של יום הוחלט כאמור על קרני חיטין שבגליל התחתון – מהלך שאליו גם מועצת גליל תחתון מתנגדת נחרצות.
“לפני שלוש שנים הציגה החטיבה להתיישבות את התוכנית כהחלטת ממשלה, כולל עלויות, אבל איש לא נתן מענה בפן המועצתי", טוען ראש המועצה גליל תחתון, אשר כהן. “אנחנו התנגדנו. לא נעשתה בדיקה מעמיקה לגבי ההשלכות החברתיות והתעסוקתיות של ההחלטה, כמו גם ההשלכות על מערכת החינוך והסביבה הקרובה. אנו ביחסים מצוינים עם שכנינו הדרוזים ורוצים אותם כשכנים. אני מפקיד את חיי בני בגולני בידי מח"ט דרוזי וסומך עליו ב־200%, אבל שמירה על האדמות שלנו כגורם ייצור כלכלי ובחינת אספקטים חברתיים ותעסוקתיים לעומק - הן המינימום שנדרש מתוכנית כזאת. כל זה לצד פגיעה בערכי תרבות ומורשת ושטחים פתוחים. בעיניי, נעשתה פה עבודה לא מספיק מעמיקה".
“יש פה התרסה גדולה שתעלה ביוקר", מזהיר ד"ר לואיס. “פגיעה כל כך משמעותית בעולם המוסלמי והנוצרי תגרור תגובות רבות. לצערי, נראה שמשתמשים בדרוזים כקלפי משחק. כל העושר התרבותי וההיסטורי הזה עומד להיהרס, וזו תעודת עניות למדינת ישראל. היישוב אמור להיבנות על אזור שמספר סיפור היסטורי ששייך לעולם שלם וחשוב למיליונים בעולם כולו. אין לדעת מה יהיו ההשלכות המדיניות והדתיות של צעד כזה".
משר התקשורת איוב קרא לא התקבלה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.