דוח המבקר: "כישלון בהיערכות המדינה לטיפול בשריפות"

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (ראשון) דוח ביקורת מיוחד ונוקב על היערכות הרשויות ותפקודן בגל השריפות הענקיות שפרצו בנובמבר 2016 ועל התנהלות המדינה בנוגע לפיצוי על הנזקים הכבדים שנגרמו. "שריפות הענק האחרונות בקליפורניה שגרמו לתוצאות הטראגיות בחיי אדם וברכוש, מלמדות שוב כי אירועי חירום בעיתות שגרה, כגון רעשי אדמה ושריפות המתלקחות בתנאי מזג אוויר קיצוניים -פורצים בדרך כלל ללא התרעה מוקדמת", התריע שפירא בפתח הדוח, "מכאן שהעורף האזרחי נדרש למוכנות מיטבית לכלל אירועי החירום. דבר המחייב איגום משאבים לאומיים והיערכות מוקדמת מערכתית ובין-ארגונית של גופים רבים. כאשר הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חיוני בהיערכותו של העורף האזרחי לקראתם ובטיפול בהם".

שפירא ציין בדוח, כי גל השריפות שהתחולל ברחבי הארץ בנובמבר 2016 היה החמור ביותר בתולדות המדינה מבחינת הנזק לרכוש ולסביבה ולראשונה נפגעו פגיעה ממשית שכונות עירוניות המאוכלסות בצפיפות בעשרות אלפי תושבים. השריפות כילו שטחים בהיקף של יותר מ-41 אלף דונם, במהלכן נפגעו כ-1,900 דירות - מהן כ-580 נפסלו למגורים - וניזוקו 123 כלי רכב. הנזקים שנגרמו במהלך גל השריפות ועלויות ההתמודדות עמו, הסתכמו על פי ההערכות בכ-647 מיליון שקל לפחות. "למרבה המזל לא היו הפעם קורבנות בנפש, במידה רבה הודות לתושייתם של כוחות הכיבוי וההצלה", מוסיף שפירא.

הוא הבהיר שהדוח מתפרסם ב-2 בדצמבר, ביום בו לפני שמונה שנים, פרצה הדליקה הגדולה בכרמל. באסון הכרמל נספו אז 44 איש ואישה ונער ביניהם. בעקבות האסון הנורא פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד. בדברי המבוא  שלו נכתב: "מי ייתן ומחיר אבדן החיים ששילמו 44 צעירות וצעירים, בראשית דרכם בחיים, יתרום למניעת אסונות דומים בעתיד. הפקת לקחים מן המקרה ויישומם באופן מידי הם בגדר נחמה פורתא".

אולם, שפירא מתריע כי "מממצאי דוח זה עולה תמונה עגומה ולפיה הרשויות המקומיות שנבדקו וגופי החירום - רשות החירום הלאומית (רח"ל), פיקוד העורף, משטרת ישראל ורשות הכבאות - לא יישמו את מלוא הלקחים מאירועי החירום הקודמים ולא תיקנו את כל הליקויים שהועלו בדוחות ביקורת קודמים".

משרד מבקר המדינה בעת הכנת הדוח הנוכחי היבטים בהיערכות למניעת שריפות של עיריית חיפה, המועצה המקומית זיכרון יעקב והמועצות האזוריות מטה בנימין ומטה יהודה ואת התנהלותן במהלך גל השריפות.

עוד נבדקו היבטים כספיים של גל השריפות - בחינת הנזקים שנגרמו במהלכו, עלויות ההתמודדות עימו ועם השפעותיו, ובחינת התהליך שבמסגרתו נתנה המדינה פיצוי על הנזקים שנגרמו להם. הבדיקה כללה גם מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו בדוחות עבר. כמו כן נבדקה ההסדרה בנושא בטיחות אש בבניינים רבי-קומות.

שפירא קובע, כי בהיעדר הסכמות בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ,טרם אושרו התקנות והכללים בנושא ההגנה על יישובים מפני שריפות יער, שנוסחו עוד בשנת 2014. לדבריו, העיכוב הנמשך ארבע שנים יוצר מצב שאין הדעת סובלת, בו רשות הכבאות אינה יכולה להורות לרשויות המקומיות כיצד להיערך למניעת שריפות בתחומן, לפקח על יישום הוראותיה ולאכוף אותן.
 

הדוח חושף כשלים וליקויים בהיערכות ובתפקוד המשטרה, כבאות והצלה והרשויות המקומיות וכן של רשות המיסים בנוגע לפיצוי עבור הנזקים. מחברי הדוח קובעים, כי רשות כבאות והצלה לא ערכה תרגילים להתמודדות עם שריפה לכל רשות. גם המשטרה לא יזמה תרגילים משותפים. במהלך השריפות המשטרה אף לא הנפיקה אישורי מעבר לעובדים ברשויות המקומיות.

שפירא קובע עוד, כי נמצאו ליקויים מהותיים בהיערכות הרשויות המקומיות שנבדקו לשריפות רחבות היקף - עיריית חיפה, מועצה מקומית זכרון יעקב והמועצות האזוריות מטה יהודה ומטה בנימין. בין הליקויים הבולטים: לא הוכנו תוכניות ליצירת מעטפת הגנה היקפית מפני שריפות. חלקן לא הכשירו אזורי חיץ ודרכי מילוט, לא הקימו תשתיות מים מספקות ולא תרגלו את מערכי החירום שלהן לתרחישי שריפות. קווי החיץ עשויים היו לסייע במניעת התפשטות האש לבתי מגורים.

"על אף שמרבית הגופים פעלו במתכונת חירום,  לא הוכרז על אירוע אסון המוני או מצב חירום אחר, ולא נמצא כי התקיים דיון סדור בנוגע לצורך בהכרזה כזו", ציין עוד שפירא, כאשר הוא מותח ביקורת על המשרד לביטחון פנים, שלא הכריז על מצב חירום. הדוח מעלה ליקויים בהתנהלות מרכזי ההפעלה - המקום בו פועל מטה החירום של הרשות המקומית בעת אירוע חירום."בשל היעדר אישורי מעבר לבעלי תפקידים מיוחדים, נמנעה מהם גישה לאזורי השריפות ונפגעה יכולתם לבצע את תפקידם", צויין עוד כי "גם נמצאו ליקויים בפינוי אוכלוסייה ובפינוי מוסדות חינוך".

מבקר המדינה קובע עוד, כי בשל נתוני משטרת ישראל, לפיהם חלק ניכר מהשריפות מקורן בהצתות על רקע לאומני, החליט מנהל רשות המיסים להגדיר הצתות אלו כ"שעת חירום - זמן לחימה". קרן הפיצויים הקימה בתוך כמה ימים מפרוץ האירועים ארבעה מוקדי טיפול בניזוקי גל השריפות. אבל מהביקורת עולה שלא ניתנו הנחיות ברורות לרשויות המקומיות בנוגע לקביעת הפיצוי.

עד סוף מאי 2018 סיימה הקרן את הטיפול ברוב המוחלט (כ-97%) של תיקי התביעה, ושילמה לניזוקי גל השריפות כ-260 מיליוני שקל. לעומת זאת, רשות המיסים לא קבעה מדיניות בנוגע לפיצוי על נזקים ליער ולחורש אף שנדרשה לסוגיה זו בעבר, והדבר הביא לאי-בהירות, עיכב בירורן של תביעות ומנע העברת כספים לניזוקים.

"על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, גופי החירום, רשות המיסים והרשויות המקומיות לפעול בנחישות, לקידום ההיערכות לאירועי חירום אזרחיים ולטיפול מהיר ויעיל באירועים דומים ואף חמורים יותר בעתיד. עליהם לטפל בהקדם בליקויים שהועלו בדוח זה ובדוחות הקודמים כדי להיות ערוכים באופן מיטבי כבר לקראת קיץ 2019", ממליץ שפירא בסיכום הדוח הנוקב.

"המשרד לביטחון הפנים מברך על דו"ח מבקר המדינה, מציין את תושייתם של כוחות ההצלה אשר פעלו בנחישות ומנעו נזק רחב היקף ואבידות בנפש. המשרד יחד עם גופיו:  משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה ושירות בתי הסוהר, פועלים וימשיכו לפעול לחיזוק המוכנות וליישום הלקחים הרלוונטיים. 
 

"בעניין אי-אישור תקנות וכללים להגנה על יישובים מפני שריפות וסוגיית קווי-חיץ ומיפוי העלויות - טיוטות התקנות והכללים גובשו והן מוכנות מזה מספר שנים. על-אף חשיבות ודחיפות הנושא, ולמרות העבודה המשותפת שנעשתה עם כלל הגופים והמשרדים הרלוונטיים, לצד ההסכמות המקצועיות שהושגו , לא הותקנו התקנות בפועל, מכיוון שלא התקבלו כל ההסכמות הנדרשות בחוק כדי להביא את התקנות לאישור הכנסת ומשרדי הממשלה הרלוונטיים מתנגדים להן.
 

"למרות שהמשרד לביטחון הפנים אינו גורם מתקצב פעלו ופועלים השר והמשרד מול משרדי הממשלה , לרבות משרד האוצר. השר לביטחון הפנים אף פנה למבקר המדינה וביקש את התערבותו לנוכח סיכון החיים בהיעדר נקיטת הפעולות הנדרשות על ידי הרשויות. חרף מאמצים אלה עדיין מתנגדים משרדי הממשלה להתקנת התקנות ולכן לא ניתן לפי החוק להביאן לאישור הכנסת. יובהר שוב שהמשרד לבטחון הפנים הינו לעניין זה הרגולטור הקובע את חובת יצירת פסי האש וקווי החיץ סביב היישובים סמוכי יער וחורש והוא אינו הגורם המופקד על מימון ביצוע הנושא.
 

"לעניין תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה בנושא החזקה, בדיקה, תחזוקה ותרגול של סידורי בטיחות אש בבניין גבוה ובבניין רב-קומות - הרשות הארצית לכבאות והצלה גיבשה יחד עם המשרד לביטחון הפנים את התקנות בנושא, שמטרתן להסדיר את חובת תחזוקת סידורי בטיחות האש הקיימים בנכסים מסוג בניינים גבוהים ובניינים רבי-קומות, ולקבוע -  לאור מאפייניהם הייחודיים - חובת פיקוח הבעלים וביצוע תחזוקה שוטפת, וכן ביצוע תרגול פינוי בבניינים מסוימים. בדיון שהתקיים ביוני 2018 בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בעניין, ביקש יו"ר הוועדה מהרשות הארצית לכבאות והצלה לעבות את מסמך עלות הנטל הציבורי של הרגולציה למול תועלתה שהוצג במהלך הישיבה, כך שתורחב ההשוואה לדין המחייב במדינות נוספות. עוד נתבקשה הרשות להרחיב את בחינת הערכת עלויות תחזוקת סידורי בטיחות האש בבניינים רבי-קומות. בספטמבר נשלחו ההשלמות על-ידי כב״ה, ובימים אלו אנו ממתינים לקביעת דיון בוועדה לאישור התקנות.
 

זאת ועוד, אגף חירום במשרד לביטחון הפנים מגבש ומטמיע תכנית-אב לאומית להתמודדות עם אירוע שריפות ענק רב-זירתיות ("מגן האש"), בשיתוף גופי המשרד: משטרת ישראל, כב"ה ושב"ס. התכנית גובשה במסגרת תהליך הפקת לקחים לאומי מאירועי גל השריפות בנובמבר 2016. במסגרת פעילותו קיים האגף יום עיון והטמעה לאומי להתמודדות עם אירועי שריפות רב-זירתיות ונערך לקיום תרגיל לאומי במהלך דצמבר 2018 בנושא "התמודדות עם שריפות ענק רב-זירתיות", בשיתוף משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה וכלל גופי החירום והביטחון הנוספים: משרדי ממשלה, מערכות מוניציפליות, רשויות ייעודיות רלוונטיות. וזאת במטרה לשפר את הכשירות והמוכנות הלאומית לתרחיש שריפות ענק רב-זירתיות. יובהר שוב שגם בנושא בניינים גבוהים כמו בנושא קווי חיץ המשרד ביצע את חלקו והכין תקנות מקצועיות לאישור הכנסת אולם הכנסת מסיבותיה שלה לא אישרה אותן".