הרבה לפני מחאת הנשים שהגיעה לשיאה בשבוע שעבר, אישרה הכנסת חוק חיוני למאבק באלימות כלפי נשים, ובכלל זה אלימות כלכלית מהן סובלות נשים שנעקרו מחייהן הקודמים. כבר ביוני 2017, לפני שנה וחצי, עבר בקריאה שלישית חוק שיקום כלכלי ותעסוקתי לנשים מוכות שיזמה ח"כ לשעבר ויו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון, ואשר קבע כי כל אשה שתצא ממקלט נשים מוכות תקבל סל שיקום הכולל סיוע במציאת תעסוקה בליווי אישי, סבסוד מעונות יום לילדיהן ועוד. אבל גם כשהכנסת מוציאה תחת ידה חוק חיוני, הדרך ליישומו משתבשת לא פעם בעודף ביורוקרטיה לא יעילה.
זה מה שקורה בימים אלה ממש במשרד הרווחה לחוק המדובר. רק לפני שבועיים, שנה וחצי אחרי החקיקה, הוציא המשרד מכרז למציאת ספק שיהיה אחראי למערך השיקום שקבע החוק, מכרז שהגיע לידי "מעריב". המועד האחרון של הגשת הצעות למכרז הוא ה-7 בינואר, מה שמבטיח שבמקרה הקצר ביותר השלב הראשון של התכנית לא יפעל לפני מחצית 2019.
אבל הסחבת היא הבעיה האחרונה במכרז הזה. גורמים במקלטי הנשים ובעמותות הסיוע זועמים על עצם הכוונה של משרד הרווחה להפקיד בידי גוף אחד חיצוני את המלאכה המורכבת של יוצאות המקלטים לעצמאות כלכלית, במקום לעבות את מערך הסיוע הקיים המשווע לתקציבים ומחזיק בכל הידע המקצועי הנדרש.
בישראל כ-700 נשים נקלטות ב-14 מקלטים מדי שנה, ועוד כמה עשרות ב-15 דירות מעבר. כ-200 מתוכן יהיו זכאיות מדי שנה על פי החוק, לסל השיקום. כדי להפעיל מערך ארצי יעיל המותאם מגזרית לנשים חרדיות, ערביות, עולות חדשות וכ'ו, יש צורך בעלות של 11 מיליון שקלים בשנה לפי תחשיב אחת העמותות, אבל משרד הרווחה מחפש ספק בעלות כ-3 מיליון שקלים בשנה וללא כל אפיון פרטני לאופי השיקום השונה הנדרש בין מגזר אחד למשנהו בעוד המקלטים הקיימים מתמחים בדיוק בזה.
"במקום לשכלל את המקלטים עתירי הניסיון המשוועים לתקציבים, ולקשור בינם לבין תכניות קיימות של שיקום תעסוקתי, מחפשים גוף חדש ובמכרז שהוא בדיחה. לא זאת הדרך להוציא קורבן אלימות לחיים עצמאיים" אומרת בכירה בתחום ל"מעריב". "בדירות המעבר הקיימות יש יחס של עובדת סוציאלית לכל שמונה נשים בשעה שהמכרז קובע עובדת סוציאלית לכל 25 נשים. בתכנית הן יזכו לכאורה גם במלווה תעסוקתית אבל לו היו מרחיבים משמעותית את דירות המעבר ומוסיפים תקן של עובדת סוציאלית תעסוקתית אחת לכל עמותה שמפעילה אותן, אפשר היה לשמר את השרשרת של הידע החיוני על מצבה של כל יוצאת מקלט, הרקע והצרכים הייחודיים שלה בדרך לשיקום".
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" מוסיף: "המחאה בשבוע שעבר מחייבת את משרד הרווחה לחשב מסלול מחדש. נשים אינן יכולות לחכות עד שיגמרו הליכי המכרז והן זקוקות לסיוע מיידי. טוב יעשה המשרד אם יוותר על שירותי חברות פרטיות ויבסס את המענים לתוכנית על לשכות השירותים החברתיים ועל גופי החברה האזרחית המתמחים בנושא כבר שנים רבות".
התקלות החובבניות ביישום החוק לא נעלמו מעיני יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) ול"מעריב" נודע כי הוא נועד בנושא בחודש שעבר עם מנכ"ל משרד הרווחה ד"ר אביגדור קפלן והעלה בפניו את נושא העיכוב הרב ביישום התכנית ואת התהייה מדוע מלכתחילה להוציאה לגוף חיצוני במקום לשלבה בפרוייקטים קיימים של שיקום כלכלי עבור אוכלוסיות חלשות, ובתוך כך להגדיל את אחוזי המשרה של עובדים סוציאלים במשרה חלקית.
אלאלוף המליץ לקפלן כי השירות לא ינתן על ידי ספק אחד וכי תיעשה מחשבה כיצד להשתמש ביעילות במסגרות הקיימות. המנכ"ל מצידו הודה כי הנושא התעכב שלא לצורך והבטיח לאלאלוף שהמשרד ינקוט בצעדים על מנת להביא לניצול התקציב במהירות האפשרית ו"יבדוק את הנושא" בנוגע ליעילות המכרז. אבל המכרז בכל זאת יצא לפועל.
ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "התכנית תפעל רק לאחר שהליך המכרז יסתיים. כמו תכניות שיקום אחרות לנפגעות אלימות, היא דורשת ליווי של אנשי מקצוע מיומנים לתחום האלימות במשפחה וייעודית לנשים יוצאות מקלט. ככזו התכנית יכולה לכלול גם נשים שאינן מוכרות במחלקות לשירותים חברתיים, במיוחד אם האשה יוצאת ליישוב שונה מזה שיצאה ממנו למקלט. כך שגם אם האשה לא עונה לקריטריון של תכניות שיקום כלכלי קיימות, היא תיכלל בתכנית הליווי החדשה. בד בבד כל אישה המתאימה לתכנית שיקום תעסוקתי קיימת, יכולה כבר כיום לקבלה בלי קשר לתוכנית הליווי שבמכרז".
כך נראית סחבת הממשלה בטיפול באלימות כלפי נשים. בדיוק כמו שלא הפריע לשרים ארדן ושקד למסמס את חוק האזיק האלקטרוני לגברים אלימים שיזמה ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) כבר לפני שלוש שנים, שקיבל את תמיכת הממשלה כבר ביולי 2017 ועבר קריאה טרומית בכנסת אבל רק השבוע (ראשון), אושר בשנית בוועדת השרים לחקיקה והפעם כהצעת חוק של השרים בדרך לקריאה ראשונה בכנסת. ולזה קרא ראש הממשלה "חקיקת בזק".