המוטו שלנו הוא הסברה ללא התנצלות. אנחנו באים ואומרים שיש למדינה שלנו זכות קיום", אומר אשר שטרן, פעיל ב"מילואימניקים בחזית" - עמותה שייסדו חיילים וקצינים של צה"ל המשרתים במילואים, במטרה לפעול נגד קמפיין החרם של ה־BDS ולהילחם באנטישמיות בקמפוסים ברחבי ארצות הברית.


שטרן (25) מרעננה, סטודנט לממשל, אסטרטגיה ודיפלומטיה במרכז הבינתחומי הרצליה, עלה ארצה מדרום אפריקה בשנת 2009. "המטרה שלנו היא לא לאפשר לארגונים אנטי־ישראליים בקמפוסים בארצות הברית להפיץ שקרים על מדינת ישראל, למשל שישראל היא מדינת אפרטהייד", הוא מספר. "בתור דרום אפריקאי, זה פוגע לי ישר בלב, כי אני גדלתי בדיוק אחרי שהסתיים האפרטהייד. אני יודע מה זה אפרדטהייד אמיתי".

לדברי שטרן, פעילות העמותה מתמקדת בעיקר בקמפוסים בארצות הברית, "אבל שלחנו צוותים גם לאנגליה ולמקומות נוספים שבהם מתקיימים 'שבועות אפרטהייד'", הוא מבהיר. "זהו שבוע שבו ארגונים אנטי־ישראליים מפיצים שקרים על מדינת ישראל, כדי לשכנע סטודנטים שזו האמת. יש לנו גם קבוצה של מיעוטים שמצטרפים אלינו ועושים עבודה מדהימה. אנחנו גם מעבירים פאנלים לקהילות שונות בארצות הברית, בכל מקום שמזמינים אותנו, ואנחנו גם מספרים את הסיפורים האישיים שלנו כחיילים וכמילואימניקים".


שטרן מספר כי כאשר נערך "שבוע אפרטהייד" בקמפוס מסוים, הם מגיעים אליו, מפגינים נוכחות ואומרים לסטודנטים שהם מוכנים לנהל דיאלוג ולדבר עם כל אדם, אבל לא מוכנים שיופצו שקרים. "אנחנו עומדים מול הקיר של הארגונים האנטי־ישראליים עם שלטים שכתוב עליהם: 'אני ישראלי, שאל אותי כל מה שאתה רוצה'. אנשים באים, שואלים. זו גם כמעט הפעם הראשונה שהם נפגשים עם ישראלים. יש הרבה בורות בקרב סטודנטים בנושא הישראלי". 

האם הארגונים האנטי־ישראליים מצליחים לשכנע את הסטודנטים?
"אם מישהו בא ומעביר לך מסר אחיד שישראל היא מדינה איקס - ואת לא מכירה את המציאות - אז זו הופכת להיות גם הדעה שלך. לכן אנחנו מבהירים את הצד שלנו. אנחנו אומרים שזה קונפליקט מורכב, אי אפשר לומר שיש רק דעה אחת, אנחנו חותרים לדיאלוג. לצערנו, הצד השני לא מוכן לדיאלוג. אבל אם אני הולך בקמפוס, ויש אפילו סטודנט אחד שממשיך לדבר איתי אחרי האירוע, או שיש סטודנט שחידשתי לו משהו על המדינה - אז מבחינתי השפעתי. הסטודנטים שבקמפוסים הם מנהיגי העתיד, וחשוב שהם יראו גם את הצד שלנו ולא רק את השנאה שמופנית כלפינו". 

מידע שקרי
שטרן מספר כי השתתף בכמה משלחות וביקר בטקסס, בווירג'יניה, בניו יורק ובלוס אנג'לס. "ראיתי את השנאה כלפי ישראל בקרב הארגונים שבאים ומסיתים בקמפוסים", הוא משחזר. "בטקסס ניסיתי לדבר איתם, פניתי אליהם והצעתי שנדבר, אך הם לא הסכימו מפני שאני ישראלי. באחד הקמפוסים הם פרצו לכנס שלנו, צעקו We Want Intifada, ונאלצנו להזמין משטרה".

סטודנטים רבים ששטרן פוגש רוצים לדעת איפה ואיך הסכסוך התחיל, ויש גם שאלות ספציפיות. "לדוגמה, באחד הקמפוסים היה מישהו שסיפרתי לו ששירתי בצוק איתן. הוא שאל אותי על דיווח מספר ההרוגים השקריים שחמאס פרסם, ואם זה נכון. שואלים אותי גם על העניין של האפרטהייד, ואני מסביר להם שלקרוא למדינת ישראל מדינת אפרטהייד זה פשוט עלבון. 

"אנחנו מתרגמים להם את הקונפליקט הישראלי־פלסטיני, מראים להם שאנחנו אנשים בדיוק כמוהם, שאנחנו סטודנטים, שאנחנו רוצים לחיות בשלום, אבל לצערנו יש ארגוני טרור בצד השני שלא רוצים את זה, ואיתם אנחנו צריכים להתמודד. בגלל זה, במקום ללכת לאוניברסיטה בגיל 18 - כמו שהם הולכים - אנחנו צריכים לשרת בצבא ולהגן על המדינה שלנו. הדברים שאנחנו מספרים ומסבירים גורמים להם לחשוב יותר. המטרה היא לעמוד מול ארגונים אנטי־ישראליים ולהגיד שאנחנו לא מוכנים לשמוע את השקרים האלה ושנגיע לקמפוסים כדי להשמיע את הצד שלנו. האנשים ששונאים אותנו תמיד ישנאו אותנו, אבל אני אהיה שם בשביל כל אותם סטודנטים שניזונים מהמידע השקרי".