צפיפות, על סף קריסה: דוח חמור על מצב התחבורה בישראל

"צפיפות התנועה בכבישי ישראל גבוהה פי 3.5 מהממוצע במדינות ה-OECD. במשך השנים היקף השימוש בתחבורה הציבורית נותר קטן והיקף השימוש ברכב הפרטי הלך וגדל", כך, בשורה אחת, מתאר מבקר המדינה יוסף שפירא, את מצב התחבורה בדוח ביקורת מיוחד וחמור על המשבר ומותח ביקורת קשה על התנהלות משרד התחבורה.

"תושבים ישראל מתמודדים מדי יום ביומו במציאות תחבורתית קשה ומעיקה, הפוגעת בפריון העבודה, מביאה לאי מיצוי של התוצר המקומי הגולמי ושל ההכנסות ממיסים ותורמת לזיהום האוויר ולמפגעי הרעש", מציין שפירא בדו"ח הנוקב. בשנת 2016 נרשמו לעלייה על הכבישים כ-277 אלף כלי רכב חדשים ובשנת 2017 התווספו לכבישים עוד כ-280 אלף כלי רכב חדשים.

"הגידול בכלי רכב פרטיים בשנים 2017-2009 עמד על 24.9%", מדגיש שפירא. בעקבות הגידול החד, בשנת 2017 נסעו בכבישי ישראל כ-2.86 מיליון כלי רכב פרטיים, המהווים כ-324.8 כלי רכב לאלף תושבים. 

"כבר שני עשורים מודעת הממשלה ומשרד התחבורה בפרט לכך שמערכת תחבורה ציבורית ענפה היא הפתרון המיטבי לבעיות התחבורה במטרופולינים ומרכיב הכרחי בצמיחה של ענפי המשק", מציין המבקר, "משרדי האוצר והתחבורה טענו כבר לפני כשבע שנים על אובדן של כ-15 מיליארד שקל בשנה במונחי התוצר. אם לא ייעשה שינוי, בשנת 2030 אומדן הפסד התוצר צפוי לגדול לכ-25 מיליארד שקל לשנה, מאחר שהעומסים צפויים להחריף מאוד".

למרות הנתונים הקשים, שפירא קובע, כי במשך שנים רבות ההשקעה בתחבורה הציבורית היתה נמוכה מאוד, לעומת מרבית המדינות המפותחות ובמקום זאת, ניתן דגש על פיתוח תשתיות התומכות בשימוש ברכב הפרטי.

רק שישית מהנסיעות לת"א - בתחבורה ציבורית

במטרופולין ת"א מרוכזים כ-50% מכלל מקומות העבודה במדינה ולפי נתוני משרד התחבורה, בשנת 2016 בוצעו שישה מיליון נסיעות יומיות במטרופולין, שהן כמחצית מכלל הנסיעות שהתבצעו בישראל באותה שנה ומתוכן רק 1.2 מיליון נעשו באמצעות התחבורה הציבורית.

"הגודש בדרכים צפוי לגדול בשנים הקרובות עד כדי כשל כללי של רשת הכבישים העורקית במטרופולין תל אביב-יפו בשעות השיא של הבוקר", מזהיר שפירא, "חרף זאת, קיים פער גדול בין העולם המערבי לישראל מבחינת אורך התשתית הבלעדית לתחבורה ציבורית. התחבורה הציבורית מבוססת בעיקרה על אוטובוסים, אבל שירותי האוטובוסים סובלים מיעילות נמוכה, מחוסר קיבולת וממהירות נסיעה נמוכה".

מבדיקות עולה, כי המהירות הממוצעת של התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל נמוכה ועומדת על כ-16 קמ"ש לשעה, לעומת מהירות ממוצעת של כ-25 קמ"ש בערים מפותחות בעולם שבהן אמצעי תחבורה מגוונים וזכות דרך בלעדית.

בדו"ח נמתחת ביקורת קשה על אי עמידה בלוחות זמנים ביישום מלא של פרויקט "מהיר לעיר" עליו הוחלט בשנת 2012 ואשר נועד להעניק העדפה לאוטובוסים במטרופולין תל אביב. מהביקורת עולה, כי בינואר 2017 הכינה חברת נתיבי איילון לוח זמנים מתוכנן, במסגרתו נקבע, בין היתר, כי עד לאחר הבחירות לרשויות המקומיות (בנובמבר 2018) תיעצר התקדמות פרויקט ביצוע נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית ברחובות רבים המצויים בשבע מ-17 הרשויות המקומיות במטרופולין תל אביב, אבל לא נמצאו אסמכתאות המבססות נימוקים מקצועיים וענייניים לצעד הזה.

עוד מתריע המבקר כי קיימת רמת שירות נמוכה בתחבורה הציבורית. "התלות הרבה והגוברת ברכב הפרטי היא בעיקר תוצאה של שירותי תחבורה ציבורית לא מספקים", נטען, "הצפיפות בחלק גדול מאמצעי התחבורה הציבורית היא גבוהה עד בלתי נסבלת".

בדוח מועלים ליקויים קשים בתחבורה הציבורית, בהם תדירות נמוכה של קווי אוטובוסים ורכבות, זמני נסיעה ארוכים הן באוטובוסים והן ברכבות המוגדרות מהירות אך בפועל מתנהלות כרכבות פרוויות וכן, על היעדר שילוביות מספקת בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים. "קיימת נגישות נמוכה של תחנות לחלקים גדולים יחסית של האוכלוסייה", מודגש בדוח.

מסילה רביעית באילון - עוד שבע שנים

מבקר המדינה מתריע עוד על ליקויים קשים בפעילות מערך האוטובוסים ותנאי שכר נמוכים לנהגים. מהביקורת שנערכה עולה, כי חלק מהמפעילים לא עמדו לעיתים בתנאי הרישיון של משרד התחבורה ולא ביצעו נסיעות שהיה עליהם לבצע: "בין היתר נמצא, כי לא בוצעו למעלה מ-330 אלף נסיעות מתוך 13.7 מיליון (כ-2.4% מהנסיעות המתוכננות)", העלתה הביקורת.

בשנה ממוצעת כ-13 אלף נהגים המועסקים על ידי המפעילים השונים מבצעים כ-650 מיליון נסיעות נוסעים באמצעות כ-9,500 אוטובוסים הפועלים בענף.

למרות שבשנת 2017 העבירה הממשלה כ-4.8 מיליארד שקל כסובסידיה לתחום התחבורה הציבורית, בביקורת נטען שקיימים חסמים משמעותיים בפיתוח שירותי האוטובוסים, קיים מחסור בתשתיות התומכות בתחבורה הציבורית ומחסור חמור בנהגים. "גם נמצאו כשלים בפיקוח ובבקרה של משרד התחבורה על מפעילי האוטובוסים", צוין עוד.

ליקויים קשים נמצאו בביקורת גם בפעילות הרכבת. התחזיות החסרות בגידול במספר הנוסעים בשנים 2017-2013, תכנון ותפקוד לקויים וקשיים בין-משרדיים, הביאו למחסור בקטרים, בקרונות ובציוד חיוני נוסף לרכבת: "המחסור גרם לפגיעה בטיב השירות, לצפיפות גבוהה של נוסעים בקרונות, לאיחורי רכבות בעיקר בשעות השיא ולביטולי נסיעות של רכבות".

"פיתוח תשתיות חיוניות מתנהל בעצלתיים", קובע עוד מבקר המדינה ומביא כדוגמה את המחדלים בפרויקט החשמול של הרכבת, בקו המהיר לירושלים ובפרויקט הוספת מסילה רביעית ב'מסדרון איילון' במטרופולין תל אביב שהוגדר כפרויקט תשתית לאומי.

שפירא מגלה כי על פי הצפי תושלם הקמתה של המסילה הרביעית באיילון בעוד שבע שנים לפחות. זאת, למרות שכבר היום ניתן להעריך, כי בנוסף למסילה הרביעית קיים צורך גם במסילות נוספות.

עוד נטען, כי במשך שנים רבות הוקמו ופותחו יישובים תוך מתן תשומת לב מזערית לתחבורה הציבורית אל היישובים ובתוכם. "גם היום התכנון הפיזי של חלק מהשכונות שמתרחבות וביישובים החדשים נעדר רכיבים חיוניים, שיאפשרו הספקת שירותי תחבורה ציבורית איכותיים", נטען. "בתכנון השכונות אין מייחדים תשומת לב לצורך בחיבור ראוי שלהן למערכות הסעת המונים והתכנון הפנימי שלהן אינו מותאם לצורכי התחבורה הציבורית".

עוד עולה מהביקורת, כי קיים מחסור בתשתיות לתחבורה ציבורית: "למרות שבעשור האחרון הוקצו מרבית תקציבי הפיתוח של משרד התחבורה לתחום התחבורה הציבורית, המחסור בתשתיות עדיין ניכר ומורגש", קובע שפירא, "ברובד הארצי מדובר במחסור במסילות רכבת ובמחסור בקטרים וקרונות, שיוצר הגדלה בצפיפות ברכבות בעיקר בשעות השיא ומונע אפשורת להגדלת תדירות הרכבות".

עיכוב של עשורים בקידום פרויקטים

ברובד העירוני מורגש מחסור של תשתיות תומכות, שמקשה להפעיל שירותי אוטובוסים איכותיים ויעילים. "למרות החלטות ופעולות של הממשלה לקידום תשתיות ושירותי תחבורה ציבורית ביישובים הלא יהודיים, עדיין קיימים פערים גדולים בין היישובים הלא יהודיים עצמם ואף פערים בין היישובים הלא יהודיים ליישובים היהודיים".

בדוח גם נמתחת ביקורת נוקבת על עיכובים בביצוע פרויקטים: "יכולת נמוכה לקדם פרויקטים בזמן קצר ובלוחות זמנים שנקבעו. העיכובים נמשכו שנים ובמקרים מסוימים אף עשורים. בין הפרויקטים שהתעכבו שנים ארוכות: הקמת המסילה הרביעית באיילון, הארכת קווי הרכבת הקלה בירושלים והוספת שלוחות, הכפלת מסילת החוף של רכבת ישראל, הקמת הרכבת הקלה חיפה-נצרת, הכשרת נתיבים מהירים בערים במטרופולין בתל אביב וכבישי גישה בין עירוניים, פרויקט חשמול הרכבת והקו המהיר לירושלים, שלמעלה מחצי שעה לאחר חנוכתו עדיין מגיע מירושלים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומאז הפעלתו עשרות תקלות חוזרות ונשנות בתפעולו יצרו שיבושים ועיכובים.

"השר כץ מעכב תכניות להפחתת השימוש ברכב פרטי"  

מבקר המדינה גם מתריע מפני היעדר תמריץ למעבר משימוש ברכב פרטי לתחבורה ציבורית. "יישום כושל בעשור האחרון של החלטות הממשלה ושל הצוותים המקצועיים, שעסקו בקידום תמריצים כלכליים להפחתת השימוש ברכב פרטי, מנע אפשרות לצמצם את השימוש ברכב הפרטי וצמצום העומסים בכבישים

עוד נטען, כי שר התחבורה ישראל כץ לא קידם את החלטות הממשלה, אשר חייבו אותו לבחון הטלת אגרת גודש באמצעות תכנית פיילוט ועיכב במשך כשלוש שנים ניסוי שנועד לבחינת תמריצים כלכליים להפחתת השימוש ברכב פרטי כחלק מההתמודדות עם הגודש בכבישים. מבקר המדינה סבור שבפועל, משרד התחבורה אינו משמש כגורם המרכזי שמוביל את קידום ענף התחבורה הציבורית, בין היתר בשל כשלים בתפקודו.

בדו"ח גם נמתחת ביקורת קשה על אי קידומה של תכנית מתאר ארצית מעודכנת (תמ"א 42) בנושאי תחבורה. "כעשור לאחר שהוחל בהכנתה של תמ"א 42 ויותר משש שנים לאחר המועד שנקבע לסיומה בהחלטת הממשלה, עדיין לא הסתיימה הכנת התכנית". עוד נטען על מחסור בכוח אדם מקצועי באגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה והסתמכות על יועצים חיצוניים.

"ממצאי הביקורת מצביעים על כשל מערכתי שנובע לא רק מליקויים שמאפייניים תהליך יחיד או פרוייקט יחיד, אלא מכשלים החוזרים ונשנים במצבים רבים", מתריע מבקר המדינה.