אנשים עיוורים או עם לקויות ראייה נדרשים מדי יום לעשות פעולות הנראות פשוטות עבור אנשים רואים, אך עבורם מדובר באתגרים לא פשוטים הכוללים התמצאות והתניידות במרחב. מי שמנסה לסייע להם היא ד"ר אורלי להב, מהמעבדה לטכנולוגיות ידע של בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, המפתחת עזרים טכנולוגיים לשיפור תהליכי למידה בקרב אוכלוסיית העיוורים. לאחרונה מחקרה בנושא טכנולוגיות שמע ומגע המשפרות תהליכי למידה בקרב עיוורים פורסם בכתב העת היוקרתי Computers & Education.
"המשותף לכל המחקרים בהם אנו עוסקים הוא איתור צורך או חסך ברכישת ידע בקרב אוכלוסיות שונות, ובחינת הערך המוסף של הטכנולוגיה", אומרת ד"ר להב. בין היתר, המעבדה עוסקת בהתמצאות ובניידות עיוורים בסביבות חדשות. "לעיוורים אין אפשרות לאסוף מידע מקדים בגוגל מפות. כשאנו טסים לפריז, אנחנו בודקים מראש את מיקום המלון ביחס למגדל אייפל או ביחס לתחבורה הציבורית. אמנם טכנולוגיית ה-GPS מותאמת לעיוורים, אבל המידע המרחבי אינו זמין להם לפני ההגעה לסביבה חדשה".
ד"ר להב בשיתוף פרופ' דוד מיודוסר מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ואוניברסיטת נוטינגהאם, ערכו שורה של מחקרים המשלבים טכנולוגיות מתקדמות ומגוונות המבוססות על סביבות וירטואליות הכוללות משוב קולי ותחושתי, בניסיון לאפשר למשתמש העיוור בניית מפה קוגניטיבית מרחבית בעקבות ההליכה במרחב הווירטואלי. תוצאות המחקר מצביעות על כך שמשתמשים עיוורים הצליחו ללכת ולאסוף מידע מרחבי בסביבות הווירטואליות, ולאחר מכן הצליחו למצוא את דרכם במרחב המציאותי בעקבות השיטוט הווירטואלי.
"איסוף המידע המרחבי בסביבה הווירטואלית הקנה תחושת ביטחון"
ד"ר להב מסבירה כי "גם בקרב העיוורים מלידה וגם בקרב אלה שהתעוורו במהלך החיים, ניתן היה לראות כי איסוף המידע המרחבי בסביבה הווירטואלית הקנה תחושת ביטחון, כי הם הכירו את המרחב למרות שעבור כולם זאת הייתה הפעם הראשונה שהגיעו לסביבה המציאותית. ככלל, עיוורים לומדים ללכת מנקודה א' לנקודה ב', מבלי שתהיה להם נקודת מבט עילית על המרחב. הבעיה כמובן היא מה קורה כשהדרך חסומה, אז העיוור צריך לחזור לנקודה א' ולמצוא את דרכו מחדש או לבקש עזרה. הפיתוח החדש מאפשר להם לאסוף מידע מרחבי מנקודת מבט עילית וע"י כך לקבל החלטות מושכלות לגבי המרחב כולו".
במחקר נוסף שערכה המעבדה של ד"ר להב, יחד עם ד"ר שרונה לוי מאוניברסיטת חיפה ובתמיכת הקרן הלאומית למדע, נבדקה האפשרות לשלב טכנולוגיות שמע בהוראת המדעים בקרב אוכלוסיית התלמידים העיוורים והשוואת תוצאות המחקר עם אוכלוסיית התלמידים הרואים.
"מרבית הספרים בתחום הוראת המדעים משופעים בהדגמות חזותיות. הרעיון שעמד מאחורי המחקר הוא לבחון האם משתמשים עיוורים יכולים לרכוש ידע מדעי באמצעות צלילים", אמרה ד"ר להב. "לצורך כך, התבססנו על יחידת לימוד המשלבת בתוכה מודלים ממוחשבים המבוססים על מערכת נטלוגו אשר פותחו על ידי חוקרים באוניברסיטת נורת'ווסטרן. לצורך המחקר בחרנו ביחידת לימוד העוסקת בהתנהגות של חלקיק גז. בשלב הראשון הנגשנו את המודל, כך שכל אחד מהתנהגויותיו של החלקיק קיבל ביטוי קולי: אינטראקציית החלקיק עם חלקיקים אחרים, האינטראקציה שלו עם דפנות המיכל, מהירותו, נפחו, הטמפרטורה שלו וכו'".
"בשלב השני, התאמנו והנגשנו את יחידת הלימוד לתלמידים עיוורים. מטרת המחקר הייתה לבחון את יכולת הלמידה של שתי קבוצות: תלמידים עיוורים הלומדים באמצעות יחידת הלימוד בלבד, כלומר עם פלט ברייל וקול, וקבוצה שנייה אשר כללה תלמידים עיוורים הלומדים באמצעות אותה יחידת לימוד בתוספת המודלים הקוליים הבאים לחקות הדגמות חזותיות". ממצאי המחקר הצביעו באופן מובהק על כך שהתלמידים בשתי הקבוצות רכשו ידע חדש, אך התלמידים אשר למדו באמצעות הסימולציות הקוליות הגיעו לתוצאות גבוהות יותר, הן במהלך הלמידה ביחידת הלימוד והן במבחן המסכם.