ישראל מחסלת את הטבע הימי שלה ואת משאב הדגים המצטמצם בלאו הכי בים התיכון. זאת, משום שבמקום לאסור את דיג המכמורת, הפוגע אנושות בחיים בים, הממשלה רק מגבילה אותו ומצמצמת עוד ועוד את שטחו במים הטריטוריאליים - וכך דוחקת את הדייגים לעומק הים, שם הנזק לים כבית גידול חמור בהרבה. כך עולה מתחקיר של החברה להגנת הטבע.
דיג מכמורת דורג כבעל ההשפעה ההרסנית ביותר על הסביבה הימית. בעקבות זאת מדינות רבות כבר הגדירו אזורים ענקיים האסורים בדיג מכמורת, ומדינות נוספות אסרו כליל על סוג הדיג הזה. בישראל, למרות הגבלות שהוטלו על דיג המכמורת, הוא נמשך בהיקף של מעל 1,500 קמ"ר בים התיכון ומהווה איום מתמיד על הסביבה הימית ועל תשתיות חיוניות.
יותר ממחצית משטח המים הריבוניים של ישראל, וחלק מהמים הכלכליים, ממשיכים להיחרש על ידי ספינות המכמורת במשך כעשרה חודשים בשנה. כך עולה ממסמך מיוחד שחיברה החברה להגנת הטבע ושעיקריו מובאים כאן לראשונה.
מדובר בשיטת דיג המבוצעת על ידי ספינה הגוררת רשת על גבי הקרקעית במשך כמה שעות ולוכדת בעלי חיים הנקרים בדרכה ללא הבחנה. חלק מציוד המכמורת נגרר פיזית על גבי קרקעית הים וחורץ אותה כמו מחרשה. הפעולה מחריבה את תשתית בית הגידול של קרקעית הים, גורמת לסחף קרקע ופוגעת במגוון רחב של בעלי חיים - אלמוגים, רכיכות, סרטנים, תולעים, כוכבי ים, קיפודי ים, דגי סחוס וצבי ים. 80% משלל המכמורת הוא "שלל לוואי" של דגיגים צעירים, מינים לא מסחריים ומינים מוגנים – המושלכים מתים בחזרה לים.
נוסף לנזק הכלכלי, דיג המכמורת כבר כיום אינו כלכלי, שכן הוא מספק כאחוז בלבד מצריכת הדגים בישראל ומעסיק פחות מ־10% מהדייגים המסחריים בארץ. אך לצד תרומתה הזניחה למשק, פגיעתה בהתחדשות הדגה ובשאר הדייגים בישראל אדירה ונזקה הכלכלי מוערך בכ־860 מיליון שקל לעשרים שנה. דיג המכמורת מסב גם נזק לאתרים ארכיאולוגיים ימיים ומהווה איום בטיחותי וסביבתי על תשתיות ימיות, לרבות סיכון של פגיעה בצנרת גז טבעי.
"סביבה ימית בריאה מעניקה לתושבי מדינת ישראל תועלות רבות: מים נקיים המשמשים להתפלה; מוקד פנאי, נופש ותיירות; אספקת חמצן וספיחת גזי חממה; דגה; חומרי טבע לתרופות חדשניות; והגנה על החוף באמצעות שוברי גלים טבעיים. דיג מכמורת הוא אחד הסיכונים הגדולים ביותר לבריאות הסביבה הימית בישראל", מדגישים בחברה להגנת הטבע.
מבדיקת תוכניות המתאר של המרחב הימי בישראל לעשורים הבאים של מינהל התכנון, שערכו מחברי המסמך, עולה כי שטחי הגרירה של ציוד המכמורת ילכו ויצטמצמו בלמעלה מ־70% מתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. אולם כל עוד לא תאסור הממשלה את דיג המכמורות הנזקים רק יחריפו, שכן הדייגים יפנו לדיג בעומקים גדולים יותר, מחוץ למים הריבוניים ותוך זריעת הרס רב עוד יותר לסביבה.
"במסגרת תכנון המרחב הימי, דיג המכמורת נותר שריד ארכאי מהעבר. שיטה הרסנית, לא יעילה, הצורכת שטח עצום ומפרנסת רק קומץ דייגים, הדגים בשיטה המצויה בקונפליקט עם כל שאר הדייגים והמשתמשים האחרים במרחב הימי. לשיטת המכמורת אין היתכנות כלכלית או סביבתית: לא ניתן להתאים את ציוד הדיג כך שיהיה סלקטיבי וסביבתי בצורה משמעותית", אומר מחבר המסמך אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע.
הוא מוסיף כי "השבתת דיג המכמורת, תוך מתן פיצוי הולם לדייגים, היא החלופה הריאלית והנכונה ביותר. השבתת דיג המכמורת בישראל היא משימה בעלת חשיבות לאומית".