"את צריכה לשמוח שאת מתגוררת כעת בדנמרק, מדינה שפחות מאוימת על ידי הרעד שבאופק", כתב אלברט איינשטיין לחברתו, העיתונאית הדנית קארן סטאמפ, במכתב אשר אינו מתוארך אך ההערכה היא כי נכתב בשנת 1937. "גם אם המצב הכלכלי עלול להיות קשה, יש להתנחם בעובדה כי בשום מקום בעולם אין תנאים טובים יותר".
המכתב בן שלושת העמודים נשלח מפרינסטון, ניו ג'רזי, שם שהה איינשטיין עם משפחתו כדי ללמד פיזיקה. אלא שכיליד גרמניה, עיניו היו נשואות בימים ההם אל השמיים שהולכים ומחשיכים באירופה שמעבר לים. "הרעד שבאופק" הוא חששו מפני המשטר הנאצי, שנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
"אני באמת מצטער עבורך שאינך ממשיכה כעת את הפעילות העיתונאית שלך", הוא פותח במכתב ההוא, שהוחזק עד היום בידיים פרטיות, אנונימיות, ונחשף כעת לראשונה לציבור. "אני ממליץ לך, עם זאת, להתעודד כי הדברים שכתבת בעבר לאור האירועים שהתרחשו לאחרונה הינם מוערכים יותר. בייחוד מצערת עמדתם החלשה של הבריטים, אשר עשויה לעכב את המלחמה, אבל בהחלט לא למנוע אותה. זה היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם הם היו מתערבים שלוש שנים מוקדם יותר. בואו נודה בזה, ישנם מצבים שבהם חייבים התערבות כירורגית, אף על פי שבדרך כלל אני מזלזל בשימוש בסכינים".
"הנושא המרכזי של המכתב הוא השינוי בעמדות הפציפיסטיות שלו, ועצם זה שהוא זיהה את כל המגמות שם", אומר איתמר ואר, חוקר מטעם בית המכירות DYNASTY, שבו יועלה המכתב למכירה פומבית מחר. "הוא כל כך קרא נכון את המפה, שהוא אומר שאם הבריטים היו מתעוררים שלוש שנים יותר מוקדם, הם היו מונעים את המלחמה שעתידה לפרוץ. אפילו היהודים בגרמניה הרגישו שם עדיין בטוחים, היו רבים שעזבו ממש בסוף".
"גם כאן ישנו שיעור אבטלה גבוה", איינשטיין סיכם את מכתבו לסטאמפ. "אך בניגוד לעבר, נראה כי אצלנו גוברת הפסימיות".
מהודו ועד ברזיל
"25 אלף דולר!", מעריך מי שמכנה עצמו "יוסף האוסף" את המחיר שבו המכתב יימכר מחר. אף על פי שבאתר האינטרנט שלו מובהר כי מדובר במומחה אספנות לכל דבר ועניין, הוא עצמו ביקש להישאר אנונימי, שכן לדבריו "בחיי היומיום שלי אני אדם נורמלי, יש לי ארגזים על ארגזים של פריטי אספנות. אני עובד במגזר הציבורי ולא רוצה שאנשים שאני עובד איתם יידעו שזה התחביב האגרני שלי".
אשר למכתב של איינשטיין, תחילה נקב בהערכה צנועה בהרבה, 1,500 עד 2,500 דולר. "אתה מדבר על בית מכירות מקומי", הוא אומר. "אם זה יימכר ביותר, אני מוכן להתערב איתך שזה לא יהיה אספן מקומי. לאו דווקא יהודי אלא אספן מטורף של אלברט איינשטיין שאוסף כל דבר שהוא נוגע בו".
כי בישראל זה בחיתולים או כי קמצנים יותר?
"גם וגם. כי בישראל אין עדיין אספנים כאלה שיהיו מוכנים להשקיע כל כך הרבה כסף על פריט, בניגוד לאירופה או ארצות הברית ששם אין גבול".
בנוף מכתבי איינשטיין שנמכרו בעבר במכירות פומביות, גם ההערכה האחרונה של האספן יוסף נחשבת צנועה מאוד. באוקטובר 2017, למשל, נמכרו שני פתקים קצרצרים שמסר איינשטיין במקום טיפ לנער מעליות ביפן בעת ביקורו שם בשנת 1922. תחילה המומחים העריכו אותם בכמה אלפי דולרים. "חיים רגועים וצנועים מביאים יותר אושר מאשר רדיפה אחר הצלחה, המשולבת עם חוסר מנוחה מתמיד”, איינשטיין כתב באחד מהם. בשני כתב: “אולי אם יהיה לך מזל הפתקים הללו יהיו שווים הרבה יותר מסתם טיפ רגיל”. הנבואה הזאת התממשה הרבה מעבר למה ששיערו המומחים. הפתקים נמכרו בסכום אסטרונומי של 1.3 מיליון דולר.
"אם יש בתוכן משהו מאתגר, פיקנטי, משהו שכל אחד יכול להבין, אז זה יגיע למחיר יותר גבוה", אומר רוני גרוס, מנהל ארכיון אלברט איינשטיין באוניברסיטה העברית בירושלים. "הראיה היא הפתקים שלו שנמכרו לפני כשנה וחצי. שתי שורות על חוכמת חיים הגיעו כמעט ל־1.5 מיליון דולר. מה שאנשים תופסים מעניין או מדהים, איזו פנינה מהעט של איינשטיין, זה מה שיוצר את הבאזז. מצד שני, יכול להיות משהו מדעי מאוד מעניין, אבל רק 5% מהמדענים יבינו בכלל במה מדובר. אז אם אלה יגידו שזה הדבר הכי נדיר שאיינשטיין אי פעם כתב, שזה יעשה מהפכה בעולם, ברור שהסכום יגיע למיליונים".
גרוס, עם כל מומחיותו הספציפית בפריטים נדירים של איינשטיין, לא העריך שהסכום על הפתקים ההם יגיע לגבהים כאלה. "לפני שהפתק ההוא נמכר התייעצתי עם מומחים אחרים וכולנו הגענו למסקנה שזה יכול להגיע ל־50 אלף דולר", הוא אומר. "ראינו שזה משהו מעניין, אבל אף אחד לא חלם שזה יכול להגיע לסכום כזה, אז אי אפשר לדעת".
את המכתב הנוכחי שיימכר מחר הוא מעריך באופן דומה ל"יוסף האוסף" – סביב 25 אלף דולר. "עכשיו כמעט כל מכתב מגיע לקרוב ל־10,000 דולר", הוא מסביר. "פעם הייתי אומר שמכתב של שני עמודים זה כפול מעמוד אחד, אבל זה כבר לא נכון. היום קובעים לפי האיכות, לא לפי הכמות".
מחזק את דברי המומחים מכתב דומה של איינשטיין שנמכר לפני שנה. הפעם זה היה מכתב משנת 1922, וגם בו הוא תיאר את חששותיו מפני גורל היהודים בגרמניה. ההערכה הראשונית הייתה כי המכתב יימכר בכ־20 אלף דולר, אולם המחיר הסופי היה כמעט כפול: 39,360 דולר. "לכאורה זה לא כל כך משנה מה יש בפנים", אומר גרוס, "אבל בתור מומחה אני אומר לך שיש הבדלים משמעותיים לגבי התוכן, שמשפיעים על המחיר. בין שזה מדעי או אישי או מכתבי אהבים".
אפשר לעשות דירוג חשיבות או ערך לפי התוכן?
"לא, זה לא נכון. במדעי יכול להיות שזה קשקוש משוואות שהוא כתב על פתק, ויכול להיות שזה דפים מפורטים שהוא כתב כטיוטה למאמר וזה מאוד משנה".
בכל זאת הייתי חושב שאצל איינשטיין למכתב מדעי יש משקל גדול יותר. זאת הסיבה שהוא מפורסם הרי.
"אז זה יותר נוטה לכיוון ההפוך".
על חוסר החוקיות הזה יעיד מכתב שלישי שלו, שנכתב בשנת 1954 ועלה למכירה פומבית בדצמבר האחרון בניו יורק. "מכתב האלוהים" הוא כונה, ובו איינשטיין פורש משנה פילוסופית תיאולוגית – על העם היהודי, על דת ועל אלוהים.
"עבורי הדת היהודית היא כמו כל הדתות האחרות. היא התגשמות של האמונה הטפלה הילדותית ביותר", כתב למשל במכתב ההוא.”המילה אלוהים היא כלום עבורי, תוצר של החולשה האנושית. התנ"ך הוא אוסף של אגדות די פרימיטיביות". המכתב הזה נמכר בסכום חלומי של כמעט שלושה מיליון דולר.
"מה שמצחיק הוא שרוב האנשים לא מכירים את כל הרבדים של איינשטיין", גרוס אומר. "מכירים רק פרס נובל, לשון בחוץ. לא מבינים את החיים שלו ולא את המדע שלו. אבל כנראה אנשים אוהבים להזדהות איתו, כי זה מקרין עליהם איזה אור חיובי. אנחנו יודעים מדף הפייסבוק שאנחנו מנהלים עבור איינשטיין שרוב האוהדים שלו הם אנשים צעירים – גיל 15 או 16. ואם אתה עושה פילוח לפי מדינות, אני יכול להגיד לך שהודו במקום הראשון, ברזיל במקום השני, וסין במקום השלישי. לא מדינות שהיית חושב עליהן מיד".
מפתיע.
"כן, אני לא יודע למה. אבל איינשטיין הוא מותג כל כך חיובי, שכל אחד רוצה להתעטר בו. השאלה היא למה זה נתפס ככזה חיובי. אנשים יודעים באמת את הדעות שלו? אנשים לא יודעים איך הוא התנהג מול המשפחה שלו, הם לא יודעים מה היו העמדות הפוליטיות שלו. בכל שנה יש כמה אנשים שמקבלים פרס נובל, אבל הם לא מפורסמים או אהובים על הציבור. מובן למה הוא נערץ על ידי הקהילה המדעית, אבל למה טינאייג'רים בעולם השלישי כל כך מתחברים אליו?"
עדות לתקופה
ביוני לפני כשנה נמכר מכתב נוסף מטעם איינשטיין לאותה עיתונאית דנית, ואף הוא מתייחס לנעשה בגרמניה, אם כי בעקיפין. אלא שאז לא איינשטיין היה חתום עליו, אלא אשתו השנייה אלזה, מה שהפך את המכתב להרבה פחות אטרקטיבי. הוא נמכר לבסוף בסכום של 671 דולרים בלבד.
"הפעם לא רק שאלברט איינשטיין כתב אותו", אומר "יוסף האוסף" על המכתב פרי עטו של המדען שיימכר מחר, "אלא שהוא נותן לנו נקודת ציון בזמן שמשקפת איזשהו מצב – גיאו־פוליטי, היסטורי, חברתי. ולכן אני לא בטוח שהאספן שיקנה אותו יהיה מעריץ של איינשטיין. אם אני צריך להמר מי ישלם את המחיר הכי גבוה, אני מהמר על מישהו שמתעניין בהיסטוריה היהודית או בשואה".
לאספנות מתוך הקשר ההיסטורי יש גם שם, הוא אומר. "ישראליאנה", נגזרת של מושג ותיק בארצות הברית, "אמריקנה". "האספנות בישראל עוד בתחילתה", אומר "יוסף האוסף". "האמריקנה מתארת אספנות של הפולקלור האמריקאי, כמה שיותר מוקדם ועד לפני 50־60 שנה. אנשים משלמים שם סכומי עתק בשביל פריטים של נשיאים ואישי ציבור או מפורסמים מהימים הראשונים של אמריקה. הישראליאנה תופסת תאוצה במשך 15 שנה, אולי 20. המעניין הוא שדווקא אספנים חדשים, צעירים יותר, נכנסים לתחום הזה. אתה מחפש חפץ שישקף לך מה שקרה באותה תקופה. יש לי למשל אוסף של משחקי קופסה מקום המדינה עד שנות ה־60. כל משחק קופסה שאתה מצביע עליו יכול להראות את המצב החברתי־ביטחוני בארץ".
מכונת זמן.
"בדיוק ככה. יש לי אוסף של דגלי שמחת תורה שמשקפים באופן ברור כל שנה או תקופה את המצב. ככה גם המכתב הזה של איינשטיין".