החוסן החברתי והכלכלי של מדינת ישראל בשני העשורים הבאים יבוא מחיזוק הנגב והגליל בתעשיות עתירות יידע, הייטק וסייבר, כך עולה מחזון "ישראל 2040 – רילוקיישן ישראלי", המציב את הגליל והנגב כמנועי הצמיחה הכלכליים של המדינה עד שנת 2040, תוך הרחבת תחומי ההייטק והסייבר ושינוי המצב הנוכחי בהיבט התעסוקתי וההתיישבותי.
בימים אלו מגבשים בקק"ל רשימת תמריצים לעסקים וליחידים שיהיו חלק מהחזון, ובינתיים מציגים את התנאים למעבר של מיליון וחצי ישראלים לגליל ולנגב. "במקום רילוקיישן לעמק הסיליקון בקליפורניה, אנשים מישראל ומכל העולם יבקשו לעשות רילוקיישן לבאר שבע וקריית שמונה", אומר יו"ר קק"ל, דני עטר.
בספטמבר האחרון נחנך בערד קמפוס קק"לטק רד־בינת, שישמש את הסטודנטים והסטודנטיות במהלך תקופת לימודיהם והכשרתם, ובסיומה יהפוך גם למקום העבודה שלהם. זו למעשה סנונית ראשונה המבשרת שורה של מהלכים בדרך להגשמת החזון של קק"ל.
מיזם קק"לטק רד־בינת לעידוד ההתיישבות בנגב יממן לצעירים, משתתפי התוכנית, כולם חיילות וחיילים משוחררים, את שכר הלימוד ושעות התגבור לתואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה, עם התמחות בתכנות, יחד עם הבטחה לשלבם באחת מ־20 חברות ההייטק של קבוצת רד־בינת, וכן בחברות הייטק נוספות שתצטרפנה למיזם בהמשך. נוסף לכך יקבלו הסטודנטים מחשב אישי ומלגות קיום בכל אחת משלוש שנות התואר. לתוכנית לא נדרשת עמידה בתנאי קבלה אקדמיים, והיא מונגשת לכל מי שמעוניין ונמצא מתאים להשתתפות בה.
לדברי נשיא קבוצת רד־בינת, יוזם ומוביל המיזם יהודה זיסאפל, הצמיחה בתעשיית ההייטק מונעת מאז ומתמיד על ידי כוח אדם הנדסי איכותי והמחסור רק הולך ומחריף. "בלי המהנדסים האיכותיים הללו אנו בבעיה", מסביר זיסאפל. "אני מעריך כי העתודה הגדולה של המהנדסים לעתיד תגיע מהפריפריה דווקא. מדובר בקבוצת אנשים בעלי פוטנציאל אדיר אבל מוזנח. המגבלה שלנו אינה ההון האנושי, מזה יש לנו בשפע. צריך לתת לחבר’ה האלה קודם כל להאמין בעצמם, לספק להם ליווי, גיבוי ותמיכה וכמובן לספק להם מקום עבודה עם גמר הלימודים. מדובר במשימה לאומית ממדרגה ראשונה ואני מאמין ומקווה שעוד חברות הייטק ומרכזי פיתוח רב־לאומיים שפעילים בישראל ירימו את הכפפה ויתגייסו לסייע".
ארץ המחר
הנתונים מראים כי הצמיחה בישראל אינה שוויונית, והפערים הולכים וגדלים כאשר מדובר בתחום הטכנולוגי: 9% מכוח התעסוקה בישראל (יותר מ־300 אלף איש) עובדים בתעשיית הטכנולוגיה המתפתחת, אך הפערים במספר המועסקים בין המרכז לפריפריה עומדים על 40%. בינתיים רק 11% מכלל המחקר ופיתוח נמצאים מחוץ לאזור חיוג תל אביב.
את הנתונים אפשר להסביר בצורה פשוטה: האוניברסיטאות שמספקות את כוח האדם וההון הטכנולוגי למשק, נמצאות באזור המרכז. למעשה, מתוך 60 מוסדות השכלה גבוהה בישראל, רק 25% נמצאים מחוץ לאזור המרכז.
וזה לא הכל: יותר מ־30% מהסטודנטים המתחילים את המסלול הטכנולוגי יפרשו אחרי שנה. מתוך הנותרים, רק 75% ישלימו את התואר, אך לא בטוח שיעבדו בתחום. ואם כבר יעבדו – זה לא יהיה בגליל ובנגב. כך נוצר מצב שבו 50% מהתל"ג של ישראל מגיע מאזור המרכז, וההשתכרות בהתאם. מעסיקים שרואים את הנתונים מבינים שפשוט לא משתלם להם לפעול באזורים אחרים.
כאן נכנסת לתמונה קק"ל כאינטגרטור אופרטיבי, שיפעל עם הממשלה, האקדמיה, צה"ל, המגזר העסקי בישראל ובעולם ויהדות התפוצות, להגדלת הביקוש לעובדי הייטק בנגב ובגליל. "יש להפוך את הנגב והגליל למחוללי שינוי לאומיים־כלכליים", אומר עטר. "ליצור מציאות טובה יותר ברמה הלאומית, החברתית, הכלכלית והביטחונית".
חזון ישראל 2040 מציג קווים ברורים וסגורים לצד כאלה הניתנים לשינוי בהתאם להתפתחויות עתידיות, שאת חלקן לא ניתן לצפות כעת. מתוך המסקנות, המשלבות סיפורי הצלחה כדוגמת יקנעם, גובשו קריטריונים ותמריצים שיהפכו את המעבר לפעילות טכנולוגית בגליל ובנגב לכדאי מבחינת חברות גדולות וקטנות כאחת.
פתרונות בתחומי תחבורה, גיאוגרפיה, הון אנושי, סביבה עסקית ואיכות חיים, יאפשרו מוביליות עסקית והתיישבותית לכל דורש. כך, למשל, הקמת מרכזי חדשנות ואזורי תעשיית הייטק בגליל ובנגב שיעניקו תמריצים כלכליים והנחות מס לחברות קטנות, שהמדינה לא עודדה אותן עד היום מחוץ לאזור המרכז, ואף לא הקימה תוכנית אסטרטגית לכך ברמה האזורית.
בקק"ל מעריכים כי מעבר של 180 אלף עובדי הייטק לגליל ולנגב יוביל לרילוקיישן של מיליון וחצי איש. כדי שזה יקרה, יש ליצור אקוסיסטם של הייטק ותעשייה עתירת טכנולוגיה ולגייס חברות בגדלים שונים, קמפוסי פיתוח של חברות ענק גלובליות המעסיקים אלפי אנשים, חברות בינוניות בשלבי צמיחה, ולצדן תעשייה של סטארטאפים קטנים המעסיקים עשרות עובדים. "נהפוך את הגליל והנגב למעצמה של הייטק וסייבר", אומר עטר.
במקביל להגדלת הביקוש לעובדי הייטק, תסייע קק"ל לתושבי האזור להשתלב בעבודות טכנולוגיות עתירות ידע. נוסף למרכז קק"לטק רד־בינת, יוקמו מרכזי לימוד אקדמיים בתחומי מדעי המחשב והתקשורת שבהם ילמדו חיילים משוחררים. לצד הלימודים יוקמו עוד מרכזי הכשרה, שיאפשרו לתושבי הפריפריה להתברג במשרות הייטק בלי לנדוד למרכז. מתוכננים לקום גם מתחמי עבודה משותפים שישמשו חממה לפיתוח חברות הייטק וסטארטאפים. מרכזי הלימודים, ההכשרה והעבודה יהפכו את קטר ההייטק למנוע צמיחה ויהפכו את הגליל והנגב למוקד משיכה מרכזי.
"גיבשנו את הפרויקט הציוני הבא והתחלנו לבנות את ארץ המחר, לא פחות", אומר עטר. "באמצעות ההייטק והסייבר נשנה את מצב הנגב והגליל בהיבט התעסוקתי וההתיישבותי ונעצים את החוסן הכלכלי והחברתי של ישראל. נהיה הגורם המפרנס יחד עם הגורמים הרלוונטיים לכל מי שייקח חלק במימוש החזון. מפגישות רבות שקיימנו עם ראשי קהילות ההייטק בארץ, גילינו תמיכה במהלך. בממשלה מטפחים את הנושא, ואנחנו כקק"ל בהחלט יכולים לקדם את המטרות המשותפות עם הגורמים בשטח כדי ליצור חוסן לאומי־כלכלי למדינת ישראל עד שנת 2040". הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם קק"ל.