פרופ' רות גביזון, כלת פרס ישראל, נשיאת אגודת זכויות האזרח ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הלכה לעולמה אתמול בגיל 75. אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, התארח היום (ראשון) בתוכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM וספד למשפטנית הבכירה למרות שלא תמך במינויה לשופטת בבית המשפט העליון.
יוכפז: מתפרסמים מאמרים סביב מותה של רות והכותרות מנסות לתמצת את האישיות של והקריירה המשפטית הענפה. באחד העיתונים זה מתומצת בשתי מילים - יהודית דמוקרטית.
"תמצות נכון, ואני רוצה לומר שהעמדות שלה ושלי לגבי מהם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היו דעות מאוד מאוד דומות. לא הייתה בנושא הזה מחלוקת בינינו, אני חושב שאמנת גביזון-מדן היא דבר יוצא מן הכלל, כולנו מדברים על הסכם בינינו לבין שכנינו, אני חושב שהגיע הזמן להתחיל לחשוב על שלום בינינו לבין עצמנו".
דוידוב: איפה לא נפגשתם מבחינה רעיונית, משפטית?
"ההיכרות ביני לבין רות הייתה ארוכת שנים, היא הייתה תלמידה שלי, למדנו ביחד את אותו המקצוע, ערכנו ספרים, שנינו היינו חסידים גדולים של חיים כהן וערכנו שני ספרים לכבודו עוד בחייו. איפה שלא הסכמנו זה במתן תשובה לשאלה מה היקף הביקורת השיפוטית של בית המשפט על הגורמים הפוליטיים. רות חשבה שהביקורת המשפטית של בית המשפט על הגופים הפוליטיים צריכה להצטמצם לנקודות משפטיות שאין להם היבט פוליטי, ואני חשבתי שאין בעיה משפטית שאין לה היבט פוליטי".
יוכפז: ברמה הפרקטית היא ביקשה להתמנות לשופטת בביהמ"ש העליון, קיבלה תמיכה של שרת המשפטים דאז ציפי לבני ואתה חשבת אחרת, שהיא לגיטימית אלמלא הייתה מעלה את דעותיה. עמדת על שתי רגליים אחוריות כדי שהיא לא תתמנה.
"אני אכן חשבתי שהמינוי שלה בעת שהוצע לא היה מינוי נכון, לא בשל השוני בין עמדותינו. אף פעם לא שאלתי מועמדים אם הם מסכימים לעמדות שלי או לא, אף פעם לא ידעתי מהם עמדותיהם. חיפשתי את המשפטן הטוב ביותר ורות הייתה משפטנית מצוינת, לא זו הייתה הבעיה. העמדה שלי לגבי אי התמנותה לביהמ"ש לא נגעה לתחומים שאני והיא שנויים במחלוקת".
יוכפז: היא אמרה 'אז מה אם הייתה לי אג'נדה'?
"בעניין הזה היא צודקת לגמרי, הביטוי אג'נדה שהשתמשתי בו היה ביטוי לא מוצלח לגמרי. אמרתי עוד באותו יום שזה לא הביטוי הנכון. הסיבה הייתה אחרת לגמרי, באותה עת כאשר דובר על המינוי שלה, רות עסקה בפובליציסטיקה, היא הייתה כותבת פורייה לא בכתבי עת משפטיים".
יוכפז: היא אמרה שזה לא מדויק ושדיברתם על זה רק הרבה אחרי שהאירוע ירד מן הפרק.
"אני לא מסכים".
יוכפז: אתה בדיעבד מצטער על ההחלטה?
"לא, אני חושב שהעמדה שלי הייתה נכונה. אני מתנצל על האופן בו זה בוטא בשעתו, אבל אני עדיין חושב שאדם שעוסק בפובליציסטיקה, שכותב כל יום שהרשויות הפוליטיות נהדרות מצד אחד, או שהן רעות מאוד מצד שני - לא יכול בלי צינון לעבור לביהמ"ש העליון. כלפי מספר מועמדים זו הייתה עמדתי, פובליציסטיקה עיתונאית זה דבר אחר, ביהמ"ש העליון זה דבר אחר".
דוידוב: אולי כי היא התנגדה לאקטיביזם השיפוטי שאתה הנהגת?
"לא חלילה, היו הרבה שופטים בעבר וגם בהווה שיש להם דעות שונות מהדעות שלי, זה בכלל לא שייך. גם לא שאלתי מהם עמדותיה על אקטיביזם שיפוטי, לא דיברנו על זה בכלל, אני מקבל שביהמ"ש זה גוף פלורליסטי שצריכים לשבת בו שופטים עם דעות שונות וגם נוגדות על התוכן של האקטיביזם השיפוטי, הבעיה שלי עם רותי לא הייתה זו אלא אחרת לגמרי".
דוידוב: שהיא פרסמה את דעותיה, למרות ששופט הוא בן אדם. בימינו אבל מותר לשופט להביע דעה, הרי הוא מושפע ממה שקורה סביב, הוא רואה ושומע. ראינו את נשיאת העליון הגב' חיות מתבטאת לאחרונה.
"שופט לא יכול להיות מנותק ואסור לו להיות מנותק. שופט, אמרתי באחת ההזדמנויות - 'אנחנו יושבים באולימפוס אבל האולימפוס שלנו הוא בירושלים, לא ביוון'. השופט וודאי לא מנותק, אבל מכאן לא נובע ששופט יכול לנקוט עמדה בעניינים פוליטיים שנויים במחלוקת, לא".
יוכפז: רות סברה בחודשים האחרונים לחיה, שרה"מ נתניהו לא יכול לקבל משפט צדק. מה אתה חושב?
"אני חושב שהיא טעתה בזה. אני חושב שזו טעות חמורה שלה ואני התפלאתי כששמעתי את זה ואני מצר על כך".
יוכפז: היא טענה שהשופטים מושפעים מהתקשורת, שנתניהו עבר משפט בתקשורת ולא יזכה לתהליך צדק.
"לא, לא. אני חושב שבזה היא טעתה. שופט הוא שופט הוא שופט. כל שופט שופט לפי החומר הראייתי והמשפטי שלפניו ואני משוכנע שזה מה שיקרה עם ההרכב".
יוכפז: כשאתה רואה את ההתבטאויות כלפי היועמ"ש, התובעת, פרקליט המדינה, מה אתה חושב?
"אנחנו עוסקים עכשיו בזיכרונה של רות גביזון, בואו לא נעבור לתחומים אחרים. אני מצר מעומק לב על כל הביקורות ועל כל האמירות האלה כנגד היועמ"ש, שפועל מתוך טוהר ובידיים נקיות".
יוכפז: לא מוצדקת הביקורת של נתניהו?
"בוודאי שלא".
גולן: מה אתה חושב על הכוונות הפוליטיות לעקוף את ביהמ"ש עם עניין רה"מ החלופי, פסקת ההתגברות?
"רבותיי היקרים, יש לי עמדות ברורות לכל השאלות האלה אבל אני חושב שלא זו העת שאני אביע עמדה בנושאים האלה, כשיגיע המועד אני אעשה את זה. התבקשתי על ידכם לדבר על רותי ואני ורותי היינו ביחסים מצוינים, ידענו על המחלוקות בינינו, ידענו גם על עמדתי לגבי המינוי שלה, אבל זה לא העיב על הקשר בינינו, על הערכתי אותה. אני למשל עשיתי כל מה שיכולתי כדי שהיא תבחר לאקדמיה הישראלית למדעים. אצלי הקשר האישי והקשר המקצועי הם שני דברים שונים לגמרי, ואני מבדיל בין השאלה של כתיבתה המדעית שהייתה טובה מאוד לבין כתיבתה הפובליציסטית".