איגוד הדייגים בישראל דרש לשנות בהקדם האפשרי את התקנות ה"דרקוניות" לטענתם מ"רפורמת" הדייג בשנת 2016, שפגעה קשות בפרנסתם וגרמה להם, לדבריהם, נזקים של מיליוני שקלים.
על פי החלטת שר החקלאות הנכנס, אלון שוסטר, ומנכ"ל משרדו, נחום איצקוביץ', החל פקיד הדייג הראשי, ניר פרוימן, בשורת מפגשי שולחן עגול עם נציגי איגוד הדייגים, המאגד למעלה מאלף דייגים ועם כל הנציגים הנוגעים בדבר, כדי לבחון את הנושא. זאת על מנת להגיש, בין השאר, דין וחשבון ליו"ר וועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, שקבע שיש לעדכן את התקנות עד סוף השנה הנוכחית.
מי שכיבד את השולחן העגול בנוכחותו היה שר החקלאות שבירך את הצעד ואמר: "אני מצפה מכל צד וגוף יושב סביב השולחן, שיעבוד במוסריות ובמקצועיות על מנת שכל הצדדים יגיעו לנוסחה אשר מבטיחה את פרנסת הדייגים מחד גיסא, ושומרת על הסביבה הימית מאידך גיסא". נזכיר, כי בניגוד לענפים רבים אחרים במשק, דווקא דייגי ישראל לא זכו לשום פיצוי הן על תקופת ההשבתה בעונת הרבייה שנמשכה חודשיים והן על תקופת הסגר בקורונה. לראשונה מאז מקום מדינת ישראל גם התאגדו כל סוגי הדייגים ב"איגוד דייגי ישראל והם טענו במסמך שהוגש לדיון: "זהו גזל של עשרות מיליונים מהדייגים, ומאות טונות של דגים טריים מהצבור. כל הטענות לפגיעה שלנו בסביבה הימית הן עורבא פרח. אנו מבקשים ניהול ממשק דיג מתאים ומגובה מחקר, ושאינו נובע משיקולים זרים לדיג ולסביבה הימית".
בדיון השתתפו נציגי איגוד הדייגים, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, המכון הישראלי לחקר ימים ואגמים, רשות הטבע והגנים, ארגוני הדייגים הספורטיביים, החברה להגנת הטבע, ושורה של חוקרים ואקדמאים ומומחים בדיג ובסביבה הימית.
נציגי איגוד הדייגים, המזכיר גיל ססובר והדובר סמי אלעלי, הציגו בדיון את חזון האיגוד לדיג בר קיימא, והדגישו את כישלון ה-"רפורמה" שביצע משרד החקלאות. ססובר התייחס בדבריו למצב המחפיר של הדיג והדייגים בארץ. הוא ציין כי שלל הדגים ירד בשנים האחרונות, דבר אשר פגע בזכות הציבור לאכול דגים טריים מהים, לצד הפגיעה הכלכלית הקשה בדייגים. "מצב הדיג והדגה כתוצאה מסט התקנות הדרקוני שהותקן ב- 2016, ושברור כי מטרתו לא הייתה 'אישוש המשאב' כפי שטענו, אלא חיסולו, הידרדר לתהום".
בנוסף הציג ססובר את הנושאים המרכזיים בחזון והם: ענף הדיג בצל התקנות-תמונת מצב; המדיניות כלפי דיג המכמורת ומצבו לאחר הרפורמה; תיקונים דרושים על תקנות הדיג; הצעות לניהול ממשק דיג תקין ובר קיימא; שורה של המלצות לשמירה על זכויות הדייגים ושימור המורשת כגון: שילוב שיטות דייג בתוך השמורות, בחינת יעילות השבתת הדיג החופי בעונת הרבייה, התרת דיג במים רחוקים בתקופת הרביה, מנגנון למתן תמיכות לדייגים בעונת הרבייה, הקמת שולחן עגול, הפסקת הוצאת דגיגי בורי משפכי נחלים, פרסום נתוני הדיג, הצטרפות לארגון שימור הטונה הבינ"ל, מענקים ותמיכות לפיתוח הענף והכשרת הדייגים ועוד.
דובר איגוד הדייגים, סמי אלעלי אמר כי במהלך הדיון המקצועי הצהירו והודו המומחים ונציגי הארגונים הירוקים ובאופן עקיף, כי הרפורמה כשלה, וכי התקנות אושרו תוך מחסור בנתונים חשובים על ענף הדיג, וכי בעת אישור התקנות הסתמכו על מחקרים ספורים המשרתים אינטרסים של גורמים מסוימים שיש להם אינטרסים זרים לטבע במרחב הימי. "לדעתי וכצעד ראשון לתיקון העוול הגדול שנגרם לדייגים, צריכים להקפיא את התקנות עד בחינתם מחדש ותיקונם על פי בסיס מדעי ונתונים ומחקרים וכן לפצות את הדייגים על הנזק שנגרם להם", אמר.
אלעלי הוסיף "יש לנו זכות במרחב הימי, מתוקף היותנו בני הים וחלק טבעי אינטגרלי מזהותו. איננו פולשים כמו חברות הגז, והתעשיות המזהמות וארגוני הסביבה והטייקונים, שמקבלים זכות שימוש מלאה במרחב הימי בלי תנאים והגבלות. מנגד גוזלים מהדייגים את זכות הקיום במקום שאנו שייכים לו יותר מכולם". אלעלי קרא להכריז על ענף הדייג כמורשת היסטורית תרבותית, וביקש מכל המשתתפים בשולחן העגול לשתף את הדייגים בכל תהליך התווית מדיניות המרחב הימי ובכל תהליך תכנוני לפיתוח הענף: "חובה על הגורמים להתייחס לדייגים כשותפים מלאים בקביעת עתיד הדיג".
הנהלת איגוד הדייגים צירפה גם גילוי דעת המוסכם על ידי כל החברים בו: "אנו קוראים למשרד החקלאות ולניר פרוימן להסדיר את הדיג הימי בישראל. הידע קיים! כולם יודעים מה צריך לעשות על מנת להחזיר את השלל למה שהיה לפני ה'רפורמה'. אין למה לחכות. זהו גזל של עשרות מיליונים בשנה מהדייגים ביודעין, ומניעת דגים טריים שנמצאים כאן, מהאוכלוסייה בישראל".