מאז שאני זוכר את עצמי כל הזמן מתפרקת לי כתף ימין, ולאחרונה זה הולך ומחמיר. שמתי לב שזה קורה בעיקר לפני התחלות חדשות. מה דעתך?
"בתור התחלה, השאלה שלי היא אם אתה מגיע להבנה הזו לפני או אחרי שהכתף שלך מתפרקת. לתחושתי, אתה קרוב מאוד לפתרון, אבל בגלל שאתה מתמודד עם הבנה מאוחרת הקצב שלך עובד אחרת. הכתף מאותתת לך שההבנה שלך צריכה להיות מסונכרנת עם הרצונות והמחשבות שלך, אבל לצערי אין פה סנכרון. כל בעיה פיזית שמגיעה לפתחנו מלמדת אותנו שהנפש והגוף נמצאים בברוגז. זו בדיוק התקופה להתבונן על הדברים האלה. אתה מתבקש לעשות לביתך ולהבין שעצם זה שהבעיה היא דווקא בכתף ימין - מרמז על קושי עם הצד הזכרי במשפחה, כנראה אח גדול או אבא, שלא התייחס אליך בגובה העיניים. ככל שההבנה תהיה עמוקה יותר, ככה הנפש והגוף יקבלו את הריפוי הדרוש עבורם".
למה אנחנו נאלצים להתמודד עם מגפת הקורונה, לפי התפיסה של "בראייה אחרת"?
"אם נתבונן על ההיסטוריה, נראה שבכל תקופה מקבלת האנושות מגיפה חדשה. הכוונה היא שמגיפה מתרחשת כאשר בני האדם נמצאים בלופ עם עצמם. ה'צורך' שלנו במגיפה הוא כדי שבני האדם יתחילו להתבונן פנימה, ידברו עם עצמם ברמת הנפש. זו בדיוק הסיבה שבגללה נולדה המגיפה הזו. חשוב לציין שהמגיפה הזו יוצרת אבולוציה, ואין לנו מושג איך האנושות תיראה אחריה".
בחודשיים האחרונים אני סובל מכאבים שונים ומשונים. התגלתה לי דלקת בכתף, יש לי כאב הולך ובא מאחורי ברך שמאל, ותחושת נמלול בצד אחד של הראש. למה זה קורה?
"בני אדם הם דבר מורכב, ולכן כל דבר שקורה לנו קשור לדבר אחר. כאבים בגוף רומזים לנו על צימאון להבין, שכן אם הנפש שלנו לא מצליחה להפנים את הדברים, הגוף מבין. לתפיסתי, אל תתעלם מהסימפטומים הללו ותהיה יותר בחמלה כלפי התנהגויות שלך והתנהגויות הדוריות שהושרשו בך. אין ספק שמדובר בתהליך, אבל חשוב שתתחיל אותו. אני רואה שבגדת בעצמך במשך שנים ארוכות. אתה לא שם את הדברים על השולחן, מתוך חשש שלא יהיה לך דיאלוג מפרה עם אנשים. חשוב שתזכור שיש אנשים שמאוד קשה לתקשר איתם. יש מי שאינו יכול להבין אותנו, ואז התקשורת איתו הופכת מדיאלוג למונולוג".
"עם אנשים הייתי ממליצה לך לדבר פחות. בו זמנית עליי להזכיר לך שאיברים מדברים רגשית לפני שהם מאותתים לנו פיזית, ולכן יש לארוג את הסימפטומים עם העניין הנפשי, ובכך לסייע ליצירת ריפוי. שים את עצמך בראש, כי כרגע עושה רושם שאתה שם את עצמך בזנב. בעניין הכאבים שהחלו לך מאחורי הברך, ייתכן שמדובר בקללה דורית, שלא מצליחה להפוך לברכה. לפי התפיסה של 'בראייה אחרת', יש לנו ארבעה סוגים של קללות דוריות. אחת מהן היא חוסר בגרות, וזו הקללה שממנה אתה סובל. זה שהכאב הוא מאחורי רגל שמאל מרמז לנו שהקללה הגיעה מהצד הנשי של המשפחה, וזו פעולה שאתה יכול לשנות בקלות רבה. פשוט תגיד לעצמך 'איזה כיף שהתבגרתי', ותלמד לקחת אחריות על החיים שלך".
נולדתי וגדלתי בישראל, אבל אף פעם לא הרגשתי שייכת ומחוברת. אחרי שנים של מחשבות ותהיות סביב המגורים שלנו במקום אחר, העתקנו את חיינו לאירופה, ושם אני מרגישה שהכול הרבה יותר נעים לי. בו זמנית יש לי משפחה בישראל, ואני רוצה ללמוד להתחבר לשורשים שלי, אבל זה פשוט לא קורה. מה אני יכולה ללמוד מזה לדעתך?
"אני רואה שבכל מקום שהיית, לא ניתנה לך מעולם הזדמנות להיות לבד עם עצמך. ייתכן שבישראל תמיד הייתה לך התחייבות כלשהי לבני אדם, לא היה סנכרון בין הדברים שאת צריכה לעשות לבין הבשלות שלך. תמיד הקדמת את זמנך, וזה גבה ממך מחיר. לתפיסתי, היית צריכה להתחיל את החיים שלך במקום מנותק ובשקט בלי שום התחייבות, וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. אין שום קשר לארץ ישראל או לארץ אחרת באירופה, זה פשוט תהליך שאת צריכה לעבור בשנים הקרובות. אחרי שתעברי את התקופה הזו, שעשויה לארוך גם שבע שנים, תוכלי לדעת איפה את רוצה להיות באמת, ואם את מוכנה לשוב לארץ ולהזדקן כאן לצד בני המשפחה או להמשיך להתגורר שם".