העיתונאית חן ליברמן מחדשות 13, שוחחה הבוקר (שלישי) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM על החלטתה להגיש תביעת דיבה נגד שניים שצייצו בחשבון הטוויטר תגובות מיניות בוטות כלפיה: "זה שילוב של פגיעה במוניטין שלי, וגם הטרדה מינית". זאת ברקע התגברות תביעות לשון הרע מצד עיתונאים.

בואי נדבר על ההחלטה שלך, לגמרי לא פשוטה.
"לא פשוטה? דווקא מרגישה לי מאוד פשוטה, אני מודה".

אני מכיר את העמדה שלך בעניין סתימת פיות, מה מותר ומה אסור לעיתונאי לעשות, אז את אומרת, 'ההחלטה הייתה פשוטה', לא התלבטת?
"הכי פשוטה שיש, ברגע שראיתי את הציוץ הזה עליי, שעדיף אולי לא לחזור עליו או לתאר אותו במילים אחרות, עם רמיזה לכך שקיבלתי את הג'וב שלי - שאתה יכול להעיד איך קיבלתי את הג'וב שלי - אבל רמיזה לכך שקיבלתי את הג'וב שלי".

בדרכים לא ענייניות, נגדיר את זה כך.
"בדיוק".

אז מה קורה פה חן? נחצה גבול?
"בטח. ראיתי לפי התגובות שאולי הייתי צריכה להתלבט פה או משהו כזה, אבל לא הייתה התלבטות אפילו לשנייה. אני מקבלת המון רעל ורפש ברשתות החברתיות. כל ערב שישי שאני משתתפת בפאנל, הדרך חזרה הביתה, כל כולה זה להסתכל בטוויטר ורק לחסום ולמחוק ולמחוק".

אבל למה הערה כזאת כן מקפיצה אותך והערות אחרות לא?
"הערה כזאת פשוט פוגעת במוניטין המקצועי שלי, היא מפיצה דיבה ורומזת שקיבלתי את הג'וב שלי בדרכים לא דרכים. גם אם אני יכולה אולי לנפנף את זה ולהגיד, 'טוב, נו, זו אמירה מגעילה, זה לא באמת נכון', היא שותלת את הרעיון הזה בראשם של אנשים שלא מכירים אותי, שלא אוהבים אותי, אז נוח להם לחשוב עליי את הדברים האלה. אז ברור שזה לשון הרע".

מה שמפריע לך זו הפגיעה המקצועית בך או בשם הטוב שלך, או מה שעלול להתפרש בהרבה מאוד מובנים כמו הטרדה מינית?
"בדיוק, זה שילוב. זה גם פגיעה במוניטין שלי, אבל זו גם הטרדה מינית לפי סעיף 5 בחוק למניעת הטרדה מינית, שכבר נחקק ב-1998 - 'ביזוי של אדם בשל מינו או מיניותו'. גם המילים הבוטות שבהן אותה צייצנית השתמשה, שמות אותי פתאום בקונוטציה מינית, בצורה פומבית, של אנשים שאני לא מכירה, וזה דבר מבזה".

הפתיע אותך שמי שעומדת מאחורי הציוץ הבוטה, המיני הזה, זו אישה ולא גבר?
"לא, ראיתם כמה נשים הצביעו לטראמפ ב-2016 וגם עכשיו. ואני גם לא מאשימה נשים יותר מגברים. כלומר, אני לא חושבת שאנחנו צריכים לשים את האחריות לשינוי חברתי רק על כתפיהן של נשים. נשים הן חלק מהחברה הפטריאכלית שבה אנחנו חיים, אז הן נגועות בשוביניזם וסקסיזם כמו גברים".

כאן אנחנו צריכים להודות לך ולהפגין הרבה יותר אומץ. כלומר, כולנו חוטפות, כולנו מקבלות כל מיני אמירות כאלה ואחרות, לא לפחד, ללכת להתלונן, ללכת ולתבוע.
"הייתה גם אפשרות ללכת להתלונן אגב, את זה הבנתי אתמול".

כלומר, ללכת למסלול פלילי.
"כן, אבל יכול להיות שבמשטרה לא היו בוחרים לטפל בזה מחוסר עניין לציבור".

יש איזו תופעה עכשיו של יותר ויותר עיתונאים, בעיקר בטוויטר, שלא מוכנים יותר לעבור לסדר היום על אמירות בוטות, על לשון הרע, ופשוט תובעים?
"כן, אז אתמול באמת מסגרו את הסיפור הזה כחלק מתופעה של עוד עיתונאים שתובעים, וזה נכון, אנחנו רואים יותר עיתונאים תובעים. אני חושבת שיש מקרים מוצדקים יותר, ומוצדקים פחות. במקרה הזה, אני תובעת קודם כל כאישה ואחרי זה כעיתונאית".