בצל מגפת הקורונה, שבין יתר תופעות הלוואי שלה נמנים שינויים בתפעול השוטף של קופות החולים, מפרסם היום (ראשון) משרד הבריאות את דוחותיהן הכספיים, למחצית הראשונה של שנת 2020. כפי שעולה, כל ארבע הקופות סיימו את הרבעון השני של השנה בגירעון מפעילות, בסך כולל של כ- 984 מיליון ש"ח, לעומת כ-933 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון ללא תמיכות לחציון הראשון של שנת 2020, הסתכם לסך של כ-1,868 מיליון שקלים, עליה של כ-12.4% בהשוואה לגירעון ללא תמיכות בתקופה המקבילה אשתקד שהסתכם לסך של כ-1,662 מיליוני שקלים.
בולטת בדוח, קופת החולים "כללית", שחריגה מיתר הקופות בכך שיש לה 14 בתי חולים, ובכולם נדרשה להקים מערך של מחלקות קורונה בתקופה הנדונה, כשהמדינה טרם שיפתה אותה על הוצאותיה (בסכום של כשני מיליארד ש"ח). בדוח נטען שהגידול בגירעון ללא תמיכות נובע בעיקרו מגידול הגירעון בקופת חולים כללית, כתוצאה מגידול הגירעון במגזר בתי החולים של הקופה. כך, הגירעון שלה עומד על כ-894 מיליון ש"ח בתקופת הדוח, עליה של כ-403 מיליון שקלים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הנובע בעיקר מעליה בגירעון בסך כ-346 מיליון שקלים במגזר בתי החולים כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה.
קופת החולים "מאוחדת" הציגה גרעון של כ-191 מיליון שקלים, בדומה לגירעון בתקופה מקבילה אשתקד. בדוח מבהירים כי הגירעון שלה "גבוה באופן משמעותי ונדרשים צעדים משמעותיים על מנת להביא את הקופה לאיזון". לאומית הציגה גרעון של כ-160 מיליון שקלים בתקופת הדוח, לעומת גרעון של כ-139 מיליון ש"ח בתקופה מקבילה אשתקד. לפי הדוח, הגידול נובע בעיקר מעליה בהוצאות הנהלה וכלליות של הקופה.
לעומת זאת, "מכבי" עברה לעודף של כ-260 מיליון שקלים בתקופת הדוח לעומת גירעון של כ-112 מיליון שקלים בתקופה מקבילה אשתקד. הגידול נובע בעיקר מגידול בהכנסות בעקבות מאזן מבוטחים חיובי בקופה, לצד ירידה בהוצאות על שירותים רפואיים. מכבי גם חריגה בכך שמלבדה כל הקופות מציגות הון עצמי שלילי.
בדברי ההסבר, הודגש בדוח: "הטיפול בחולי הקורונה בקהילה, ביצוע הבדיקות לזיהוי הנגיף והתפעול השוטף בקופות החולים, שינויים בפעילות קופות החולים וירידות בשווקים הפיננסיים השפיעו על תוצאות קופות החולים לתקופה".
מ"כללית" נמסר: "מרגע התפרצות מגיפת הקורונה, התגייסו בתי החולים של כללית לטיפול בכלל אזרחי המדינה. ההיערכות כללה, הקמת מערכים ומחלקות לטיפול בחולי הקורונה בהם חולים קשים ומונשמים, פתיחת חדרי מיון ייעודיים, הקמת מערכי בדיקות ועוד. היערכות זו הביאה להוצאות חריגות שעדיין ממתינות לשיפוי. לצערנו, עד רגע זה מתעכבת הממשלה בהעברת התמיכה לה התחייבה לכיסוי ההוצאות הללו. כתוצאה מכך, האפליה של בתי החולים של כללית, בשיעור של כ-2 מיליארד שקלים מול בתי החולים הממשלתיים, הנהנים מסבסוד מלא של המדינה, ממשיכה להתקיים ומביאה למצוקה כלכלית חריפה. אנו קוראים למדינה לתקן אפליה זאת לאלתר".
מקופת חולים מאוחדת נמסר: "גירעונה של מאוחדת - שהוא הנמוך בשיעורו מכל יתר הקופות הגרעוניות, נובע בעיקר נוכח גריעת תקציבים ממשלתיים ממאוחדת והעברתם לקופות אחרות. כפי שהתריעה מאוחדת בזמן אמת, כל רפורמה חדשה שהונהגה במערכת הבריאות הציבורית בחמש השנים האחרונות (שיניים, פסיכיאטריה וכו') הייתה למעשה מסלול עוקף הסכמי ייצוב וקפיטציה. לולא נגרעו התקציבים ממאוחדת הייתה הקופה שומרת גם היום על עודף תקציבי כבעבר. העובדה שלמרות הקורונה לא ניכר השנה גידול בגירעון מאוחדת לעומת אשתקד, מהווה הוכחה נוספת לכך שמאוחדת מקפידה על ניהול אחראי, ביצוע מהלכי התייעלות שניתנים ליישום מבלי לפגוע באיכות השירות ללקוחות וכן על מיצוי השב"ן לתועלת המבוטחים".