במסגרת מחקר של אריגי הצבע מתמנע, הנמשך מספר שנים, התגלו להפתעת החוקרים, שרידי אריג, גדיל וסיבי צמר, הצבועים בצבע הארגמן המלכותי. תיארוך פחמן-14 ישיר קבע כי הממצאים מתוארכים לסביבות שנת 1,000 לפני הספירה. לפי המקרא, תקופת דוד ושלמה בירושלים. הצבע, המופק ממיני חלזונות בים התיכון, במרחק של יותר מ-300 ק"מ מתמנע, מוזכר פעמים רבות במקרא ומופיע בהקשרים שונים במסורת היהודית והנוצרית.
זו הפעם הראשונה, בה אריג צבוע בארגמן מתקופת הברזל נמצא בארץ ישראל ובאזור דרום הלבנט. המחקר נערך בהובלתם של ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות ופרופ' ארז בן-יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ' זהר עמר, ד"ר דוד אילוז וד"ר אלכסנדר ורוואק מאוניברסיטת בר אילן וד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות.
"מדובר בתגלית מרגשת וחשובה מאוד", ציינה ד"ר נעמה סוקניק, אוצרת ממצאים אורגניים ברשות העתיקות - "זו הפעם הראשונה שמתגלה פיסת אריג מתקופת דוד ושלמה, הצבועה בארגמן היוקרתי. לבוש הארגמן יוחס בעת העתיקה לבני אצולה, לכוהנים וכמובן למלכים. צבעו היפה של הארגמן, העובדה שאינו דוהה והקושי בהפקת הצבע הנמצא בגוף החילזון בכמות זעירה – כל אלה הפכו אותו לצבע היקר ביותר, שמחירו היה לעיתים גבוה מזה של זהב".
לדבריה, "עד הגילוי הנוכחי, הכרנו רק פסולת של חלזונות, ושברי קרמיקה עם כתמי צבע, אשר היוו עדות לתעשיית הארגמן בתקופת הברזל, אבל זו הפעם הראשונה שיש לנו עדות ישירה לאריגים הצבועים עצמם, שהשתמרו כ-3,000 שנה".
פרופ' בן-יוסף סיפר כי משלחת של אוניברסיטת תל אביב חופרת בתמנע ברציפות מאז 2013. "בזכות היובש הקיצוני במקום, אנחנו מצליחים למצוא גם חומרים אורגניים כמו בדים, חבלים ועורות מתקפת הברזל, ימיהם של דוד ושלמה – אוסף שמעניק לנו הצצה ייחודית לחיים בתקופת המקרא", הוא הסביר – "גם אם נחפור עוד 100 שנים בירושלים, לא נמצא שם אריגים מלפני 3,000 שנה". לדבריו, ההשתמרות בתמנע יוצאת מן הכלל, והיא מקבילה רק לאתרים מאוחרים בהרבה כמו מצדה ומערות בר כוכבא. "בשנים האחרונות אנחנו חופרים אתר חדש בתוך תמנע שנקרא 'גבעת העבדים'. השם עלול לבלבל, שכן העובדים שם לא היו עבדים כלל אלא חרשים מומחים. תמנע הייתה מרכז הפקת נחושת, הנפט של תקופת הברזל"' המשיך בן יוסף.
לדברי החוקרים, ארגמן אמיתי הופק משלושה מינים של חלזונות החיים בים התיכון: ארגמון קהה-קוצים, ארגמון חד-קוצים וארגמונית אדומת-פה. הבדיקות האנליטיות שנערכו במעבדות אוניברסיטת בר אילן, שחזורי הצביעה שנעשו על ידי פרופ' זהר עמר וד"ר נעמה סוקניק, יכולים להצביע על המינים בהם השתמשו לצביעת אריגי תמנע ועל הגוונים אותם רצו להשיג. לצורך שחזור הצביעה בחלזונות הארגמן הרחיק פרופ' עמר לאיטליה, שם פיצח אלפי חלזונות (שאותם האיטלקים אוכלים) והפיק מבלוטות הצבע שלהם חומר ששימש למאות ניסיונות שחזור של הצביעה הקדומה. "העבודה המעשית החזירה אותנו אלפי שנים אחורה", הוא סיפר והוסיף כי העבודה "אפשרה לנו להבין טוב יותר מקורות היסטוריים סתומים הקשורים לצבעי התכלת והארגמן היוקרתיים".
פרופ' בן-יוסף מזהה את אתר הפקת הנחושת בתמנע עם ממלכת אדום המקראית, שגבלה בממלכת ישראל מדרום. לדבריו, הממצאים הדרמטיים צריכים לחולל מהפכה באופן שבו אנחנו חושבים על חברות נוודיות בתקופת הברזל כולה. "הממצאים החדשים מחזקים את ההנחה שלנו שבתמנע הייתה אליטה, כלומר שהחברה שם הייתה מרובדת", הוא העריך - בנוסף, מאחר שמקור החלזונות בים התיכון, החברה הזאת מן הסתם קיימה קשרי מסחר עם עמים אחרים, שחיו על מישור החוף. אבל עם זאת, אנחנו לא רואים בממלכת אדום יישובי קבע. ממלכת אדום הייתה ממלכה נוודית".