לקראת יום המשפחה: גודל משפחה ממוצעת בקרב האוכלוסייה החרדית עמד על 5.32 נפשות, לעומת 3.16 נפשות באוכלוסייה החילונית, כך מסרה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדוח חדש. על פי הנתונים, שנכונים לסוף שנת 2019, בקרב האוכלוסייה הערבית, ההבדל בין דתיים לחילוניים נמוך משמעותית – 4.55 נפשות בממוצע בקרב דתיים, לעומת 4.16 בקרב החילוניים.
מבין הערים המונות למעלה מ-100 אלף תושבים מספר הנפשות הגבוה ביותר במשפחה היה בבית שמש 5.04. בבני ברק עמד מספר הנפשות הממוצע למשפחה על 4.58 נפשות, ובירושלים - 4.26, בעוד שהממוצע הארצי עמד על 3.72. מספר הנפשות הנמוך ביותר בממוצע למשפחה היה בתל אביב-יפו – 2.92, ברמת גן – 3.07 וחיפה – 3.07.
מפילוח לפי מחוזות עולה, כי ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא באזור יהודה ושומרון – 4.84 – פי-1.5 לעומת מחוז תל אביב – 3.23. מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית עמד על 3.72, בדומה לשנים האחרונות. הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות האוכלוסייה השונות. שיעור המשפחות שבן זוג הורים וילד עד גיל 17 באוכלוסיה הערבית עמד על 62%, לעומת 46% באוכלוסייה היהודית.
לעומת זאת, שיעור המשפחות שבהן זוג ללא ילדים עמד על 29% באוכלוסייה היהודית, לעומת 11% באוכלוסייה הערבית. בישראל היו אשתקד כ-1.86 מיליון זוגות וכ-94% מהם היו נשואים. כ-106 אלף זוגות, התגוררו ביחד במשק בית משותף, אך אינם נשואים. כ-97% מתוכם היו זוגות יהודים והיתר זוגות של "אחרים".
עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי הזוגות היהודיים המתגוררים במשק בית משותף, הם לרוב זוגות ללא ילדים עד גיל 17 – 69%. לכרבע מהזוגות היהודיים הלא נשואים יש ילדים עד גיל 17 (כ-24 אלף), לעומת כמחצית מהזוגות הנשואים. עוד עולה מהנתונים, כי אשתקד היו כ-21.4 אלף אימהות רווקות חד הוריות לילדים עד גיל 17, שהיוו כ-18% מהאימהות החד הוריות עם ילדים בגיל זה.
במחוזות הדרום ותל אביב היה השיעור הגבוה ביותר של משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 7.4% ו-7.1% בהתאמה, בעוד שהממוצע הארצי עמד על 6.1%. מספר הכולל של המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 עמד על כ-131 אלף (ובהן כ-236 אלף) והן היוו כ-11% מכלל המשפחות עם ילדים.
לכ-10% בלבד מהזוגות היהודיים המתגוררים במגורי ביחד, שבהם גיל האישה מתחת ל-3, יש ילדים עד גיל 17 החיים איתם, לעומת כ-80% מהזוגות היהודיים הנשואים בקבוצת גיל זו. אשתקד היו בישראל 2.67 מיליון משקי בית, מהם 2.09 מיליון משקי בית "משפחתיים" וכ-577 אלף "לא משפחתיים (רובם משקי בית של אנשים המתגוררים לבד – כ-530 אלף).
79.4% ממשקי הבית (כ.2.12 מיליון) היו עם מועסקים ובכ-2.19 מיליון ממשקי הבית היתה לפחות נפש אחת בגיל העבודה (מגיל 15 עד לגיל הפרישה לגמלאות – 67 לגברים ו-62 לנשים). השיעור הגבוה ביותר של משקי בית עם מועסקים היה ביו"ש – 88.8%. במחוז המרכז השיעור עמד על 81.9% והשיעור הנמוך ביותר היה במחוז חיפה – 75.1%. גם במחוז דרום שיעור המועסקים היה נמוך יחסית – 77.2%.
בערים הגדולות בהם מתגוררים למעלה מ-100 אלף תושבים, השיעור הגבוה ביותר של משקי בית עם מועסקים היה בבני ברק – 82.6%, בבית שמש – 82.4%, בתל אביב-יפו – 82% ובכפר סבא – 81.9%. עוד עולה מהנתונים, כי 56.5% מכלל משקי הבית התגורור בצפיפות של פחות מנפש לחדר. במשקי הבית היהודיים ממוצע הנפשות לחדר עמד ב-2019 על 0.7.
לעומת זאת, במשקי בית ערביים ממוצע הנפשות הממוצע לחדר הגיע ל-1.33 – 1.41 בקרב המוסלמים, 1.07 בקרב הדרוזים ו-1 בקרב הנוצרים. בלמ"ס ציינו עוד, כי כ-30% מהסטודנטים (גברים ונשים) שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה היו נשואים וכ-66% היו רווקים. בנוסף, 2.2% היו גרושים, 1.6% ללא מצב משפחתי ידועו-0.2% אלמנים.
כ-28% מהסטודנטיות שלמעדו במוסדות להשכלה גבוהה איו אימהות ושיעורן הגבוה ביותר היה במכללות האקדמיות לחינוך. מהפילוח עולה עוד, כי שיעור הנשואים הגבוה ביותר בקרב סטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך (50%). שיעור הנשואים באוניברסיטאות (27% היה דומה לזה שבמכללות האקדמיות (26%).