הדוח השנתי של היחידה הממשלתית במשרד המשפטים לתיאום המאבק בגזענות הוגש היום (רביעי) למ"מ שר המשפטים, בני גנץ. הדוח כולל דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה, מעקב אחר יישום ההמלצות למיגור הגזענות על ידי משרדי הממשלה השונים ופילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית ואפליה בשירות הציבורי.
לפי הדוח, במהלך 2020 התקבלו ביחידה 1,450 תלונות בגין 506 אירועים, יותר מפי שלושה ממספר התלונות (497) שהוגשו ליחידה במהלך השנה הקודמת. ביחידה מייחסים את העלייה הדרמטית במספר התלונות להשלכות הבריאותיות והחברתיות של התפרצות נגיף הקורונה, לצד קיומה של מערכת הבחירות הקודמת לכנסת, שהתקיימה בחודשיים הראשונים של 2020.
26% מהתלונות היו בנושא אפליה במתן שירות ציבורי, 19% בנושא התבטאות גזענית, 15% בנושא אפליה בתעסוקה, 11% בנושא פרסום גזעני או סטראוטיפי, 9% בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 4% בנושא חינוך ו-3% מהתלונות בנושא ביצוע עבירות ממניע גזעני.
27% מהאירועים המדווחים היו בגין אירועי גזענות נגד יוצאי אתיופיה, 27% בגין אירועי גזענות נגד אנשים מהחברה הערבית, 19% בגין אירועי אפליה נגד חרדים, 7% מהאירועים נגד יוצאי ברית המועצות לשעבר ו-20% נגד אחרים.
השפלה וביזוי של עולים, יוצאי אתיופיה וערבים
בין יתר התלונות שהיחידה טיפלה בהן במהלך השנה: במגזר הערבי - משפחה ממוצא ערבי ביקשה להיכנס לפארק, אולם לאחר שהמאבטח במקום ביקש מהם להציג תעודות מזהות ולטענתם לאחר שזיהה כי הם ממוצא ערבי, סרב להכניסם. במגזר החרדי - בתלונה אחרת נטען כי במחלקת יולדות בבתי חולים ציבוריים יש יחס מפלה שמתבטא בהפרדת יולדות חרדיות ויחס משפיל כלפיהן.
בקרב יוצאי אתיופיה התקבלה תלונה של צעיר ממוצא אתיופי שהתלונן כי בעת שהשתתף בהפגנה בעקבות מותו של סלמון טקה ז"ל נעצר יחד עם אחרים, לטענתו אך ורק בשל השתתפותו במחאה, וכשנה לאחר מכן קיבל מהפרקליטות 'מכתב יידוע לחשוד' על תיק פלילי הקיים נגדו.
זאת ועוד, בקמפיין שפרסמה המשטרה בנושא הגשת תלונה מקוונת על חשד לעבירה פלילית, צוין כתיאור החשוד הגנרי: "אדם הנראה כגבר, מבנה גוף בינוני, צבע עור כהה". אישה ממוצא אתיופי פנתה ליחידה וסיפרה כי ניגשה למכרז ולא נבחרה, אף שחוות הדעת המקצועיות עליה טובות והציון שקיבלה על ידי ועדת הבוחנים גבוה באופן משמעותי מהציון של המתמודדת שנבחרה.
תלונה אחרת על אפליה היתה מצד אימו של תלמיד שביקשה לרשום את בנה לכיתה א' במוסד לימודים ממלכתי-דתי בעיר מגוריה. המתלוננת טענה כי במהלך המפגש עם מנהלת אגף החינוך ברשות המקומית המנהלת סירבה לרשום את הילד בהתאם לבקשת האם, בטענה כי היא אינה יהודייה על פי ההלכה, השפילה וביזתה את האם ואת בנה.
השנה שבה חרדים הרגישו מודרים ומופלים בשל המגיפה
מפילוח התלונות בנוגע לאירועים לפי שיוך קבוצתי עולה כי 56% מהמתלוננים ליחידה במהלך השנה פנו בקשר לאירועים ביחס לחברה החרדית, עיקרן אמירות פוגעניות של אישי ציבור או אמירות בתקשורת נגד החברה החרדית וזאת בעיקר בנוגע לפרסומים גזעניים או סטראוטיפים בסיקור תקשורתי כגורם מרכזי להפצת נגיף הקורונה אבל גם תלונות על אפליה בעת קבלת שירות ובאשר לאמצעים בהם נקטה משטרת ישראל בכל הנוגע לפיזור התקהלויות אסורות כלפי המגזר החרדי.
גנץ: "מדיניות של אפס סובלנות לגזענות"
ממעקב היחידה אחר יישום המלצות וועדת פלמור למיגור הגזענות, אשר קיבלו תוקף של החלטת ממשלה, עולה כי נכון להיום מתוך 51 המלצות הוועדה 36 בוצעו, החלטה אחת מצויה בהליך ביצוע ו-13 טרם בוצעו בהן: הכשרת עובדי הוראה בנושא המאבק בגזענות, מינוי ממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה והקמת ערוץ שידורים להנכחה ישראלית-אתיופית.
עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, אומר: "הדוח משקף מציאות קשה של גזענות, אפליה והדרה ביחס לאוכלוסיות שונות בחברה. היחידה תמשיך לפעול בשינוי מנגנוני הכחשה מערכתיים ותצביע על הגישות וצורות ההתנהגות הגזעניות הקיימות בשירות המדינה בפרט ובשירות הציבורי בכלל".
רה"מ החליפי ומ"מ שר המשפטים, בני גנץ, מוסיף: "לצערי בצל מגיפת הקורונה והמשבר הפוליטי, צמחו גם תופעות גזעניות, שמקורן לעיתים גם באנשי ציבור, ובתופעות רשת שמחלחלות לתוך החברה. תפקידנו לדאוג כי בשנת 2021 נציב רף גבוה למלחמה בגזענות: מדיניות ענישה אקטיבית ואפס סובלנות לגזענות, חינוך וניסוח קוד אתי לכל ארגון והכשרות נאותות למשרתי ציבור".
"בנוסף, נפעל בשנת 2021, להגדלת הייצוג של כל חלקי החברה הישראלית בשירות הציבורי ולעמידה ביעדים שהציבה המדינה - אין תרופה טובה למיגור יחס מפלה, מהכרת האחר וגיוון שהוכח בארץ ובעולם כאמצעי לשיפור התפקוד של חברות וגופים".