עו"ד מיכאל ספרד, פרקליטו של פרופ' עודד גולדרייך שהיה אמור לקבל את פרס ישראל אך נפסל בשל עמדותיו הפוליטיות, שוחח עם בן כספית ואריה אלדד בתוכניתם ב-103FM והבהיר: "פרופ' גולדרייך לא תומך ב-BDS, ההתנגדות של השר גלנט הייתה בגלל שהוא ראה שכתוב באתר של 'אם תרצו' שפרופ' גולדרייך שמאלני".

"פרופ' גולדרייך לא תומך ב-BDS, אם הוא היה תומך ב-BDS הוא לא היה מוכן לקבל את הפרס", אמר בתקיפות עו"ד ספרד. "BDS היא תנועה שמבקשת להחרים את ישראל, כל ישראלי וכל מוסד ישראלי באשר הוא. פרופ' גולדרייך הוא ישראלי שאיכפת לו מהמקום הזה, ויש לו דעות, ולפעמים הוא נותן את חתימתו כדי לקדם דברים שהוא מאמין שיקדמו טוב כאן במקום הזה. לא כל אחד חייב להסכים איתו".

הוא הוסיף: "בוא נאמר את האמת, שר החינוך התנגד למתן הפרס הרבה לפני שהוא ידע שהוא חתם על אותו מכתב בנוגע לאוניברסיטת אריאל, המוטיבציה של השר הייתה בגלל דעותיו של פרופ' גולדרייך ובגלל שהוא שמאלני, בגלל שהוא ראה באתר של 'אם תרצו' שפרופ' גולדרייך שמאלני. זה הכל".

"פרופ' גולדרייך, כמו הרבה מאוד אנשים בארץ הזו, מאמינים שפרויקט ההתנחלות הוא אסון וטרגדיה ולכן הוא מתנגד לסייע לפרויקט הזה, וזו דעתו. האם הדבר הזה מצדיק לא לתת לו פרס ישראל? אם אנחנו אומרים כך, אנחנו מדירים מפרס ישראל אחוזים גדולים מאוד של החברה הישראלית".

"שנה שעברה זכה בפרס ישראל הרב יעקב אריאל, הרב אמר דברים שהוא לא חזר בהם ולא התנצל עליהם, אמירות הומופוביות ולסבופוביות איומות ונוראיות. בית המשפט העליון אמר שנה שעברה, שזה לא רלוונטי. ביום העצמאות ובהענקת פרס ישראל אנחנו עולים מעל המחלוקות שמשסעות אותנו וגורמות לנו להיאבק על אידאולוגיה, על ערכים ועל זהות. ביום העצמאות אנחנו עולים מעל זה. צר לי שהשנה זה לא קורה, זה הורס את פרס ישראל יותר משזה פוגע בפרופסור גולדרייך". 

אריה אלדד הגיב לדברים ואמר: "מי שמקלל את מדינת ישראל כל הזמן הוא מחוץ לקונצנזוס, ולא יכול לקבל פרס, גם אם הוא מדען מצוין". בתגובה, אמר עו"ד ספרד: "לא לתת פרס למי שלא בקונצנזוס? אוקיי, בסדר, אז נהפוך את הפרס הזה למשהו אחר, פרס לנימוסים והליכות. זו  לא מטרת הפרס, הפרס הוא על הישגיות והצטיינות, והגבולות היחידים הם החוק. פרופ' גולדרייך לא קילל את מדינת ישראל, הוא הביע דעה נגד מוסד שנמצא בהתנחלות. ואגב, גם לקלל את מדינת ישראל זה עדיין חוקי".

אריה אלדד הוסיף ואמר: "למה שמדינת ישראל תיתן לו פרס? מותר למדינה להחליט לא לתת פרס למי שלא בקונצנזוס שלה". עו"ד ספרד השיב: "אני צריך לערב הורים. אביך, פרופ' אלדד, על שמו כתוב פסק דין חשוב ביותר – כאשר הוא רצה ללמד לשון בן גוריון אמר לו 'לא, אתה לא תלמד לשון משום שאתה, גם בחיריק מעביר את דעותיך הפוליטיות'. על כך בית המשפט העליון בשנות ה-50 אמר, אין דבר כזה. אבא שלך לא פוטר, אך לא התקבל לעבודה, ואמרו שהוא מסית נגד צה"ל. אז מה? לא למדת כלום, פרופסור אלדד?"

אריה: "למדתי, ובדיוק בגלל זה כיום אנחנו נאבקים בתופעה הזו של אנשים שיורקים לתוך הבאר, ואחר כך מבקשים ממנה פרס".

עו"ד ספרד: "מה לעשות, אריה, לא כולם מסכימים איתך. יש הרבה אנשים שלא חושבים כמוך, וכשאתה אומר שהוא יורק לבאר ממנה הוא שותה זו דעתך, אבל דעתם של רבים היא אחרת. אתה רוצה להפוך את פרס ישראל לפרס רק לנאמני ארץ ישראל השלמה? אז פרס ישראל לא יהיה שווה כלום".

על כך הוסיף בן כספית: "אני רוצה שנוציא את הפוליטיקה מהמדע ומהפרסים. מחר בבוקר, או בסופו של דבר, השלטון יתחלף".

רקטור האוניברסיטה העברית: "מה פתאום השר מתערב? זהו לא עניינו להחליט, יש ועדה"

בתוך כך, פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית ואחד מבין החתומים על מכתב האקדמאים שקורא לשר החינוך גלנט להעניק את פרס ישראל לפרופסור גולדרייך, שוחח עם ענת דוידוב בתוכניתה "איפה הכסף" ב-103FM והסביר: "הנושא שמונח לפתחנו הוא אינו בשאלה למי ראוי להעניק פרס, אלא מי מחליט על הענקת הפרס. התקנון של פרסי ישראל ברור מאוד, ועל-פיו שר החינוך ממנה ועדת שופטים שהיא ועדת מומחים, ובזה הסתיים תפקידו".

"לאורך השנים, היו הרבה מאוד מקרים בהם הוועדה בחרה אדם מסוים ואז התברר שהוא התבטא בצורה מסוימת, התנהג לא יפה, והתעוררו שאלות, מה עושים בעקבות הבחירה? אלה שאלות לגיטימיות, ולפיכך נקבע הסדר על-פיו לשר החינוך מותר לחזור לוועדה, לבקש מהם לשים לב להתבטאויות של אותו אדם או להתנהגות המיוחסת לו, ולבחון מחדש את החלטתם".

"היו בעבר עשרות עתירות לבית המשפט בעניינים כאלה, ובכל המקרים התשובה הייתה שהוועדה היא זו שתבחן את הנושא מחדש – ההחלטה הסופית שייכת לוועדה. לא מדובר בעניין טכני, מי שקבע את התקנון של פרסי ישראל רצה להבטיח את העצמאות והיוקרה של הפרס ללא קשר לשיקולים פוליטיים, לכן קמה ועדה של מומחים שלוקחת בחשבון את השיקולים המקצועיים".

על המקרה הספציפי של פרופ' גולדרייך, אמר מדינה: "השר החזיר את הסוגייה לוועדה, הוועדה אמרה לו שהיא שקלה את הנושא ולא מצאה הצדקה לפסול את הענקת הפרס לגולדרייך. לאחר מכן השר שוב החזיר את הסוגייה לוועדה בפעם השנייה, הוועדה שוב אמרה שלא מצאה הצדקה לפסול. בפעם השלישית, החליט השר שהוא רוצה לחשוב האם הוא מאשר את הענקת הפרס בניגוד לעמדת הוועדה. במהות, הוועדה שואלת את עצמה, מה פתאום השר מתערב? זהו לא עניינו של השר להחליט האם התנהגות או התבטאות מסוימת היא חמורה מספיק או לא. בשביל זה יש ועדה. זה לא עניין טכני, זה עניין של האם שיקולים פוליטיים נכנסים להחלטה או לא".

פרופ' מדינה התייחס לביקורת הנשמעת כלפי גולדרייך בשל דעותיו הפוליטיות: "המקרים בהם מוצדק לשלול מאדם את הפרס למרות הישגיו המדעיים, בגלל דברים שלא קשורים למדע – הם קיצוניים מאוד, הם נדירים במיוחד, זו חייבת להיות התבטאות חמורה וקשה מאוד. גולדרייך התנער במפורשות מהתמיכה שיוחסה לו בארגון BDS, הוא מתנגד לפעילות של ה-BDS. מה שמיוחס לו זו חתימה על עצומה שאומרת לאיחוד האירופי לפעול בהתאם לכללי ה-BDS ולא לתקצב מוסד שפועל בשטחים. זה לא מגיע לחומרה, בטח לא בהשוואה למקרים רבים בהם עדיין הוענק הפרס".

פרופ' מדינה הביע דעתו גם על החלטת בג"ץ לאפשר לנתניהו לשקול את הענקת הפרס לגולדרייך למשך 30 ימים, מה שאומר שגולדרייך לא יקבל את הפרס יחד עם שאר חתני פרס ישראל השנה: "עצם העובדה שוועדת השופטים עצמה היא זו שעתרה לבג"ץ, זה דבר חריג. היועץ המשפטי לממשלה אמר שהחלטת השר לבקש הארכה היא סבירה, ובנסיבות אלה בית המשפט כנראה הושפע מעמדת היועמ"ש. אנחנו מכבדים את החלטות בית המשפט. ההערה שלנו, הרקטורים, אינה מתייחסת לבג"ץ אלא לשר החינוך. קשה לי לראות הצדקה לתת לו 30 יום לבחון מחדש משהו, כשלכולם ברור שזה בסך הכל עיכוב שנועד למנוע מגולדרייך לקבל את הפרס עם כולם".

עוד הציע פרופ' מדינה פתרון למקרים מסוג זה: "הפתרון הוא להעביר את הסמכות של כל העניין הזה לגוף לא פוליטי, למשל האקדמיה הלאומית למדעים. גוף ציבורי ומכובד שאין לו הטיות פעילות, הוא הגוף שצריך לנהל את פרסי ישראל. אין מקום למעורבות של גורמים פוליטיים בהחלטות מהסוג הזה".