עופר שלח, לשעבר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה וחבר ועדת חוץ וביטחון, שוחח היום (שני) עם ענת דוידוב בתוכנית "איפה הכסף?" ב-103FM. והתייחס לכך שחברת "דלק קידוחים" בבעלותו של יצחק תשובה במגעים למכירת מאגר תמר לחברה מאבו דאבי: "אני לא מכיר את פרטי העסקה אבל אני מבין שסך הכל זה לא בהכרח נותן שליטה לחברה מאבו דאבי בשאלה אם גז זורם אלינו מהקידוח או לא".
הוא הוסיף כי "יש בישראל פרצה עצומה בכל מה שנוגע להשקעות זרות, מכל מיני מדינות, בדברים שהם תשתיתיים, שיש להם משמעות לביטחון הכלכלי או הפיזי שלנו. זה חור שכבר שנים הממשלה מסרבת לסתום אותו ועלול לסכן אותנו".
שלח התייחס להצעת חוק שהציע בעבר בעניין הזה לפיה יש להקים גוף שייבחן השקעות או רכישות זרות בפרויקטים גדולים של תשתית או בפרויקטים שיש להם משמעות, ואמר: "אם יש רכישה כשזאת בגוף שהוועדה או הממשלה החליטו שיש לו משמעות אסטרטגית – תהיה ועדה שתבחן אותה בריכוז המועצה לביטחון לאומי, בשותפות של ארגוני הביטחון השונים יחד עם משרד החוץ והאוצר".
לדבריו: "הוועדה הזאת קיימת במקומות אחרים בעולם ונולדה אצלי כתוצאה מכמה וכמה סיפורים. אולי הבולט שבהם היה כשחברת הביטוח 'הפניקס' עמדה להימכר לחברה סינית, עסקה שנעצרה בסופו של דבר אצל מי שהייתה אז הממונה על שוק ההון, כתוצאה מבדיקה שהיא עשתה לבד".
"לאחר שדיברתי איתה ועם גורמים אחרים, די החרידה אותי העובדה שחברת ביטוח מחזיקה בכספי הפנסיה של מיליון ישראלים, במידע על כל הישראלים, דברים שיש להם משמעות אסטרטגית, ובסוף פקידה אחת היא זו שבלמה או הייתה מאשרת את העסק הזה לבד לגמרי", המשיך שלח.
הוא הוסיף כי "זה שיש בהצעת החוק שלי היגיון אושר אפילו על ידי ראש הממשלה, שהוא זה שבולם את הדברים האלה. איך אני יודע? מפני שהוא, בלחץ אמריקאי, מכיוון שרכישות סיניות היום זה לא רק עניין של מה זה אומר לישראל אלא חלק מהמאבק הגלובלי הגדול שמתרחש בין ארה"ב לסין, הקים בסופו של דבר איזה מין ועדה, רק שלדעתי היא לא התכנסה כבר שנתיים".
"הדברים האלה שיש להם משמעות לביטחון הכלכלי שלנו, לאינטרסים הכי מובהקים של מדינת ישראל, לפרויקטים של תשתית הכי גדולים שיש פה – פשוט עוברים פה בלי פיקוח, בלי טיפול, בלי שום דבר", אמר שלח.
בהמשך דבריו התייחס שלח לאפשרות שהיחסים עם אבו דאבי עלוליםן להתערער ועסקים מסוג זה עלולים לסבך אותנו ביטחונית: "צריך לזכור שרכישות של חברות ביטוח או מעורבות בפרויקטים גדולים של תשתית זה לא רק פרויקט כלכלי. למשל, פרויקט הרכבת הקלה בת"א שלא רק עובר כמעט מתחת לקריה ולמתקנים הביטחוניים הרגישים שיש שם, אלא יסיע מאות אלפי ישראלים ביום. יש המון רכיבים שנשאלת השאלה מי שולט בהם".
על הדריכה של סין בפרוייקטים בארץ, כמו עסקת תנובה אמר: "סין היא מעצמה כלכלית ראשונה במעלה ופתיחה לשוק הסיני היא טובה לשוק הישראלי, היא תביא לפה הרבה עבודה והרבה כסף, זה בסדר גמור בדברים מסוימים".
"יש חברות מסוימות שאסור להכניס מוצרים שלהן למקומות רגישים בישראל, זה בהחלטות פרטיות או פרטניות של גופים. אין אף אחד שמרכז את זה, מסתכל על זה מקצה לקצה, אף אחד שאומר שבדברים מסוימים המדינה צריכה לפחות להסתכל ולתת אישור", המשיך.
כשנשאל מה היה בודק במידה והיה יו"ר הוועדה השיב: "קודם כל, למה הוועדה לא מתכנסת ולמה החלטה כזאת כמו מכירת רבע ממכירת שדה הגז שמספק אנרגיה למערכת החשמל של מדינת ישראל לא עובר דרכה. יום אחד זה ינחת עלינו עם פטיש, בעיקר פטיש אמריקאי. למה שפעם אחת לא נעשה את הדבר הנכון לפני שהפטיש ינחת?".