מחקר: למרות המתיחות – מלחמת אזרחים אינה קרובה

מלחמת אזרחים לא תפרוץ בקרוב - זה המסר המרגיע שעולה מממצאי מחקר חדש.

מחקר חברתי מקיף בהובלת מיזם "ערים מובילות שינוי", שנערך לקראת השבעת ממשלת השינוי, מגלה שהחברה הישראלית מעידה על עצמה כפלורליסטית.

"ערים מובילות שינוי" הוא מיזם חברתי המשלב תושבים מרשויות יהודיות וערביות שונות, אשר מפתחים יחד רעיונות שנועדו לפתור אתגרים עירוניים, וזאת במטרה לשפר את איכות חיי התושבים וליצור אמון ההדדי. 

בראש המיזם עומדים היזם רוני אריאלי, ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי ואיש הפרסום איימן סמארה, והוא נועד לעודד שיתוף פעולה שוויוני בשוק התעסוקה, לחזק את החוסן החברתי והכלכלי של החברה הישראלית ולשנות סטריאוטיפים ודעות קדומות בין המגזרים השונים. כיום פועל המיזם בחמש ערים ובחודשים הקרובים ימשיך להתרחב עד לכ־30 רשויות מקומיות. 

ערב השבעתה של ממשלת האחדות, המורכבת לראשונה מייצוג נרחב במיוחד של מגזרים ועמדות ונוכח השיח הציבורי המתלהט סביב הלגיטימיות שלה, מעניין במיוחד להביט בנתוני מחקר שנערך עבור "ערים מובילות שינוי" בקרב מדגם רחב של 675 מרואיינים מכלל המגזרים בחברה.

לא פחות מ־95% טוענים כי יש להם חברים שונים מהם בעמדה, דת או מוצא. רק 5.3% טוענים שכל חבריהם דומים להם בכל הפרמטרים.

ל־73.2% מהישראלים יש חברים ממוצא אחר, ל־69.7% חברים שמחזיקים באידיאולוגיה שונה, 62.1% מעידים על חברים עם שפת אם שונה ו־50% מעידים על חברים מדת שונה (49.2% מהיהודים ו־54.4% מהערבים).

43.9% מעריכים את הערבות ההדדית בין כלל האזרחים כטובה באופן כללי (42.9% מהיהודים ו־49.6% מהערבים), לעומת 52.7% כלא טובה, פער לא דרמטי כמו שניתן היה לחשוב. 

עם זאת, בתשובה לשאלה "האם לדעתך ישנן קבוצות באוכלוסייה שמהוות נטל על החברה?" הצביעו 50.1% על החרדים, 26.9% על הערבים, 19.7% על המתנחלים, 7.6% על יוצאי אתיופיה, 6.8% על דתיים, 4.6% על עולים מברית המועצות לשעבר ורק 2.3% על חילונים.

המחקר, שבוצע על ידי מכון מדגם בראשות מנו גבע בשיתוף מכון המחקר אפקאר בראשות הישאם ג'ובראן, ביקש לבחון גם את הסטיגמות הקיימות בציבור על אוכלוסיות שונות בשוק העבודה בתחומי ההייטק, הרפואה, היזמות והפיננסים. 

האוכלוסייה היהודית תופסת את החברה הערבית, החרדית והקהילה האתיופית כבעלות הסיכויים הנמוכים ביותר להצלחה בתחומים אלה, ומייחסת את סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר בכל התחומים לחילונים. החברה הערבית תופסת גם היא את היהודי החילוני כבעל הסיכויים הגבוהים ביותר להצלחה ואת עצמה כבעלת סיכויים יחסית נמוכים להצלחה, למעט בתחום הרפואה. 

"המחקר מוכיח כי השוני בין המגזרים הוא בעיקר תדמיתי, וההיתכנות לקבלת סיכויים לשוויון טמונים ביכולת של כולנו לתת הזדמנויות לאחר, בלי לקבוע או לשפוט מראש", אומר אריאלי. "השאיפה שלנו היא ליצור חיבורים בשוק העבודה, שיבואו לידי ביטוי במערכות ציבוריות ופרטיות, כפי שמערכת הבריאות בישראל הוכיחה שהיא לא רק מודל לדו־קיום, אלא מכפיל כוח שהציבור הישראלי כולו יוצא ממנו ברווח".

אריאלי מוסיף כי "המטרה שלנו היא לייצר שותפות עסקית בין יהודים לערבים ולשבור מחסומים בין המגזרים בדרך של עבודה משותפת".