הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם גירעון גבוה והצורך לייצב את שוק העבודה, ולעזור לעובדים רבים שנפלטו ממנו. דוח מצב המדינה של מרכז טאוב, שנכתב על ידי נשיא המרכז פרופ' אבי וייס ומתפרסם הבוקר, משרטט תמונה של מצב שוק העבודה שלפיה שיעור האבטלה אומנם יורד, אך ייקחו שנים להחזירו לרמה שהיה בה טרם משבר הקורונה. מדיניות החל"ת שהונהגה על ידי הממשלה היוצאת החלישה את הקשר בין עובדים ומעסיקים, ועבור רבים החזרה לעבודה לא ברורה.
שנת 2020 הסתיימה בשיעור אבטלה גבוה, יותר מ־16%. "שיעור זה צפוי לקטון בשנתיים הקרובות, אך יעבור זמן רב עד שיחזור לשפל ההיסטורי שהיה בו ב־2019 (3.8%)", נכתב בדוח. בשנת 2021 ההוצאה הממשלתית על השקעה חברתית צפויה לגדול מעט, עם פתיחת תוכניות תעסוקה חדשות והרחבת השקעה בהכשרות מקצועיות במימון משרד העבודה והרווחה, אך כלל לא בטוח שצעדים כאלה יספיקו משום שבמהלך משבר הקורונה מספר מקבלי קצבת אבטלה גדל פי 13.
"כאשר תקופת הזכאות לדמי אבטלה של מי שאינו עובד בגלל הקורונה תסתיים בקיץ הנוכחי, צפוי גידול בשיעורי העוני והאי־שוויון, לפחות בשנים הקרובות. ההשפעות ארוכות הטווח של המשבר תלויות במידה רבה במדיניות החברתית שתאמץ הממשלה לאחר סיום המשבר", מזהירים במרכז טאוב.
הפערים בפגיעה בתעסוקה על בסיס רמת השכלה ובין קבוצות גיל הועצמו בתקופת הסגרים: שיעור האבטלה בשיא הסגר הראשון עמד על 27% בקרב אקדמאים, לעומת 41% בקרב מי שאינם אקדמאים. גם עובדים צעירים (18־29) נפגעו מאוד בשל זמניות המשרות שלהם, וגם העובדים המבוגרים ביותר (מעל 65). הגברים החרדים העובדים ספגו פגיעה קשה, אך גם נשים חרדיות נפגעו מאוד למרות רמת ההשכלה הגבוהה יותר שלהן, עקב שיעור גבוה של עובדות במשרה חלקית בקרבן.
על פי הדוח, היקף העבודה מהבית עלה ועוד צפוי להמשיך לעלות. שיעור העובדים מהבית בשגרה היה נמוך לפני המשבר, אך עלה ביותר מפי שניים מאז 2008 (מ־2% לכמעט 4.5%). בדרך כלל היכולת לעבוד מהבית עולה עם רמת השכר, אך דווקא מנהלים בעלי שכר גבוה במיוחד נמצאו בעלי יכולת נמוכה לעבוד מהבית, לעומת זאת בתחום הפקידות שמאופיין בשכר נמוך יש יכולת גבוהה לעבוד מהבית.
בדיקה לפי קבוצות אוכלוסייה הראתה שמי שסביר שעבדו יותר מהבית במהלך הסגרים היו נשים ויהודים. במקביל, נרשמת ירידה בשיעור העובדים המבוגרים בכוח העבודה.