מומחים רבים טענו בשנה האחרונה כי בשל הקורונה ומבצע שומר החומות חלה הרעה במצבם הנפשי של הצעירים בארץ.
כעת מקבלת השערה זו משנה תוקף בעקבות סקר חדש, שמגלה כי קרוב למחצית מהנשאלים בגילאי 16־25 דיווחו על הידרדרות במצבם הנפשי בשנה האחרונה.
הסקר נערך בסוף החודש שעבר בקרב 505 אנשים על ידי עמותת אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש, באמצעות מכון רושינק. כמעט כל הנשאלים ענו כי הם חוו "תחושות שליליות בחודשים האחרונים". 9% דיווחו שמצבם הידרדר מאוד, ורק כ־15% העידו כי מצבם הנפשי השתפר במהלך התקופה הזו. כשליש טענו כי מצבם לא השתנה.
43% מהנשאלים העידו כי חשו פחד או חשש בתקופה האחרונה. 24% העידו כי חשו דיכאון, 21% העידו על חרדה, 25% חשו כעס ו־14% העידו כי חשו לחץ או מתח.
בנוסף, אחד מכל ארבעה צעירים בישראל פנה או שקל לפנות לטיפול פסיכולוגי או נפשי בחודשים האחרונים. מבין אלו שבחרו לא לפנות לטיפול, 49% העדיפו להתמודד בעצמם ולא לשתף במצוקתם בני משפחה או חברים.
אחד הנתונים המדאיגים בסקר מגלה כי 45% העידו שלא פנו לטיפול מקצועי בגלל מחירו הגבוה. כרבע מהנשאלים לא פנו לקבלת טיפול בגלל בושה. 17% לא פנו כי חששו שהמידע על הטיפול יופיע בתיק האישי שלהם.
מבחינה מגדרית, נשים נוטות יותר להיעזר בטיפול פסיכולוגי או נפשי. 29% מהן העידו שפנו או שקלו לפנות לטיפול, לעומת 19% מהגברים. צעירים נוטים יותר ממתבגרים להיעזר בטיפול פסיכולוגי או נפשי: 26% מבני 22־25 ו־24% מבני 19־21 פנו או שקלו לפנות לטיפול, לעומת 19% מהמתבגרים בני 16־18.
ב׳, צעיר שביקש להישאר בעילום שם, מספר: "אני חייל בצבא ולא רציתי שידעו שאני מעוניין בטיפול פסיכולוגי כי אז היו שולחים אותי לקב"ן, ופחדתי שזה ישפיע לי על התפקיד בצבא. פניתי למספר פסיכולוגים פרטיים והופתעתי מאוד מהמחירים הגבוהים. הבנתי שכל עוד אני בצבא ללא ביטוח של קופת החולים - לא אוכל באמת לטפל במצב שלי".
גם נ׳ חוותה מצב דומה. "ביקשתי מההורים שלי שיסייעו והם הסכימו לשלם עבור המפגשים. אבל אני יודעת שרוב ההורים לא יכולים לעמוד בלשלם מאות שקלים כל שבוע. אם הם לא היו משלמים לי אז כנראה שלא הייתי מטפלת בעצמי".
כ־70% מהנשאלים ציינו כי הם מעדיפים טיפול פנים מול פנים על טיפול מרחוק. כשליש מהצעירים יסכימו לקיים מפגש טיפולי בתדירות של פחות מפעם בשבוע. במקביל לכך, כ־29% הביעו עניין באפשרות להיות בקשר עם המטפל במהלך השבוע, בין המפגשים. 76% מהם מעדיפים לשמור על הקשר בוואטסאפ. רק 11% יעדיפו לשמור על קשר בזום ו־4% בצ'אט.
ד"ר הלה הדס, מנכ"לית אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש: "נתוני הסקר שערכנו מלמדים כי חלה הידרדרות במצבם הרגשי של בני הנוער והצעירים בעקבות אירועי השנה האחרונה.
המדינה חייבת להרחיב את המענה הטיפולי המסובסד לבני נוער וצעירים, לייצר מענים פרונטליים ודיגיטליים לטיפולים במשברים קלים. יש להפעיל תוכנית כוללת להגברת המודעות עבור בני נוער, צעירים והוריהם על מנת להבין את החשיבות של מניעה והתערבות מוקדמת".