השנה הקצתה הממשלה 25 מיליון שקל לפעילות קידום תעסוקת בני העדה האתיופית במסגרת מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה של משרד הכלכלה, המפעיל שלוש תוכניות.
אחת מהן היא "למרחק" בשיתוף גוינט־תבת, שבמסגרתה מסייעים לבני העדה ביצירת אופק תעסוקתי ומקצועי לטווח ארוך תוך הכוונה וסלילת מסלול קריירה אישי. מאז 2014 ועד היום השתתפו בתוכנית כ־4,600 אנשים, 66% מהם למדו במסגרות הכשרה מקצועית ורכשו מקצועות מגוונים, כאשר למעלה מ־200 תלמידי הנדסאים נקלטו בחברות מובילות במשק.
התוכנית פועלת ב־12 יישובים שבהם ישנו ריכוז גדול של יוצאי אתיופיה, ומציעה מגוון כלים כמו הכשרות מקצועית, לימודי אנגלית, סיוע בהשמה ועוד. על פי מחקר מלווה אשר נערך על ידי מכון ברוקדייל, נמצא שבקרב בוגרי התוכנית ישנם 85% השמה עם תוספת ממוצעת של 10% בשכר החודשי.
אחד ממאות צעירים שהשתתפו בתוכנית הוא דויד שאטו, בן 28, יליד הקריות וכיום מיבנה, שנרשם לתוכנית לאחר שסיים לימודי הנדסאות ב־2016 והתקשה להשתלב בתעסוקה. בעזרת ההכוונה שקיבל, שאטו למד במשך חצי שנה קורס שעזר לו להתמחות בתחום ספציפי בענף ההייטק, צבר ניסיון בעבודה בחברה גדולה וכיום עובד כמהנדס ברפאל.
"התוכנית הייתה גורם מרכזי בדרך שלי ואני ממליץ לכולם, לכו ללמוד ותשאפו גבוה, אל תחששו מהדרך. יש מעטפת שלמה שנותנת הכוונה וייעוץ לכל מי שצריך". המטרה המרכזית מול יוצאי אתיופיה אינה שילובם בשוק העבודה, שכן בקרב בני העדה אחוז העובדים הוא מהגבוהים באוכלוסייה – כי אם שילובם בתעסוקה איכותית.
עם זאת, מנתוני המינהל עולה כי אף שהפער בשיעורי התעסוקה בין יוצאי אתיופיה ליהודים (שאינם חרדים) נסגר משמעותית בעשורים האחרונים, פערי השכר עדיין גדולים יחסית ועומדים על 5,000 שקל ויותר.
המינהל מפעיל גם את מיזם "רשת חברתית" עם עמותת עולים ביחד, שעד כה השתתפו בו 480 בוגרי תארים בני העדה ושמטרתו לקדם השתלבות תעסוקתית מוצלחת ומתמשכת של אקדמאים וסטודנטים מצטיינים בעמדות השפעה. 300 אחרים השתתפו בהכשרות לשילוב בהייטק בשיתוף עם עמותת טק־קריירה.
יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה במשרד הכלכלה, אומרת: "מדובר במטרה כלכלית אבל גם חברתית – להשפיע על הקהילה, לייצר מודלים לחיקוי ולמצב את בני העדה, בפני עצמם ובפני החברה כולה, כעובדים שאינם צריכים להתפשר על תחומי עבודה, משרות בכירות ובוודאי שלא על שכר".