מגפת הקורונה וההתמודדות עמה הובילו ב-2020 למשבר כלכלי חמור. שיעור העוני לפי ההכנסה הכלכלית התרחב והועמק, וגדל האי-שוויון. בקרב העשירונים השני עד התשיעי, הפגיעה הייתה גבוהה יותר ככל שהעשירון נמוך יותר. העשירון העליון היה היחיד שהכנסתו הכלכלית הממוצעת אף עלתה במקצת.
בשנת 2021 נרשמה התאוששות כלכלית, ובמקביל בוטלו במהלך השנה חלק ניכר מהתמיכות המיוחדות שהונהגו כדי לסייע בתקופת הקורונה, אבל מדוח העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי המתפרסם כעת (רביעי) עולה כי אומדנים שחושבו ל-2021 מצביעים שלמרות ההתאוששות הכלכלית בשנה זו נרשמה החמרה בעוני ובאי-השוויון על פי ההכנסה נטו.
באשר ל-2020, השנה שאותה סוקר הדוח על פי נתוני הביטוח הלאומי, עולה כי בצורה מלאכותית ולמרות המשבר הכלכלי הקשה שהביאה עמה שנת התפרצות מגיפת הקורונה, העוני בישראל ירד בהשוואה לשנה שלפני המשבר. זאת בשל ההתערכות המאסיבית של הממשלה בפרישת חירום של רשת הביטחון הזמנית לאזרחים.
כך, דווקא בצל המשבר ירד אחוז המשפחות העניות מ-21.2% ב-2019 ל-20.4% ב-2020 ואחוז הקשישים העניים ירד ל-13.5% מ-15.8%. לעומת זאת העוני בקרב משפחות שבראשן עצמאי עלתה מ-12.6% ממשפחות אלה ל-13.7%. אלמלא הסיוע הממשלתי לשכירים בדמות דמי אבטלה בחל"ת למשך שנה, המגמה היתה הפוכה ומספר העניים היה נוסק בחדות.
אבל 2020, שבה גם מדדי אי השיויון ואי הביטחון התזונתי הושפעו לטובה מסיוע החירום הממשלתי, היא שנה שהנתונים הטובים לגביה הם מלאכותיים כאמור ובביטוח הלאומי מבינים זאת היטב וצופים פני עתיד.
לפיכך כבר בדוח הנוכחי נערכו אומדנים שנעשו בהסתמך על נתונים חלקיים והשלמתם באמצעות סימולציה, במטרה לחזות את מגמות העוני ב-2021 שעוד לא הסתיימה. אלו כבר מראים עלייה בממדי העוני השונים הנמדדים לפי ההכנסה נטו. אחוזי האנשים והילדים העניים עלו מ-21.6% מכלל האוכלוסייה ו-29.2% מילדי ישראל שחיו בעוני ב-2019 ל-22.7% ו-31.2% בהתאמה ב-2021 – דהיינו ממדי העוני ב-2021 עלו על אלה שהיו ב-2019, טרם פרוץ המשבר.
הצמיחה הכלכלית בשנת 2021 לא חלחלה בצורה שווה לכלל האוכלוסיות, ואי השוויון על פי הכנסה כלכלית עלה. מדיניות הממשלה אמנם צמצמה את האי שוויון לפי הכנסה נטו (ב-2.4%), אך הצמצום במהלך 2021 של הסיוע שהוענק במסגרת הביטחון הסוציאלי בתקופת הקורונה, הוביל לכך שהאי שוויון ב-2021 לפי הכנסה נטו גבוה מזה שבשנה שעברה (ב-3.3%).
ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, מדגישה: "אחד האתגרים המרכזיים העומד לפתחנו הוא שילוב מובטלים בשוק העבודה. נדרשת השקעה במדיניות אקטיבית לעידוד תעסוקה, שסך ההוצאה עלייה במונחי תוצר נמוכה בישראל ועומדת על שליש מההוצאה בממוצע המדינות המפותחות. לצד המאמץ לסייע למשפחות להגיע לעצמאות כלכלית דרך שוק העבודה, חשוב לזכור שישנם אנשים שאינם יכולים להגיע לעצמאות זו ועבורם נדרש לתת מענה גם דרך מערך הקצבאות. הביטוח הלאומי ממשיך במאמציו לשפר את רשת הביטחון הסוציאלי כדוגמת הגדלת גמלת הבטחת הכנסה המשמשת רשת בטחון אחרונה למשפחות מעוטות הכנסות. לאחרונה הוגדלו קצבאותיהם של מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה אך בגיל העבודה יש מקום לשיפור רב".
ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, הגיב לממצאי הדוח וכתב: "הדוח קובע כי המענקים והסיוע הכלכלי שהממשלה בראשותי הובילה במשבר הקורונה הצילו ישראלים רבים מעוני ועסקים רבים מפשיטת רגל. בזכות המדיניות הכלכלית שלנו אחוז העניים בישראל ירד ורמת החיים עלתה - זאת למרות משבר הקורונה. זאת עוד הוכחה לכך ששוב קיבלנו את ההחלטות הנכונות לטובת כל אזרחי ישראל ושהבאנו הצלחה אדירה בהוצאת ישראל מהקורונה במצב הכלכלי והבריאותי הטוב ביותר".
שר הרווחה והביטחון החברתי, מאיר כהן: "הדבר שבולט יותר מכל בדו"ח העוני הוא שכשהמדינה מתערבת ויש לה מדיניות רווחה - היא מסייעת לאוכלוסיות חלשות ומוציאה אותן מהעוני. אני צמחתי בפריפריה, אני רואה כל יום את האנשים, את הסיפורים מאחורי המספרים שמופיעים בדו"ח. אם יש משהו שמדיר שינה מעיניי זה עוני ואי שוויון ולכן הדו"ח מחדד לי שהצעדים שנעשו לטובת האוכלוסיות החלשות כמו המשך הסדר כפל קצבאות, הרפורמה בזכויות הנכים, הטבות למובטלים החוזרים למעגל העבודה, סיוע לאזרחים הוותיקים ועוד, יבואו לידי ביטוי ויוציאו, הלכה למעשה, אוכלוסיות חלשות מהעוני. זו השליחות שלי".